במסעדות ובתי עסק רבים קיימת, בנוסף לתעודת הכשרות הרגילה של הרבנות המקומית, תעודה נוספת של גוף הנקרא "כתר הכשרות" או "תפארת הכשרות". התעודות האלו נועדו ליצור אצל הסועדים את ההרגשה כי המקום בו הם סועדים מקפיד על דיני "כשרות מהדרין" ואיננו מסתפק בכשרות הרגילה.
ברבנות הראשית הרימו גבה כשראו את התעודות והחלו לחקור את הנושא. במהלך הזמן אספו ברבנות ראיות המוכיחות לטענתם כי הגוף הנקרא "כתר הכשרות" או "תפארת הכשרות" מקפיד על כשרות רגילה ולא יותר. אותו גוף המציג את עצמו כ"כתר הכשרות" לצד התעודה הרגילה, לא מקפיד כלל על כשרות מהדרין ומטעה את הציבור לחשוב כך.
ברבנות החליטו להילחם בתופעה. הרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר, בחר בשתי דרכי פעולה: האחת לפרסם את ההונאה, והשנייה להסיר תעודות כשרות מבתי עסק אשר מציגים תעודות כשרות מהדרין של אותם גופים פרטיים ובכך מטעים את הציבור.
הקץ לקומבינה
הרבנות לא איחרה לפעול ומיד הסירה את תעודות הכשרות מבתי העסק שהחזיקו ברשותם תעודה של "כתר הכשרות", בטענה כי בעצם החזקת התעודה תורמים בעלי המסעדות להונאת הציבור.
בתי העסק והמסעדות שאיבדו את תעודת הכשרות שלהם, הגישו עתירה כנגד הרבנות, בה טענו כי הרבנות חרגה מסמכותה. בתי העסק זעמו על ביטול תעודת הכשרות שלהם. לדבריהם: כל עוד בית העסק מוכר אוכל כשר, אין לרבנות סמכות לדרוש דרישות נוספות מבעל העסק, ועליה לתת לעסק תעודת כשרות.
העתירה שנשמעת הגיונית נדחתה במפתיע על ידי בית המשפט, בפסק דינו של השופט גרוניס
שקיבל את עמדת הרבנות. "השיקול של מניעת הטעיית הציבור מכיל, לדעתנו, גם מניעת הטעיה בנוגע לרמת הכשרות הנוהגת במקום מסוים, ולא רק מניעת מצב בו מקום שאינו כשר יוצג ככשר" נכתב בפסק הדין. "כמו כן, רשאית הרבנות הראשית להביא בחשבון הטעיה העלולה להיווצר על ידי פעולה של גורמים אחרים ולנסות למנוע אותה. זאת, בין היתר, על דרך התניית מתן תעודת ההכשר מטעמה בהסרת ההטעיה, כאשר הדבר מצוי בשליטת בעל העסק".
מלשכת הרב הראשי נמסר בתגובה לכיפה "הרב הראשי מברך על הפסיקה ושמח על כך שבית המשפט העליון הביע תמיכה בעמדת הרבנות, שכל מטרתה היא למנוע פגיעה בציבור צרכני הכשרות. אני תקווה שבעקבות פסיקה זו יבוא הקץ על מערכות הכשרות הפיקטיביות שהרימו ראש בשנתיים האחרונות, ומפזרות תעודות מהדרין על ימין ועל שמאל מבלי שיש להם כל כיסוי, משגיח או מפקח מטעמן".