המפד"ל - השתמש וזרוק: סצנה מוכרת מסרטי פעולה: הגיבור אינו מצליח להשיג מכונית נמלטת, הוא תופס אזרח תמים, מעיפו הצידה, וממשיך במרדף המסחרר. בנט הוא הנהג הרודף, המכונית החטופה היא המפד"ל, והמרדף הוא אחר משרת ראש הממשלה. בעל המכונית מחייך באימה (מצוות לימוד זכות! ), מוחה חלושות, בעיניים קרועות הוא מלווה את האקרובטיקה שהמכונית מעולם לא נועדה לה, החבטות שסופגת, וההבנה, יותר מכל, שבשלב מסוים המכונית תינטש, והנהג יעבור לפלטפורמה אחרת.
המעשה הרע של היום: אחד הדברים שמאפיינים סמולן, הוא הדבקות הדתית בשיטה, הוא לעולם לא ייתן לעובדות לבלבל אותו, לכל מעשה של האויב יש הסבר תאורטי, יש הצדקה. אנשי הקרן החדשה בשיתוף יש עתיד והבית היהודי לא מניחים יום אחד למנוחה: חוק גיור, חוק שבת חוק כשרות, ביטול 5 יחידות במקצועות קודש, השתלטות על הרבנות הראשית, נשים עם תפילין בכותל, נטרול הרבנות הראשית, מעמד לרפורמים, מעמד לקונסרבטיבים, פונדקאות לסוטים. כמו לסמולנים, לכוהני הבית היהודי יש לכל דבר הסבר: פעם זו בהלת שווא, ופעם זו חרדיות, פעם זה "לשון הרע" ופעם אחרת "הוצאת שם רע", פעם זה "השליליים מהר המור", ולבסוף, לפעמים יש "שמץ של אמת" וגיבורי הבית היהודי הם אלה שעומדים בפרץ. בסוף כשהכל לא מצליח הטענה היא "זה הרע במיעוטו". את העובדה הפשוטה שלולא הבית היהודי ו"ברית האחים" עם "יש עתיד" לא היה גל החקיקה הזה קם כולם מעדיפים לשכוח.
גרעין האטום הוא אחד חלקי מאה אלף מגודל האטום, אבל לכולם ברור, שללא גרעין - אין אטום. קח מהבית היהודי את הרבנים, ובנט כוכב עליון ימצא את עצמו פוסע באויר, רגע לפני התרסקות כואבת. סופרמן מבין את זה מאד. הרבנים - לא כולם. הם עלולים לעשות את השגיאה הקלאסית ולפרוש ממנו רק כאשר תתברר הטעות בוודאות גמורה. אבל אז, כדברי ויטגנשטיין במשל, הוא כבר יגיע לקומה הבאה, והסולם ייזרק בחיוך. אריק שרון עשה את זה בהתנתקות. בנט יעשה ב"התחברות". התוצאה תהיה אחת.
היה Cool. סרטוני הרשת האחרונים של נפתלי בנט ושמעון פרס ממחישים כמה חיוך, "זרימה", וחוש הומור חשובים יותר באג'נדה החדשה ממושגים כבדים ומעייפים כמדינה יהודית ותורה. ראיתם את נפתלי בנט מתעמת עם מפכ"ל המשטרה על ירושלים ?, ראיתם את נפתלי בנט מונע מינוי שופטי בג"צ ? ראיתם את נפתלי בנט מתאבד על גבעת אסף ? ראיתם את נפתלי בנט נאבק על הסטטוס קוו ? זה מנוגד לראשונה בעשרת הדברות. החדשות. היה Cool.
נתניהו כבר היה בנט: כאשר מדברים על "משהו חדש מתחיל". כדאי לקרוא את "מקום תחת השמש" של נתניהו, ולגלות, שלפני 20 שנה נתניהו היה בנט וימינה. קצת פחות דתי, אבל הרבה פחות חצוף כלפי הדת. אז לפני שמוכרים את כל העקרונות כדי להגיע להישג החד פעמי של 20 מנדטים כדאי לזכור. בנט עוד לא היה נתניהו, אבל נתניהו כבר היה בנט. כמו שמוציאים אידרה מדג, נתניהו הוציא לליכוד את עמוד השדרה ביחס לכל עיקרון ימני, והפך קבלן ביצוע מיוסר של עקרונות הסמול. כמו שנראה , אין זה רחוק לחשוב על בנט כראש ממשלה המנצח על נסיגה מיו"ש. בשם עמישראל ואחדות כמובן.
המהלך החורז את הנצרות, הרפורמה, והבית היהודי. בשלב מסוים הנשיאה בעול של האמת מתחילה להעיק. הרצון להצליח קורץ מן הצד. וההצלחה תבוא אם נזייף, נדלל את היין. כך הנצרות הקדומה באה מהיהדות, אך ויתרה על המצוות, והרוויחה מיליארד מאמינים, הרפורמה ויתרה על האל , הפכה את האדם למכונן הדת והפכה לתנועת היהודים הגדולה בארה"ב. והבית היהודי ויתר על מחוייבות לתורת ישראל, וירויח מתישהו את השלטון. עד כמה זה שווה אפשר להבין מבדיחתו המרירה של היינריך היינה: הוא נשאל על יהדותו, השתמדותו, וכפירתו בנצרות בערוב ימיו, אז ענה "כשהייתי יהודי, האל ראה אותי ואני לא ראיתי אותו, כשהפכתי להיות נוצרי, אני ראיתי אותו והוא לא ראה אותי. עכשיו אני לא רואה אותו, והוא לא רואה אותי".
האם הדיון הוא רק רעיוני, תאורטי ? ממש לא. ולכן באות שתי הנקודות הבאות:
הליכה עם אלי ישי - אחד החטאים של המפד"ל הישנה, ושל אגודת ישראל הישנה, היתה האשכנזיות הבוטה שלהם, מסיבות שונות, מוצדקות ולא מוצדקות. כך הם איבדו את האלקטורט של יהדות המזרח. ש"ס היתה תיקון חריף ומוצלח שהניב בשיאו 17 מנדטים. הליכת נאמני התורה הדתית לאומית עם אלי ישי ותומכיו, תהא שוב תיקון היסטורי, ותביא, ב"ה ציבור ספרדי תורני שקצה נפשו בציניות החרדית של אריה דרעי, וחש קרבה אמיתית ללאומיות של תורה.
אז למען השם. פשוטו כמשמעו. הקימו לתחייה את המפלגה הדתית לאומית. אכן, הסיכון לא קטן. במסגרת הדאגה לעתיד , בנט דאג דבר ראשון להכשיל מהלך כזה עם אחוז חסימה גבוה. אבל איך כתוב בספר שמקבלים בסירקין Who dares wins המעז - מנצח. וזה גם נכון לגבי הנאמנים לתורה. בשלב ראשון. תראו איך מחירכם הפוליטי עולה, ובהמשך, אפילו פך שמן של 4 מנדטים, יביא בעת חושך את הגאולה.