שוב אתה?
אל תיקח את זה אישית, אבל היה ממש טוב ונחמד בלעדיך. זתומרת זה לא שאי-פעם ממש היינו איתך, אבל זה הרגיש יופי לא לראות את השם שלך או כל דבר שקשור אליך. אנחנו מודים שאתה לא היית הצרה הכי גדולה שלנו, אבל באמת שהתחשק לנו לשכוח אותך.
לא, לא מדובר במה שבטח עבר בראש של כי מי ששגילה ששוב החליפתי לו את רחלי (שעוד תשוב בעז"ה, אל דאגה), אלא בתחושות שליוו לא מעט אנשים למשמע השם "משה קצב", שם שחזר לכותרות בשבוע האחרון בעקבות הדיון בבג"ץ על עסקת הטיעון.
כן קלון לא קלון, דורית בייניש הפסידה יום שחור למערכת המשפט. הכל נאמר, הכל נכתב, הכל מיצה את עצמו והגיע לנו עד כאן. המצב היה חמור עד כדי כך, שארגון הנשים הדתי לאומי "אמונה" פירסם הודעת תמיכה בפסק הדין לאישור עסקת הטיעון, מן הסתם כדי לגוון את כל ההודעות הצפויות מראש של שאר ארגוני הנשים, על הפגיעה הגדולה בנפגעות תקיפות באשר הן.
קטונתי מלחוות דעה בנושא רב משמעות שכזה, אבל לפחות עכשיו אפשר לקוות שהנושא הזה מאחורינו, והפעם באופן סופי.
מחיה המתים
דבר נוסף שכמו עלה מן האוב, הוא "פולמוס הרבדים". חמש שנים אחרי שהסעיר את עולם הישיבות (נו טוב, הסעיר את דפי "הצופה"), עושה הדיון סביב שיטת לימוד הגמרא בישיבות קאמבק מרשים, לפחות לפי הפרסומים של קובי נחשוני. קשה לומר שהאדמה ממש רעדה איפושהו, אבל אולי התגובה של הרב הימן מלפני כמה שעות, תצליח להפיח קצת רוח חיים בדיון ההיסטורי.
אז קהלת כבר אמר שאין כל חדש תחת השמש, אבל אם כבר למחזר חומרים, אז לפחות לעשות את זה על משהו עם קצת מהות ותוכן, כמו נושא הרבדים, להבדיל מקצב. ומי יודע, אולי בעקבות הפולמוס יגדל המספר הזעום של אלו שבאמת יודעים מהי שיטת הרבדים.
צנזורה ציבורית
אם כבר התחלנו, אז נמשיך את המסע המפרך אחר דעה מקורית גם ל"חוק הצנזורה" באינטרנט. למי שבמקרה לא יודע, מדובר בהצעת חוק שמטרתה לגרום לפשיטת רגל לשלל החברות שמציעות לגולשים סינון אתרים באינטרנט, יען כי הסינון הנ"ל יהפוך לברירת מחדל אותה יחוייב לקיים כל ספק אינטרנט.
הבעיה האמיתית בחוק, שעבר בקריאה ראשונה, היא שכל מי שרוצה לנסות ולהעמיק בשאלה האם מדובר בצעד נכון או שגוי, יתקל באחד מהשניים - חילוני "ליברלי" שמתנגד נחרצות לכל מי שחושב אחרת ממנו, או ח"כ של ש"ס שרואה בכך צעד מבורך לרשת האינטרנט שאין לו בבית.
מעבר לשיעמום, לא זו הדרך לנהל דיון ציבורי אמיתי וחושב.
18 לחופה
כשאתה ממש צעיר כל חתונה שאתה מוזמן אליה היא אירוע מפעים וחד-פעמי, על פי רוב של קרוב משפחה. בשלב מאוחר יותר התדירות מעט מתגברת, כך שבכל זמן נתון יש חתונה אחת באופק. לא הרבה אחרי כן ה"ירי בבודדת" עובר למצב אוטומט, עם חתונה תחת כל עץ רענן. בשיאה של התקופה הזו ישנה מעין תחרות סמויה בתוך החברה מי היה בהכי הרבה חתונות בשבוע האחרון.
אני אישית מכיר מישהי שגם כשהגיעה הרגיעה בכמות החתונות מהבחינה כמותית (יחד עם הלחץ מהבחינה מהותית), עדיין נקודת היחס המרכזית שלה לחיים היתה "מתי תהיה החתונה הבאה?".
אז אם גם אתם פריקים של חתונות, אז ארגון "שבי ישראל" שמח ונרגש להזמינכם לאירוע חגיגי יוצא דופן: טקס חתונה ענק עם 18 חופות זו לצד זו ייערך ביום א בירושלים. המדובר הוא ב-18 זוגות מקרב "בני המנשה", שעלו לאחרונה מהודו ביוזמת ארגון "שבי ישראל", והם יתחתנו ביום ראשון הקרוב יחדיו בבית הכנסת הגדול בירושלים, בטקס חגיגי ומרגש בו תוצבנה זו לצד זו 18 חופות. טקסי החופות יתקיימו במקביל.
תודו שלא חשבתם על הדרך הזו לקיים את דברי המשנה על (בן) 18 לחופה.
כבוד לאתר
ונסיים בקצת גאוות יחידה.
תמונתו של פורום "בני עקיבא" ב"כיפה" התנוססה בגאון בסוף השבוע שעבר מעל דפי עיתון "הצופה". הסיבה לכבוד אליו זכתה "כיפה", הינה כתבה שעסקה באחד השרשורים בפורום "בני עקיבא", בו כתב אחד ממנהלי הפורום, הרב דוד בן מאיר, כנגד גיוסן של בנות לצבא.
קשה היה להתעלם ממגמתה של הכתבה שהתאפיינה בתדהמה על כך שיש מי שמעז לכתוב כנגד גיוסן של בנות לצבא, אבל את המחמאות האמיתיות קוטפת דווקא התגובה שנמסרה בשם תנועת בני עקיבא בזו הלשון: "בני עקיבא אינה תנועה סטליניסטית, והיא אינה דורשת אחידות רעיונית מחבריה בכל דבר ועניין. דעה זו הינה לגיטימית באותה מידת לגיטימיות של דעה הפוכה לה".
ועל זה נאמר - פשוט להסיר את הכובע, גם בפני התגובה הנפלאה של תנועת בני עקיבא, וגם בפני האתר שמהווה את זירת ההתרחשות של חובשי הכיפה.