הצילו!
ישבו וחשבו להם במערכות העלונים הנה מגיעים להם יומיים ראש השנה, - גם חג וגם יומיים - מה עוד צריך? אז יאללה - זה הזמן להפציץ. הגדילו עמודים, עשו ראיונות חגיגיים, שברו שיאים, ולנו לא נשאר אלא לטבוע בים הדפים. רק דבר אחד הם שכחו שם למעלה במערכות - ראש השנה הוא זמן של כובד ראש, שרובו ככולו "מבלים" בתפילה (ובאוכל), ולמי יש זמן, כח ועצבים לקרוא כ"כ הרבה דברים שבזוטו של עולם בזמן שהמלך כאן בשדה?
מצד שני, מתי מעלעלים אם לא בזמן התפילה? צריך לספק די חומר כדי להעביר את סלסולי החזן... ומכיוון שכך, גם לנו לא נותר אלא להכפיל את שטח המדור. ואגב עורכים, תתחילו לאסוף חומרים וכסף מעכשיו - שנה הבאה ראש-השנה שלושה ימים...
כפולת האמצע
רק שאליה וקוץ בה. מרוב שרצו לגוון ולהיות מקוריים, מסתבר שעדיין טווח האפשרויות העומדות לנגד העורכים אינו גדול במיוחד. ב"עולם קטן" וב"מעייני הישועה" שהוכפלו בגודלם בחרו לראיין את חביב העלונים - הלא הוא הרב שמואל אליהו. למרות שהכתבות היו מוצלחות במיוחד, ולמרות שהשותפים לראיון ונושאי השאלות היו שונים בתכלית, טעם לפגם יש כאן.
כפולת השער
והם לא היחידים. גם ב"יש"ע שלנו" (ששבר שיא השבוע במספר העמודים) וגם ב"שבתון", אירחו למאמר הפתיחה את הרב מצגר. מעלעול ראשוני נראה היה כי מדובר באותו מאמר, אך בעיון נוסף התברר כי המאמרים היו שונים בתכלית, עד כמה שמאמרים על ראש השנה יכולים להיות שונים. אגב, ל"יש"ע שלנו" כנראה היה קשה קצת לעכל את השינוי בגודל העלון, ובמקום לשלוח אותנו להמשך דברי הרב הראשי שפורסמו בעמוד 15, הם שלחו אותנו לעמוד 8. ברכות גם ל"ראש יהודי" שסוף סוף חזר למימדים נורמליים ואולי מראה לנו מעט סימני התאוששות.
מתי יוצא יום כיפור?
ולעוד תקלה קטנונית. העלון החדש "מח יהודי" שהוציא השבוע את גליונו השני הבהיר לקוראיו כי העלון הינו דו-שבועי, והגיליון הבא יצא "בעוד שבועיים, לקראת ערב שבת קודש, כיפור תש"ע". אם נשאר לכם לוח שנה מיותר לשלוח שם למערכת - לא יזיק. ועוד לא דיברנו על כך שזהו העלון הראשון, למעט הדף השבועי של משה"ב, שכל מה שעומד מאחוריו הוא חברה עסקית, ולא עמותה, יזם פרטי או גוף אידאולוגי או אינטרסנטי זה או אחר. ואכמ"ל.
הרוח משפיעה על המצב
ועוד מישהו שקצת התבלבל השבוע היה העלון "מצב הרוח" שגם הוא הכפיל את עצמו וחזר למימדיו הראשוניים. כמו "מעייני הישועה" לפני שבועיים, גם הם נפלו בפח והתבלבלו קצת בפירוש המושג "חזרה בתשובה". בעוד בשפה השגורה בעם פירושו קירוב רחוקים לחיק יהדותם, אנחנו בחודש התשובה מתחרטים על מעשינו ושבים לאבינו שבשמים. והנה, ב"מצב הרוח" קצת התבלבלו ובמקום לכתוב על הדרך לכפר על מעשינו הם הביאו בכתבה המרכזית סיפורים על חילונים שהתקרבו ליהדותם.
הקללה מקלקלת את השורה
כמידי חג זכינו גם הפעם לעלון הלא כל כך ברור מבית מכללת ליפשיץ העונה לשם "חג לי". במאמר הפתיחה שלו כתב ראש המכללה היוצא מאמר סיכום וברכות למחליפו. כותרת המאמר - "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכתה". חוששני שאין מתאים מזה למוסד כדי לסכם את מה שעבר עליהם השנה עם פרשיית החלפת נשיא המוסד. עם זאת ב"באהבה ואמונה" טרח הרב איל ורד להסביר לנו ש"קללותיה" זה מלשון קלות ולא מלשון קללות, אבל למה לנו לתת לו לקלקל כותרת כה מוצלחת?
והזוכה היא...
ולקינוח - בשבת "בראשית" יחגוג "מעט מן האור, עשור לקיומו. מספר גלגולים עברו עליו, מספר מו"לים, גרפיקאים ופורמטים, אך תמיד ידו של הרב חנן פורת היתה על העליונה כעורך ה"בייבי" שלו. השבת נדמה כי העלון חצה קו חדש. לאחר שבמשך עשור נמנע להציג תמונות נשים, כיכבה השבת חוה דיבון, התסריטאית של "סרוגים", במסגרת פרסומת של "מעלה". ברכות לזוכים.
שטו"ת השבוע
האמת שהשבוע היו לא מעט מתחרים על התואר, בפרט שהעלונים פרסמו מדורים נרחבים. השאלות הנבחרות באמת לא ראויות לעלות על שולחן המדור, ועל כן פה אחד החלטתי על: "האם לאחר עצירת מחבל יש עניין שלא יסבול ושהאזיקון לא ילחץ על ידו?" - מסתבר שמישהו ניסה להפיל בפח את הרב אבינר ב"מעייני הישועה", אך הרב עמד בעוז וענה "למעשה צה"ל הוא הקובע". ואף לא מילה על "חשיפת השבוע", לפיה הרב שמואל אליהו לא אוהב דג בתנור כשהוא עטוף בנייר כסף (שם).
מעוניינים לרכוש את כל הכרטיסים לפריד ושוואקי וכך לשחרר אותנו קצת ממבול הפרסומות שלהם? הזמנות להקפות שניות בערים המעורבות? מיילו אלינו ל- mealel@kipa.co.il