אין מחיר

התנהגות לאור "תג המחיר" אינה מניפולציה תקשורתית של אותם חלקים בתקשורת המנצלים את הבמה שיש להם להסתה, שקרים ומניפולציות נגדנו. זו מדיניות מוצהרת, על ידי אנשים שהם מהחשובים שבתוכנו, ועל ידי נערים ונערות רבים. אל תשלי את עצמך ואל תאשימי אחרים שהם רק מסיתים נגדנו (בנושא הזה) במה שחלקים מתוכנו בחרו לטעון ועל ידי כך למנוע את הדיון הפנימי בכך: זה גם מעשה שקרי כי כאמור בתוכנו עצמנו יש שטוענים שכך צריך לנהוג, וזה גם לא יעיל כי לאורך זמן הציבור לא מטומטם, והוא יודע להבין האם מדובר בשקר תקשורתי או במשהו שהוא נכון. בשל כך, מוטלת עלינו חובה לקבוע את עמדתנו כלפיה - לתמוך או להתנגד. מי שסובר שהיא נכונה, הלכתית, מוסרית וכדו - חייב לנקוט בה, וזאת כדי לנסות ולמנוע פינויי מאחזים בשל חשיבותם העליונה לתפיסת יהודה ושומרון ובשל העובדה שהוא סובר שהיא גם יעילה; מי שמתנגד לה אינו יכול לשבת דומם: גם בשל העיוות המוסרי שיש בה, וגם בשל העובדה שהיא הפוגעת ביותר והמסכנת ביותר את עתיד ההתיישבות. בעיקר אני לא מבין את זה ששותק.

לדעתי, התנהגות זו לא זו בלבד שהיא לא מוסרית - היא מהווה פגיעה במי שאינו קשור לעניין, גזל גוי האסור מדאורייתא, וחילול שמו של הקב"ה שכך נוהג עם ישראל - היא גם התנהגות המסכנת ביותר את עתיד ההתיישבות. אני מבקש להדגיש כי ההתנגדות העקרונית שלי מתחילה מהעובדה שהיא פשוט אסורה מבחינה אנושית הלכתית ומוסרית, אולם לצורך הדיון הזה אנמק רק מדוע אני רואה בה את הסכנה הגדולה לעתיד ההתיישבות, שהוא כל כך יקר בעיני:

ההתנהגות מסכנת את ההתיישבות ביהודה ושומרון (העיר אריאל. צילום: Salonmor, ויקיפדיה)

א. אמונתי העמוקה והיסודית היא שמי שאין לו תשתית מוסרית להתנהגותו - לא יצליח. אמונה זו הוטמעה בי במשך שנים רבות רבות של לימוד דברי נביאים והתמסרות להם, ואני רואה בו את אחד המסרים היסודיים ביותר של הנבואה. פגיעה באנשים שאינם קשורים לעניין, גם אם הם פלשתינאים, מהווה התנהגות לא מוסרית על פי כל קנה מידה, גם אם היא יעילה (לדעת הסוברים כך). על כן, מעבר לעובדה שהיא פוגעת בנו עובדתית כפי שיוברר בהמשך - לא יכול להיות שבדרך זו ההתיישבות שלנו תצליח.

ב. עתיד ההתיישבות ביהודה ושומרון וגם ברמת הגולן (אם כי שם המצב קצת אחר) תלוי בהסכמת עם ישראל. הסיבה לכך: יהודה ושומרון לא סופחו למדינת ישראל מבחינה חוקית, לא ישראלית ולא בינלאומית. אנחנו נוטים לזלזל בערך המוסרי של עובדה זו, ומבחינה מסוימת בצדק, אולם אל לנו לזלזל במשמעות המעשית של עובדה זו. ביסודו של דבר זה מה שהפיל את גוש קטיף: המדיניות הבסיסית של שרון הייתה שהדבר החשוב ביותר למדינת ישראל מבחינה אסטרטגית הוא הכרה בינלאומית בגבולותיה (שמעתי זאת יחד עם עוד חמשה רבנים אחרים בשיחה ארוכה ארוכה שהתנהלה בינינו לבינו שתוכנית העקירה מגוש קטיף רק יצאה לחושך), וכך גם פועלות רשויות החוק ורשויות השלטון. זה גם מה שקובע במעמד הבינלאומי, שאנו בצדק נוטים לייחס לו חשיבות מועטה יותר מכלל הציבור, אולם הדבר מהווה שיקול דעת ציבורי רחב.

יהודה ושומרון לא סופחו למדינת ישראל, ובשל כך שונה מעמדן מרמת אביב. לכן טענותינו הצודקות כי מבחינה מוסרית אין הבדל בין עמונה ובין רמת אביב אינן רלוונטיות לדיון הזה - מבחינה מעמדית יש הבדל ענק. אזכיר גם כי גם אנחנו לא תבענו לספח את יהודה ושומרון, שכן משמעות הדבר היא הענקת זכות בחירה לכל הפלשתינאים הגרים שם, ד ירחם. התנהגות לאור "תג המחיר" מביאה להתרופפות משמעותית של תמיכת האומה בהתישבות, והעלאת הנושא בצורה מעוותת ביחסים הבינלאומיים של מדינת ישראל, ואנו כורתים את הענף שאנו עצמנו יושבים עליו. קשה לראות נזק יותר גדול מזה כיום להתיישבות עצמה, והחלטות הממשלה השבוע הן רק דוגמה קטנה לכך.

ג. חיילי צה"ל ומשמר הגבול שומרים עלינו. הם שומרים מכוח חוק ומכוח המחויבות, ומבחינה זו הם יעשו זאת תהיה ההתנהגות שלנו אשר תהיה. ברם, כל מי ששרת בצבא יודע שיש צורך במשהו שהוא מעבר לזה - במוטיבציה, ברצון, ביחס הטוב בין המתיישבים ובין הצבא וכדו. כשאנו מעמידים את עצמנו כנגד הצבא לא זו בלבד שאנו ממשיכים שוב במדיניות של איבוד האהדה הלאומית והאהבה שקיימת היום בהיקפים גדולים, עוד אנו משפילים את המוטיבציה של החיילים ושל השוטרים לעשות את כל מה שנדרש לבטחוננו, ודרך זה לבטחון התושבים הגרים במרכז הארץ. אנו מסכנים אפוא את ההתיישבות גם במישור הבטחוני וגם במישור הקשר לעם ישראל. לא זו בלבד, אלא שיש לנו עניין דווקא בחיזוק המוטיבציה בצבא ובחיזוק מעמד המשטרה כחלק מהתמודדות עם הסכנות הגדולות הפנימיות של מדינת ישראל כיום.

ד. מעבר לכך, הפרת כללים יסודיים של התנהגות על ידי פגיעה פיזית בכוחות הביטחון וגם (להבדיל) בפלשתינאים, בעיקר כשהיא נעשית על ידי ילדינו, מגדלת דור אנרכיסטי ופרוע. הנזקים כתוצאה מכך הם כבר עצומים והם הולכים ומתפתחים. אמנה בעיקר שני נזקים גדולים: ראשון שבהם הוא לילדים עצמם, שלא ימצאו את עצמם ואת מקומם בחברה נורמטיבית, וחלק מהם (לא האידיאולוגים הגדולים, כי אם הכמות העצומה של הנספחים) גדלים בשולי החברה בכלל ובחוסר יכולת להיות חלק ממנה, לקבל כללים וכדו. הנזק השני הוא שאנרכיה זו תופנה בהמשך כלפי פנים, וראו את מקרה זמביש לדוגמה, מועצת יש"ע ועוד ועוד. אל נא נשלה את עצמנו כי הדברים לא מתרחשים כבר, ואין מדובר בסכנה עתידית.

ה. שמירת חוק אמיתית אינה רק מילה של "שמאלנים". היא מילה מהותית שצריכה להיות משותפת לכולנו, בשל העובדה שבלעדיה איש את רעהו חיים בלעו. התרופפות החוק ושלטונו היא אחת הסיבות העיקריות לשחיתות השלטונית הנוראה, לרציחות, לאלימות בכבישים (שאנו סובלים ממנה מאוד), לשוק הכלכלי השחור (מי שיפץ בית ושילם את מלוא המע"מ על כך ?) ועוד ועוד. ריקבון פנימי זה מצטרף לבעיות ערכיות רבות אחרות, והוא יפורר אותנו מבפנים. כשאנו פוגעים פגיעה ישירה ורואים בפועלים מכוח החוק אויב - אנו ממוטטים את עצמנו מבפנים. הדבר כאמור גם גורם לנו עצמנו נזק, בגידול ילדים שמורא כללים חברתיים אינו נסוך עליהם, ומשם עד לסכנות הגדולות הדרך קצרה מאוד.

ו. אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך צריכה להיות המדיניות הבסיסית של היחס שלנו לפלשתינאים. בדרכים רבות אנחנו צריכים לנהוג - מיד קשה וחד משמעית במאבק בטרור ויותר מזה, דרך מערכת של שכר ועונש, ועד לניסיון למצוא את הדרכים הרבות בהן אולי דו-קיום מסוים יוכל להיות בשטח. זו גם הייתה ההצהרה המתמדת שלנו לאורך השנים, ואזכיר את העובדה שבמספר אין ספור של דיונים והצהרות טען זו בפומבי לדוגמה אליקים העצני, ורבים אחרים. מי שפוגע בפלשתינאים סתם כך, כגביית "תג מחיר", מרחיק את הממד הקטן שיכול לתרום למדיניות שלא תעמיק את השנאה בינינו ובין הפלשתינאים, אלא תנסה למצוא דרך להתגורר ביחד במרחב הזה בו אנו חיים. לפיכך הוא מסכן אותנו מבחינה ביטחונית במובן המלא של המילה.

אני מבקש להדגיש כי הדברים שכתבתי מופנים כלפי פנים. אין בהם בשום אופן הכשרה של השרץ שמנסה שר הביטחון לטבול יחד עימו בניצול הצבא והמשטרה למערכת בחירות, ואין בהם בשום אופן להכשיר את מערכת המשפט הפועלת לאכיפה סלקטיבית. לא על כך הדיון במסגרת הזו, ואת שאלת רק על מדיניות "תג המחיר".

יש עוד נימוקים, אולם אני חושב שדי באלה שכתבתי כדי להבין את עמדתי ביחס לכך, ואני חושב שטוב יהיה כי נחדל מכך מהר ככל שנוכל.

המאמר המלא מתפרסם באתר ישיבת פתח תקוה