פרשיות השבוע

האסון בהאיטי התרחש אמנם בשבוע שעבר, אבל השבוע התחלנו לתפוס כמה שזה בלתי-נתפס. אז יהיה די צפוי לתת את שכוייח השבוע לחברי המשלחת הישראלית להאיטי, אבל זה מגיע להם, אז נעניק להם את השכוייח כבר בתחילת המדור, ואז אולי זה יראה פחות בנאלי.

הוצא מהקשרו

קוראי "מעריב ספורט", בין אם הם שמו לב לכך ובין אם לא, נתקלו השבוע בכותרת שציטטה פסוק מספר משלי: "הפועל באר שבע על מסיקה: 'משיב רעה תחת טובה לא תמוש רעה מביתו'". הסיפור מתחיל בבדיקה רפואית שגרתית שערכה הפועל באר שבע לשחקנה, ארז מסיקה, גילתה כי הנ"ל סובל מבעיות לב. מסיקה שאולץ לפרוש מעיסוקו החליט לתבוע את הקבוצה כגורם למחלה. עד כאן החלק היותר חשוב מצד האמת, אך הפחות רלוונטי לסיפורנו. החלק הרלוונטי הוא כי בכתב ההגנה של הפועל ב"ש שובץ פסוק שעוסק בתשלום רעה תחת טובה, כדי להדגיש את הבעייתיות שבכפיות טובה. דא עקא, שמי שנתקל לראשונה בפסוק "לא תמוש רעה מביתו" עלול לחשוב שמישהו מנסה לאיים עליו או לקלל אותו. בפרט אם הוא עורך דין שמחפש דברים כאלה. אז פרקליטו של מסיקה אכן פירש זאת כאיום, לאחר מכן הוא החליט לשתף גם את העיתונות בפרשנותו, ועכשיו הקבוצה צריכה לתת הסברים ולהתנצל על השימוש "במשפט הבעייתי". המסקנה המתבקשת היא, לכאורה, שעדיף לא להשתמש בפסוקים וזהו.

החשש הוא, שאנשים באמת יגיעו למסקנה הזאת.

עזרה מגבוה (צילום: *sean-cc-by)

יתרון גובה

ניצוץ יהודי הופיע השבוע גם בכותרות הספורט של "ידיעות אחרונות". לאחר הגרלת הבתים בשלב הבא ביורוליג בכדורסל, שהציבה למכבי ת"א מכשולים רציניים בדרך לפיינל-פור, זעקה הכותרת "עכשיו צריך עזרה מגבוה". אחרי תקופת שפל ארוכה במועדון, כשאפילו התקוות המשיחיות שנתלו בפיני גרשון לא סיפקו את הסחורה, הבינו גם ב"ידיעות" שרק מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה, וקרע לאבותינו את ים סוף, וניצח את צסק"א ב-77, יוכל להושיע את מכבי מיד ריאל מדריד, סיינה ואפס פילזן.

ואולי הם בסך הכל התכוונו לרמוז שצריך לרכוש עוד שחקן זר שיעניק למכבי יתרון גובה.

למען אחי ורעי

הכתובת "האנגר 11, נמל תל אביב" לא הופתעה לארח השבוע את מאיר בנאי, מיקה קרני, שי גבסו ודין דין אביב, אבל אולי היא כן הופתעה לארח אותם במסגרת ערב שירי ר' שלמה קרליבך, במלאת 15 שנה וקצת לפטירתו. אבל גם אם זה היה מפתיע, הרב קרליבך עצמו לא היה אמור להיות מופתע מאירוע כזה, כי כל חייו הוקדשו בעיקר לקהל שמסתובב בנמל ת"א ושומע את הזמרים דלעיל. כל עוד "ערבי קרליבך" הם נחלתם של דתיים בלבד, זה לא באמת ממשיך את דרכו של ר' שלמה.

שתזכו לגדלו

המדור מאחל מזל טוב לנשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, לרגל הולדת נכדו היהודי - בן ראשון לבנו הנשוי ליהודיה. בשעה טובה, שתזכו לרוות ממנו רוב נחת. כיוון שהמדור מחבב באופן כללי את העם הצרפתי, ומעוניין לשמור על המשך קשרים דיפלומטיים תקינים, הוא מגיש בזאת מספר עצות לסב המאושר, שיעזרו לו להצליח בתפקידו החדש כסבא יהודי.

לא מספיק לנאום צריך גם לחלק סוכריות (צילום: Guillaume_Paumier-cc-by-sa)

ראשית כל, עליך ללמוד מספר מילים ביידיש; חשוב לשים בשבת סוכריות בתיק של הטלית (רצוי לשם כך להצטייד בטלית, אך לא חובה); הקפד לשאול את הילד מה הוא למד בגן על פרשת השבוע, גם אם אין לך שמץ של מושג מה זה; ספר לנכדך איך עלית לארץ בספינת מעפילים (זה ידרוש ממך הרבה דמיון, אבל מה איכפת לך, העיקר להיכנס קצת בבריטים); מותר לספר גם על המורשת הצרפתית, אבל תזכיר גם את רש"י ורבינו תם, מדובר בדמויות היסטוריות חשובות אף ששמם אינו לואי; ערוך בביתך ליל סדר פעם בשנה - זה לא מסובך, צריך רק להחביא את הבגטים והקרואסונים מבעוד מועד, ולזכור שצפרדע היא אחת המכות ולא המנה העיקרית; וכמובן, מומלץ לא להיות אנטישמי.

אולי זה נשמע קצת קשה, אבל בסופו של דבר אפשר להיות גם נשיא צרפת וגם סבא יהודי בו זמנית. מתרגלים לזה. מה גם שלא מדובר במשימה לזמן ארוך - זה רק עד שתסיים את כהונתך כנשיא, או עד שהרך הנולד יתבולל. מה שיבוא קודם. 

ותהייה קטנה לסיום

הספירה לאחור החלה: לומדי הדף היומי ברחבי העולם נערכים לסיום המסכת הארוכה ביותר בש"ס, הלא היא מסכת בבא בתרא, בעוד כשלושה שבועות. אחת היוזמות לקראת הסיום הנכסף, מגיעה מ"פורטל הדף היומי" ההולך ומשתדרג: מדובר בתחרות כתיבת 'סיומים'. הציבור מוזמן לחשוב על חידוש נאה שאפשר לומר בסעודת בסיום המסכת, לשלוח אותו לאתר והוורט המוצלח מכולם יזכה את שולחו בפרס. אכן, מהפכת התורה ברשת הולכת ומתגברת, השאלה היחידה שנשארה היא - מתי יהיה אפשר גם לאכול מסעודת המצווה דרך האינטרנט?

בברכת למה ציפיתם, שנמשיך לדבר על הגשם? כמה אפשר?