כבר חשבנו שיש איזושהי מגמה של התקדמות בעולם, דברים זזים, המציאות משתנה עם הזמן. ואז קם נשיא חדש בארה"ב, וראש ממשלה חדש בישראל, והופ - המלחמה על ארץ ישראל חוזרת. במקביל קם ראש עיר חדש בירושלים, והופ - מלחמות השבת חוזרות. אותם ויכוחים, אותם טיעונים, אותם ערכים עומדים על הפרק, אותן שיטות מאבק. רוב הקרבות בעולם מסתיימים בהכרעה לאחד הצדדים, או לפחות בתיקו, איזשהו הסכם הפסקת אש. במאבקים על הזהות והערכים של מדינת ישראל פשוט עושים הפסקה, ואחרי כמה זמן חוזרים לאותה הנקודה וממשיכים מאיפה שהפסקנו. והנקודה שבה הפסקנו היא תמיד אותה נקודה, כי לא מתקדמים לשום מקום.
כאן אמור לבוא הפאנץ של הפסקה הזאת, אבל אין אחד כזה. המלחמות הללו פשוט נמשכות ונמשכות, וכנראה שאין שום פאנץ בסוף. אם יש בכלל סוף.
ואגב מאבקי ימין-שמאל
במסגרת ערב ההשקה לספר "רק לא מלחמת אחים" של חגי סגל, התקיימה הרצאה בנושא יחסי ימין ושמאל במדינת ישראל מפי ח"כ ציפי לבני. ההרצאה כללה שלב שבו יו"ר האופוזיציה התחילה לדבר על משנתה הפוליטית, חלק מהקהל הגיב בקריאות בוז, היא האשימה אותם בחזרה, התפתח עימות קטן ברמה שמספיקה כדי לעורר הדים בכלי התקשורת, והרי לכם הדגמה חיה של יחסי ימין ושמאל במדינת ישראל.
רק לא מלחמת אחים.
 |
|
אולי ננסה לבחון אותם בדרך אחרת?(צילום: ccarlstead-cc-by)
|
אוז והדר
כבר אמרו כמעט הכל על הטרנד של זמרים ישראליים שחוזרים אל המקורות, שהתפשט עד כדי כך שזמרים שכבר הלכו לעולמם הועלו באוב האלקטרוני כדי להוציא דיסק יהודי (ע"ע האלבום החדש של עוזי חיטמן), וכל שנותר לנו הוא לשאול מי הבא בתור. אז מי הבא בתור? קובי אוז. סולן להקת טיפקס מנוחתה עדן, חנך אמש באופן רשמי את המופע החדש שלו, "מזמורי נבוכים", שאמור להוליד גם דיסק בשלב מסויים. כדי שאף אחד לא יחשוב שעוד דקה הוא מתחיל ללכת עם כיפה, לשמור שבת ולהמיר את הרבי גו כפרה בר נחמן מברסלב, הוא מדגיש שהשירים החדשים "נעים באזור הערפילי שאינו "דתי"
ואינו "חילוני". לא מדובר במשהו רוחניסטי, נאיביסטי או קבליסטי, כי אם בשירים עבריים השולחים חיוך ישראלי לחז"לינו המבריקים." וטוב שכך. חבל שהתקליטייה היהודית תכלול רק שירים של אנשים שנמצאים בתוך היהדות, וכותבים מנקודת מבטם הוודאית. צריך גם שירים של נבוכים.
ואגב חזרה למקורות
אם המגמה הזאת תמשיך להתרחב, ויותר ויותר אמנים ישחררו לרדיו יותר ויותר שירים מן המקורות, וממילא יותר ויותר פסוקי תנ"ך יהיו יותר מפורסמים גם בקרב הנוער הישראלי, אולי יהיה אפשר להפסיק עם הסיוט השנתי שנקרא בחינת הבגרות בתנ"ך. שבני הנוער יכירו את ספר הספרים דרך הרדיו ולא דרך התכניות של משרד החינוך. במקום להפוך את פרשת קדושים לטקסט שצריך לאתר בו לפחות שלוש הקבלות לעשרת הדיברות, במקום להפוך את חזון ישעיהו לטקסט שיש להוכיח ממנו את עליונות המוסר על הפולחן, במקום להפוך את "ברכי נפשי" לקטע בו מופיע יסוד מיתולוגי שקשור לעלילות הראשית (כל הדוגמאות הנ"ל לקוחות משאלוני הבגרות בתנ"ך השבוע, לתיכונים הממלכתיים. לא שבשאלונים לתיכונים הממלכתיים-דתיים המצב הרבה יותר מזהיר), באמת שעדיף להפוך אותם לשירים.
שכוייח השבוע מוענק למולי שפירא, המגיש הוותיק של "בילוי נעים" בגלי צה"ל, שסיים את תוכניתו ביום שישי האחרון בקריאה לפקוד את בתי הכנסת המתרוקנים של צפון תל אביב. אולי לא צריך לקרב את החילונים לעולם היהודי, הם יודעים לקרב את עצמם לבד.
ותהייה קטנה לסיום
המדור עמד להכריז, לאחר מאמצים רבים בשבועות האחרונים, על הצלחת המאבק למיגור תופעת "והיא שעמדה" (נחזור שוב ונציין שהמאבק לא נבע מתוך זלזול בשיר וביוצרו חלילה, אלא בדיוק להפך - שירים טובים צריכים להישאר טובים ולא להגיע לשלב שבו לכולם נמאס מהם). נגמרו החגים, לא מציינים יותר שום ניצחון על אויב שהקב"ה הצילנו מידו, וזהו. אלא שבדיוק אז, להפתעתו של המדור, הוא שוב שמע שיש לנו הפתעה הלילה, הפעם מכיוון מכשיר סלולרי של נער בישיבה תיכונית. לא עברה יממה והוא שוב שמע את השיר, ושוב האחראי לכך היה בגיל תיכון. יכול להיות שעכשיו התירוץ הוא ששרים "והקב"ה מצילנו מידם" על הבגרויות?
בברכת היו אחלה טוקבקים בפעם הקודמת, יהיה נחמד אם יצוץ פה עוד דף מקורות באורות ישראל.