זהו. כל השלטים קופלו, כל המבצעים נגמרו, הסוכריות שוב עולות כסף והד"שים ברדיו שוב מצטמצמים לשעה אחת ביום שישי בגלי צה"ל. מבצע "עופרת יצוקה" הסתיים, וכל גדוד חזר לתפוס קו ולעסוק בפעילות שוטפת משעממת ושוחקת. עכשיו המדינה כבר לא עוטפת אותם באהבה, כי יש לה הרי עוד כמה דברים לעשות, ודווקא עם הפעילות הקשה מכולן - דווקא משום שהיא איננה קשה במיוחד - חיילי צה"ל יצטרכו להתמודד לבד. במלחמה הבאה שוב ניזכר לחבק אותם, ולתלות מבטי הערצה והערכה לנוכח חיילים שיקרו בדרכנו. עד אז, הם יזכו למבטים של ממש רק מילדים קטנים ומשוטרי המשטרה הצבאית, ואנחנו נתפנה לנושאים אחרים.
בחירות, למשל.
תיקון טעות
קודם כל, התנצלות: ההומור של משחק הא"ב באתר הבית היהודי כל כך הזכיר את הסגנון של אורי אורבך, עד שהמדור הגיע למסקנה בשבוע שעבר שאין ספק שהוא עומד מאחורי הטקסט. אז זהו, שלא. אורבך אחראי אמנם על ההסברה של המפלגה, אבל לא על הטקסטים עצמם.
אז המדור מתנצל על הטעות, ומודה שהוא לקח אותה כל כך קשה, עד שכשהגיע לדוא"ל שלו מכתב שנשא את הכותרת "פנייה אישית מאורי אורבך", הוא כבר היה בטוח שאורבך בכבודו ובעצמו הולך לנזוף בו על השגיאה. אבל זה היה סתם חומר תעמולה שנשלח מן הסתם לעוד הרבה מצביעים פוטנציאליים.
 |
|
אף אחד לא גייס את רחל לבחירות
|
סיכום שבועי
אז מה היה לנו השבוע?
קמפיינים: מסתבר ש"עבודה עברית 2" ושאר גירסאות הכיסוי שהציפו את המוזיקה העברית בשנה האחרונה, הם רק ההתחלה; הטרנד הלוהט הבא יהיה קאוורים לשירים חסידיים עתיקים. גם היהודים וגם הלאומים (בשבוע שעבר קראנו להם "הבית" ו"האיחוד", אבל מאז המדור החליט לשמור על משמעותה המקורית של המילה איחוד, ולא להשתמש בה כדי לכנות חיבור של ארבע רשימות נורא דומות) החליטו להוציא עמוק מתוך מיכל הגניזה את השירים של פעם. הלאומים העלו באוב את "כל העולם כולו" (הותיק, של ר ברוך צייט), והמפד"ל החדשה חזרה ל"או-או-או-או" (תשאלו את סבא, אולי הוא זוכר של מי זה) של המפד"ל הישנה. והתוצאות? שניהם יכלו להשקיע קצת יותר, יתרון קל ללאומים. ואגב קמפיינים, בתשדיר "תרדו מהגג", זה לא נראה כאילו אורי אורבך מדבר ממש מהר, כאילו עוד שתי שניות יגיע המבזק של 11:30?
סקרים: ללא שינוי ניכר. באחת המודעות של היהודים הופיע חישוב לפיו עוד שבועיים יהיו להם 6 מנדטים. המדור לא ממש הבין איך, אבל סומך על הפרופסור למתמטיקה שיש בזה היגיון.
רבנים: אף מפלגה לא הצליחה לגייס את רחל אמנו לקמפיין שלה.
מצעים: כן, יש גם מצעים. ההבדל העיקרי בין המצעים של שתי המפלגות הוא בערך כפי שחשבנו: חינוך לפני ארץ-ישראל, לעומת ארץ-ישראל לפני חינוך. ועדיין, כדאי שמישהו אצל הלאומים יקדיש כמה שעות כדי להשקיע במצע, כי בינתיים המצע של היהודים הרבה יותר מקיף, עשיר ומפורט.
כמובן, גם לליכוד ולש"ס יש מצעים. השאלה היא אם מי שיבחר בהם בגלל המצעים, לא ימצא את עצמו בסוף בתוך שק שינה (בגירסה הבאה של כפר-מיימון).
על מה העצומה?
ארגון "יד לאחים" מפיץ בימים אלה עצומה הקוראת "לחברי הכנסת והממשלה להעביר תיקון לחוק האוסר המרת דת. התיקון הינו כדלהלן: המטיף לאדם או לציבור להמיר את דתם או המשדל אותם לעשות כן, או העושה פעולה אחרת המביאה לידי הטפה להמרת דת בכל דרך שהיא בין דת לדת, דינו מאסר שנה אחת". רעיון טוב וחשוב, ששכנע את המדור לחתום. אחרי החתימה, המדור מצא באתר של "יד לאחים" ניסוח קצת שונה: "העצומה קוראת למפלגות הדתיות להציב כתנאי ראשון, קודם ובלתי ניתן לפשרה, בטרם הכניסה לכל קואליציה, קבלת התחייבות ברורה ומעשית לתיקון חוק המיסיון".
זה כבר משהו אחר. אף אחד לא דיבר על תנאים במו"מ הקואליציוני, ועל מקום ראשון בסדר העדיפויות. אחרי שיתוקן החוק המתבקש נגד שידול אנשים להמיר את דתם, כדאי לחוקק משהו (להבדיל מיליוני הבדלות, כמובן) שיסדיר את הנושא של שכנוע אנשים לחתום על עצומות.
 |
|
מי מטפל במים? (צילום: Grandmaster-cc-by)
|
שכוייח השבוע
חודש שבט הגיע, חג לאילנות, לקק"ל, לאירגונים הירוקים וגם - למכון התורה והארץ. גם השנה קיים מכון התורה והארץ את הכנס השנתי למצוות התלויות בארץ (שהן, או לפחות חלקן, ההקשר המקורי של המושג "ראש השנה לאילנות") באוניברסיטת בר-אילן. אז נכון שהמכון ראוי לשכוייח לא רק השבוע, אבל השבוע הוא מקבל שכוייח על הנושאים שבהם עסק הכנס, אפילו בלי להיכנס למה שנאמר עליהם: התמודדות עם הבעיות במשק המים (מתי נקלוט עד כמה משבר המים חמור? כשנחשוב בפורים על תחפושות שלא תהרסנה בגשם, וניזכר שכמעט לא ירד גשם עד עכשיו?), וסיכום שנת השמיטה.
זה היה יכול להיות האייטם היחיד השבוע שאינו קשור לבחירות, אלמלא גם הדרך ליישום טוב יותר של השמיטה היתה עוברת דרך חקיקה בכנסת. אולי מגיע שכוייח גם למי שניסח את המצע של הבית היהודי וחשב גם על השמיטה. אחרי הכל, כבר שנה שלישית שהנושא בכנס הזה הוא שמיטת התשס"ח, אז כנראה שמדובר ביותר מסתם נושא לכנס.
ותהייה קטנה לסיום
תחושת בטן אומרת למדור שכשהרב אברהם רביץ ז"ל יקבל את מקומו בגן עדן, הוא לא יפגוש באותו מדור את טומי לפיד ז"ל. אבל אם במקרה תוצב שם איזושהי קלפי ביום הבחירות, והם יפגשו זה את זה, על מה הם ידברו? האם הם יעלו זכרונות מהעבר? האם לפיד המנוח יודה שיו"ר המפלגה שלא קיבלה אף פעם תיק בממשלה, לא היתה קרובה מעולם לתואר "המפלגה השלישית בגודלה", וכמובן שלא חלמה לקבל 15 מנדטים (אפילו שישה זה הישג מבחינתה), בסופו של דבר נפטר בשיבה טובה יותר?
בברכת צפו להפתעות - אולי גם בל"ד יפרסמו השבת שנורא אכפת להם מהציבור הדתי-לאומי.