א.
במהלך משפטם של ראשי העיריות, נצרת עילית ורמת השרון, לפני כחצי שנה הוציא השופט גרוניס התבטאות מעניינת. כך אמר: "סבורני, כי ראוי היה מן ההיבט הציבורי ששני ראשי הרשויות יתפטרו מתפקידיהם מיד עם הגשתו של כל אחד מכתבי האישום. כמו כן ראוי מבחינה ציבורית שהשניים לא יהיו מועמדים בבחירות הקרובות, ודעתי בעניין זה כדעת חברותיי וחבריי", אמר נשיא בית המשפט העליון והוסיף: "ברם, הנני מבדיל בין הבחינה הציבורית לבין הבחינה המשפטית... אין מקום שבית המשפט ישים עצמו תחת הבוחרים בכל אחת מן הרשויות המקומיות בהן מדובר".
הרשעתו של אדם בפלילים, יגיד לך השופט גרוניס, אכן מוכרעת בהיכלי בית המשפט, אך צדיקותו של אדם מוכרעת בזירה הציבורית, ברחוב. הטעות שהתגלתה בפרשת הרב אלון חזרה על עצמה גם בפרשת הזמר איילן גולן השבוע. הרשעה או זיכוי משפטיים הפכו לחזות הכל. כך הכלבים שבים על קיאם. הם שבים כיוון שהציבור אינו מבין מספיק גם מי שלא ניתן להרשיעו בפלילים, ניתן להרשיעו אתית, מוסרית, ערכית וחברתית. שניתן "להבדיל בין הבחינה המשפטית לבחינה הציבורית". עלינו, הציבור, להכריע את אמות המוסר עליהם תהיה מושתת חברת המופת שברצוננו ליצור, ושוב - מוסר לא צריך הכרעת בית משפט ואינו צורך הרשעה בפלילים. כל עוד החברה לא תבין שמחובתה להכריע ישוב פושע המוסר והערכים אל חיקו החם של החטא באין מפריע. התיק הפלילי של אייל גולן נסגר, הערכי עוד פתוח להכרעתנו.
ב.
בשעות אלה ממש מתרחשות הפגנות החרדים נגד מה שהם מכנים, גזירות הגיוס. על האבסורד בביטול תורה למטרת הפגנה ולא למטרת תרומה למדינה, כבר דובר. מה שדובר עליו אולי פחות ודווקא מפריע לי אולי יותר היא פסיקתו של בג"ץ לעצירת התקציבים לישיבות והנפת "חרב הגיוס" על צווארם. פובליציסטיים חרדים כותבים בעיתונות המגזרית שבג"ץ מרחיק את החרדים מהמדינה אלא שהאמת היא שהיחיד אותו בג"ץ מרחיק מהמדינה זה הוא את עצמו. מה כוחה של פסיקה שלא ניתן למלאה? אז פסקתם, נו. השופטים נובחים וישיבת מיר עוברת. ולא, לא ללשכת הגיוס. בדיוק כך הופכים שופטי בג"ץ את עצמם ללעג במקום להותיר את הסוגיה הסבוכה לפוליטיקה ולמשא ומתן שם אפשר להיות חכמים ולא צודקים של כלום.
ג.
מוסר ריק הוא מוסר לפיו מונעים חופש ביטוי מאריאל זילבר ואת פרס מפעל חיים על אמירות פוליטיות אך מוחים על פיטוריו של אדם ורטה על אמירות דומות אך הפוכות. מוסר ריק הוא מוסר לפיו תומכים בפיטורי אדם ורטה על אמירות פוליטיות במוסד חינוכי אך משחררים אמירות דומות אך הפוכות בחינוך הדתי בנוגע למדיניות הממשלה, תמיכה בהתנחלויות, יום גוש קטיף ועוד. מוסר ריק הוא מוסר לפיו עיתון שמאל יוצא נגד יום גוש קטיף אך תומך בקידום מורשת רבין במוסדות חינוכיים. מוסר ריק הוא מוסר לפיו מתנגדים לעיתון 'הארץ' וטוענים כי הוא ביטאון שמאל במסווה עיתונות אך קוראים את עיתון 'בשבע'. כי מוסר ריק הוא מוסר חד צדדי, איך שלא תסתכלו על זה.
ד.
השבוע העלתה ח"כ תמר זנדברג ממר"צ חוק האוסר הופעתן של רקדניות במשחקי ספורט, זאת בטענה של החפצת נשים. חקיקה, כפי שאני רואה אותה, אינה יוצרת נורמות מוסריות אלא רק דואגת למנוע הפרות קיצון שלהן כך שכוונתה של ח"כ זנדברג רצויה אך מעשיה אינו רצוי. אך אם להתעלם מכך, הצפת חטא הדרת הנשים והחפצתן במגזר החילוני היא קריטית והיציאה נגד החפצה זו היא חשובה כך שראוי היה לה שגם חברי כנסת מן המחנה הדתי יתמכו. בנושא הזה, הלב שלי עם מר"צ, נשמה.