אז עכשיו, אחרי שאבק הקרבות שהיתמר הולך ושוקע, ואחרי שכולנו יודעים מי נבחר להיות נשיאנו התשיעי, מן הסתם, יקומו כאלה שישאלו למה? למה אנחנו הח"כים הכתומים/דתיים-לאומיים/מפד"לניקים צריכים להיות שוב בתפקיד החנון השכונתי?
הרי זה היה ברור כשמש בצהרי היום, שהנשיא הבא יהיה ה"ה שמעון פרס. הרי כולנו ידענו את זה אז למה?! למה לא ניסינו אפילו לקפוץ על העגלה המתגלגלת ממילא הזו, תוך קבלת קצת מזומנים לקופות ישיבותינו המדולדלות, לבניית יישובנו המפורקים, לתמיכה בתנועות הנוער, העמותות, בתי הספר, המכינות, המדרשות שכולם כולם קורסים תחת הנטל הקיומי היומיומי?! למה אנחנו לא יכולים לעשות עסקים כמו אחינו הספרדים, גם אם הם נעשים, בקריצה, מתחת לשולחן?!
 |
|
למה לא תמכנו בו? (צילום:משה מילנר לע"מ)
|
מה, אנחנו פחות מתוחכמים? מה, פוזה של פוליטיקאי ממולח וקר לא מצטלמת טוב עם כיפה סרוגה?
רבותי, בואו נשים את הדברים על השולחן - זה לא שבש"ס יודעים לעשות עסקים ואצלנו לא. ש"ס, כך מסתמן, ידעה לתפור עסקה עם מלכת הביצה הנוכחית - קדימה, ובעסקים כמו בעסקים לכסף אין ריח גם אם התרגיל מסריח. ואצלנו, מה נאמר, כואב הלב על הפוליטיקאים הסרוגים. כל הזמן הם צריכים לבדוק אם הם בסדר, לעשות סריקה במבט שמא הפקירו בשטח איזה פעיל/מצביע/עסקן/רב שכונה. כל הזמן הם הולכים על ביצים. הרי כל מנהיג דתי, בין אם זה אפי איתם, בני אלון או אורי אריאל, היה מת לסכם עם אולמרט, אתה תשחרר עוד כך וכך מיליונים ואנחנו בקלפי נשלשל פרס גם אם זה צורב וקצת תקוע.
אפילו זבולון אורלב - גם אם הוא יתרהב לנו אלף פעם שהרב אליהו לא מעניין אותו - היה משתוקק לסגור עסקה ולקבל עליה את חותמת הכושר של הרב אליהו תוך התראת הרב ביתר הח"כים: דיר בלאק, איש בל יעדר מההצבעה ומי שיעדר - זה יהיה לתמיד.
אבל רבותי, כשאין הנהגה רוחנית שיכולה לקבל החלטות אמיצות, אי אפשר לעשות דברים נגד הזרם. כשאין דעת תורה שמדריכה ומכוונת, שיכולה להכריע מה חשוב ומה נכון, שמסוגלת להישיר מבט לציבור ולומר "כזה ראה וקדש" - כוחו של העסקן לא קיים כלל אל מול דעת הקהל המצליפה והמאיימת.
צפו פגיעה
ועוד דבר. בימים האחרונים נשמעו דברים קשים בגנותו של הרב עובדיה יוסף. איך הוא מעיז, אמרו המלעיזים, לתמוך באיש הזה?!. היו אף שהרהיבו עוז והציעו לסלק את ספריו מספריות בתי המדרש והבתים. ובכן, לפני מספר שנים, ביקר השר הצעיר אריה דרעי עם הרב עובדיה יוסף במצרים. הם התקבלו בכבוד מלכים אולם מעייני הרב היו נתונים למטרת נסיעתו - לפקוד את הצדיקים הרבים הטמונים במצרים ולהשתטח על קברם, בייחוד על ציונו של האביר יעקב, רבי יעקב אבוחצירא. כשנשאל אחד הח"כים הדתיים לדעתו על עצם הנסיעה הוא ביקר את הרב קשות. הרב עובדיה יוסף נפגע עמוקות. זמן מה לאחר מכן נפגע אותו ח"כ בתאונת דרכים פגיעות קשות ביותר. חייו ניצלו בנס.
ובכן,אין לי מושג בחשבונות אלוקיים אבל כבר לימד אותנו אחד מגדולי החכמים הקדמונים, רבי אליעזר בן הורקנוס: "...והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים, והוי זהיר בגחלתן שלא תיכווה, שנשיכתן נשיכת שועל, ועקיצתן עקיצת עקרב, ולחישתן לחישת שרף, וכל דבריהם כגחלי אש" (אבות ב, י).
אביחי בוארון משמש כמנכ"ל מעייני הישועה