"המערכת המשפטית היא כיום הממסד שהכי פוגע בערכי היהדות והציונות בישראל", כך קובע הרב אליעזר מלמד, רב היישוב הר ברכה וראש הישיבה במקום, במאמר שיתפרסם בסוף השבוע הקרוב בעיתון "בשבע".
במאמרו, מותח הרב מלמד ביקורת חריפה על מערכת בתי המשפט בישראל, לא לפני שהוא קובע כי "לדעת רוב ככל פוסקי ההלכה, מעמדם של בתי המשפט החילוניים בישראל כדין "ערכאות של גויים", שאסור לדון לפניהם ללא היתר מיוחד". עוד טוען הרב מלמד כי "אם בעת הקמת המדינה עוד היו יהודים שיכלו לפקפק בהשלכותיו החמורות של האיסור, הרי שכיום, כבר יכול כל יהודי לראות בעליל את חומרת החטא ואת גודל עונשו, ואיך כל דברי התורה ואזהרותיה נאמנים וקיימים".
לטענת הרב מלמד, בתי המשפט הולכים ופועלים כדי להשתלט על הזהות היהודית בישראל, תוך לקיחת סמכויותיהם של בתי הדין הרבניים. "בית המשפט הולך ומפשיט את מדינת ישראל מערכי השבת, תוך שהוא מתיר יותר ויותר חילולי שבת ציבוריים", מביא הרב מלמד כדוגמא ואף מציין את התעלמותם של בתי המשפט מערכי המשפט העברי. "בתי המשפט פגעו בערכי המשפחה היהודית בכך שהכירו בתנאים מסוימים ב"נישואים" חד-מיניים, ובאימוץ ילדים בידי זוגות חד מיניים. כמו כן ובניגוד לתורה, קבעו שהזהות היהודית תיקבע גם לפי האב", מציין הרב מלמד.
בג"ץ התערב בשיקול דעתם של רבנים
עוד מוסיף הרב מלמד כי בתי המשפט המשיכו לפגוע בזהותה היהודית של המדינה בכך שהכירו בגיורים רפורמים שנערכו בחוץ לארץ, בנישואים אזרחיים ואף במעמדה של השפה העברית, כשווה לזו הערבית. "בתי המשפט אף מנעו פסילת מפלגת בל"ד, וזאת בניגוד לעמדת ועדת הבחירות שפסלה אותה פעמיים, על פי חוק יסוד הכנסת האוסר התמודדות של מפלגה ששוללת את זהותה היהודית של המדינה", מוסיף הרב מלמד.
הרב מלמד אף קובל על כך שבשורה של החלטות, בג"ץ התערב בשיקול דעתם של רבני ערים ביחס למתן כשרות . "עובדה זו החלישה את מעמד הרבנות הממלכתית וחיזקה את הבד"צים הפרטיים", קובע הרב מלמד אשר אף מציין כיצד בתי המשפט חייבו את בתי הדין לפסוק על פי החוק החילוני בענייני ממונות, זאת לצד האיסור על בתי הדין הממלכתיים לשמש כבוררים לפי חוק הבוררות.
"כבר מאה וחמישים שנה מתרחש מאבק לאומי בין היהודים והערבים על ארץ ישראל. כדי לגאול את הארץ וליישבה הוקמה הקרן הקיימת לישראל ואח"כ מדינת ישראל. אולם בית המשפט העליון, בתהליך הדרגתי, פוגע ביכולתה של מדינת ישראל להגשים את ייעודה", קובע הרב מלמד ומנמק כי בית המשפט העליון אסר על הממשלה להקצות קרקעות מדינה להתיישבות המיועדת ליהודים בלבד ואף אסר לתת תמריצים ליישובים יהודיים בגליל ובנגב ("ייהוד הגליל והנגב") - "ובכך ביטל את האידיאל שליווה את התנועה הציונית מראשיתה".
בתי המשפט פגעו פגיעה חמורה בביטחון המדינה
לטענתו, ביחס לייעודן של קרקעות הקרן הקיימת לישראל, שנקנו בכספי יהודים, בעקבות דיוני בית המשפט העליון, הורה היועץ המשפטי מר מזוז שלא להעדיף יותר התיישבות יהודית. כמו כן מציין הרב מלמד כי "בעקבות עתירת שלום עכשיו בית המשפט הזדרז להתערב ולדרוש פינוי שכונות ומאחזים של יהודים ביהודה ושומרון, תוך שבירת כללי הדיונים המחייבים הליכים משפטיים בין הטוענים לבעלות על הקרקע בפני בתי משפט שלום ומחוזי". לצד זה, אסר בית המשפט על המדינה לרסס מן האוויר בקוטלי זרעים חלקות שנזרעו שלא כחוק ע"י בדואים בנגב, זאת "למרות שהוכח שזו שיטה יעילה לבלימת השתלטותם על אדמות המדינה", כדבריו.
ראש ישיבת הר ברכה טוען כי החלטות בתי המשפט בישראל הביאו לפגיעה חמורה בביטחון המדינה, אם באיסורים שונים שהוטלו על השב"כ, גם במצבים של מחבלים המוגדרים "פצצה מתקתקת", והן ביחס לביטול "נוהל שכן", שיטה אשר "הצילה חיי חיילים רבים", לדברי הרב מלמד. "בפסק הדין שבו בג"ץ אישר באופן עקרוני סיקול ממוקד (של מחבל או מפקד שעומד לבצע פיגוע), הציב שורת מגבלות חמורות שקושרות את ידי צה"ל", מציין הרב מלמד ואף מביא כדוגמה כיצד פסל בית המשפט חוק של הכנסת "שהתיר לעצור מחבלים "קשים" במשך שבועיים בלי לראות שופט, למרות שהדבר נועד לשפר את היכולת להוציא מהם מידע".
בסיכומו של עניין קובע הרב מלמד כי "לא רק על תומכי המשפט החילוני מוטלת האחריות, אלא גם על לומדי התורה, שאינם מזדרזים להציב אלטרנטיבה משפטית לחיי החברה והמסחר המודרניים". לטענתו, "על כל לומדי סדרי נשים ונזיקין בישיבות להתעורר בתשובה, ללמוד ברצינות את משפטי התורה, לא כדי לפלפל בלבד, אלא כדי להסיק הלכה למעשה. לבחון לאור הסוגיות את פסקי בתי המשפט החילוניים בארץ ובעולם, לא לקבוע מראש שכל משפטיהם פסולים, וגם לא לנסות לדחוק את הסוגיות ההלכתיות כדי שיתאימו למשפט החילוני. אלא בהגינות וישרות לבקר את הנצרך ולקבל את הראוי, ולהעמיד חזון משפטי לתיקון עולם".