במהלך שנת השמיטה כמעט ולא נאלצה מדינת ישראל לייבא ירקות ארצה: מתוך מחזור שנתי של מיליון וחצי טון, יובאו ארצה רק 20 אלף טון ירקות. כך עולה מנתונים שנמסרו בכנס שערכה תנועת הקיבוץ הדתי לסיכום שנת השמיטה. הכנס נערך בקיבוץ סעד בהשתתפות שר החקלאות, שלום שמחון. בכנס השתתפו 180 חקלאים ורבנים, ובסיומו נערך סיור בחממות הקיבוץ סעד ובשדות עלומים הנושקים לגבול הרצועה.
השר שמחון ציין בסיפוק שהמשרד הצליח לספק לכל תושבי ישראל תוצרת חקלאית, איש איש על פי אמונתו ותפיסתו, בלי לפגוע בפרנסתם של חקלאי ישראל. לדבריו, רבות בזכות העבודה המכינה שנעשתה טרם שנת השמיטה בצוות משותף עם מזכירות הקיבוץ הדתי. במקביל ניתן סיוע לחקלאים חרדים המשביתים כליל את משקם בשנת השמיטה. הממשלה הקציבה לצרכי השמיטה 103 מיליון שקל.
 |
|
לא הורגש מחסור (צילום: Phillie Casablanca-cc-by)
|
מנכ"ל משרד החקלאות, יעל שאלתיאלי, ציינה שבתחום החקלאות מועסקים 215,000 עובדים, ויש להתחיל עכשיו את ההכנות לשנת השמיטה הבאה כדי לא לפגוע בחקלאות ובמתפרנסים ממנה.
סמנכ"ל סחר חוץ במשרד החקלאות, צבי אלון, אמר שאמנם שנת השמיטה מתרחשת רק אחת לשבע שנים, אך למעשה גדלים בה 15% מהיבולים החקלאיים של מדינת ישראל, ולכן מדובר בכמות קריטית שלא ניתן לוותר עליה. הוא ציין שהדרישה לתוצרת עם הכשרים מיוחדים אינה נגמרת ב- 12% של המגזר החרדי, מכיוון שרשתות שיווק ומפעלים משרתים ציבור מגוון, ומטעמים כלכליים-שיווקיים הם דורשים הכשרי בד"צ. במוצרים חקלאיים מסוימים ישנה דרישה לכמות גדולה הרבה יותר מ- 12%. אחד הפתרונות הוא קישור ישיר בין יצרנים ערבים ופלשתיניים ביו"ש לחרדים, כך שכל תוצרתם הופנתה לשוק זה ותוצרת חקלאי ישראל שווקה לשאר האוכלוסייה.
הרב זאב וייטמן מהרבנות הראשית סקר את מערכת היתר המכירה, הסביר את הפעולה המקיפה שנעשתה לשדרוגו ההלכתי והמשפטי של ההיתר, ואמר שבמקומות בהם הדבר אפשרי, ניתנת עדיפות לפתרונות חלופיים שאינם היתר מכירה, כמו אוצר בית-דין ומצע מנותק. בשנת השמיטה נמכרו 1.5 מיליון דונם, שהם למעלה מ- 90% משטח גידולי השדה והירקות במדינת ישראל.
נחמיה רפל, מזכ"ל הקיבוץ הדתי, אמר שהנתונים הטובים שהוצגו על ידי משרד החקלאות מוכיחים שוב שהשלד המרכזי להתנהלות הלאומית בתחום החקלאות בשנת השמיטה היה ונשאר היתר המכירה. אותו יש לשפר מחד ולצמצם מאידך, אך בלעדיו לא ניתן לנהל את המשק החקלאי הלאומי.