מעלעל

הרב סולובייצ'יק - לא מה שחשבתם?

שמעתם פעם על ליונל ברימור? לא שמעתם? ככה חשבתי. ליונל ברימור היה במאי ושחקן קולנוע, זוכה פרס האוסקר לשחקן הראשי הטוב ביותר לשנת 1931. למה אני מספר לכם את זה? כי באותה מידה שכתבתי שהוא שחקן קולנוע, יכולתי גם לכתוב שהוא כומר פרוטסטנטי המאה ה-18 או רץ מרתון מהונולולו, ואני לא בטוח כמה מכם היו טורחים לבדוק את הנושא ועולים על התרמית. כשאנשים לא מכירים את מי שמדברים עליו - אפשר לעשות מהכל סלט אחד גדול.

ארנון סגל ב"עולם קטן" ראיין את הרב צבי שכטר. הרב שכטר הוא תלמיד של הרב סולובייצ'יק וראש ישיבת "ישיבה-יוניברסיטי" בארה"ב. סגל מיצר על העובדה שמעטים בארץ מכירים את משנתו של הרב סולובייצ'יק, מבכירי הרבנים בארה"ב במאה הקודמת, ובכתבתו הוא מתיימר להציג את משנתו האמיתית, כפי שהיא נתפסת דרך תלמידו, הרב שכטר. ובכן, היומרה הזו קצת גדול עליו, לטעמי.

קוראי "עולם קטן" לא ממש מכירים את הרב סולובייצ'יק (כפי שסגל בעצמו כותב בעלון), וקל-וחומר שלא את הרב שכטר וסגל מרשה לעצמו לעשות ככל העולה על רוחו בכתבה. קודם כל, הוא מציג את הרב שכטר לקוראי העלון כממשיך-דרכו המרכזי של הרב סולובייצ'יק, בעוד יודעי-דבר מכירים בעובדה שהרב שכטר הוא אחד מתוך עשרות תלמידים קרובים, ובוודאי מהמחמירים שבהם. שנית, סגל בחר לצייר את הרב סולובייצ'יק בצבעים מאוד מסויימים, ברוח התקופה - בתור מי שמתנגד נחרצות לשירת נשים, שהיה מורה לסרב לפקודת פינוי יישובים, שהתרחק מכל קשר עם הנצרות. מעיון בכתבה נראה שיש דברים על 'הרב' שסגל בחר להצניע, ביניהם העובדה שהוא הקים בבוסטון מערכת חינוך מעורבת לבנים ובנות, מכיתה א' ועד י"ב, , כמו גם עדויות של תלמידי הרב סולובייצ'יק לפיהן הרב לא הסכים להסמיך אף תלמיד לרבנות כל עוד אין לו תואר אקדמי.

ועוד משהו - חצי מהכתבה הוקדשה להתקפה של הרב שכטר, בעידודו האקטיבי של סגל, כמובן, על ארגון הרבנים החדש "בית הלל". שאלות על השוואה בין תורת הגרי"ד לתורת הרב קוק? בירורים בנוגע ליחסו של הרב לארץ ישראל? תפקידה של היהדות בגולה? נראה שאת סגל זה לא מעניין. חבל.

ציוניוני הדרך

בהמשך לאייטם הקודם: בכתבתו יצא הרב שכטר נגד "אחד הרבנים" שתיקן בקהילתו לגברים לברך "שלא עשני אישה ועשני כרצונו", ולהפך, לנשים. הוא גם התנגד נחרצות לרב, "מבוגרי ישיבה יוניברסיטי", שמקיים קשרים עם נוצרים. אז למי שהספיק להתבלבל, הרב המדובר (שלא הוזכר בשמו בכתבה המקורית) הוא הרב שלמה ריסקין - שהוכתר לרבנות על-ידי הרב סולובייצ'יק בעצמו, רב המועצה האזורית אפרת וראש מוסדות אור-תורה. בצירוף מקרים מעורר פליאה, פרסם השבת יהודה גזבר ביקורת ספרים חיובית על ספרו של הרב ריסקין, "ציוני דרך", ב"עולם קטן" עצמו. ביקורת טובה על הספר התפרסמה גם ב"מצב הרוח". פולמוס הרב סולובייצ'יק - התחלה של דיון במשנתו הגדולה או אנקדוטה חד-פעמית? נחיה ונראה.

לא תמים

בשבוע שעבר ציינו ב"גילוי דעת" את גיליון המאה של העלון, בעוד אנחנו במדור קבלנו על העובדה שחגיגות המאה קיבלו מקום מינורי בעלון. השבוע זכינו לתיקון קל, כשלכבוד הגיליון ה-101 ראיינו בעלון אישה בת 101, שסיפרה קצת על עצמה ונתנה טיפ קטן לאריכות ימים.

לכאורה כתבה תמימה ונחמדה (חוץ מהעובדה שהיא התפרסמה בעילום שם...), אבל בקריאה שנייה הדברים נראו קצת אחרת: בכתבה צוינה העובדה שהמרואיינת, גב' קרליבך, היא תושבת מרכז ששייך לעמותת "רעות". עמותת "רעות" פועלת בגזרת הדיור המוגן למבוגרים, והם מפרסמים קבועים ב"גילוי דעת" בחודש האחרון. פרסומת לדיור מוגן מוזל בחסות "רעות" הופיעה באותו גיליון, שני עמודים קודם. הגב' קרליבך מספרת בראיון על שלל הפעילויות שלה בשעות הפנאי, כולל חוג דרמה והכנת יצירות רקמה. "בסוף היום אני מותשת מפעילות". נשמע נחמד שם במרכזים של "רעות", לא? תוכן שיווקי, גרסת עלוני-השבת.

ש(ט)ו"ת סלולארי - אלו ואלו דברי א-לוהים חיים

השבת התפרסמה בעולם קטן שאלה שנשאל הרב שמואל אליהו, ותשובתה בצידה. הרב נשאל "האם חובה לעצור לטרמפיסטים?", והשיב שכדאי לעצור כשמכירים וכשאין חשש ל"ייחוד", אבל "אין זו חובה", כלשונו. כמה שורות מתחת נשאל אותו הרב אליהו את אותה השאלה, והפעם התשובה הייתה שונה משמעותית: "אם זה לא מפריע לבעל הרכב... - לעצור לטרמפ זה ממש חובה". אז מה באמת חושב הרב שמואל אליהו בנושא? חובה או לא חובה? המעלעל, בינתיים, נשאר נבוך.

ההלכה בשירות הקסנופוביה

האם יש לעשות חסד לגויים? האם יש בעיה בשלטי "מוות לערבים"? האם מותר לזרוק את הקוראן לפח? במסגרת מדור השו"ת הסלולארי ב"עולם קטן" נשאלו הרבנים המשיבים את השאלות האלו, כמו גם האם מותר לזלזל בקוראן ברבים. מה קרה שם במערכת העלון, שהתלבשו פתאום על בני-דודינו הערבים? האם זה קשור לנפילות הטילים בדרום הארץ? לעורכים פתרונים.

הנס של לאה

בהנחה שהכל ילך כשורה, הבחירות הקרובות לכנסת ישראל יתקיימו רק בנובמבר 2013. כתבנו על זה כבר בעבר, ונראה שהמגמה הזו מתחזקת - אם לשפוט לפי עלוני השבת, נראה שההליכה לקלפי קרובה מתמיד. וכשכולם מסביב מדברים על איחוד המפלגה הציונית-דתית (כולל זבולון אורלב בראיון השבת ב"גילוי דעת"), הח"כים הדתיים במפלגות האחרות נכנסים ללחץ. השבוע היה תורה של חברת-הכנסת לאה נס מהליכוד. הח"כית הדתייה כתבה ב"גילוי דעת" על עבודתה החשובה כסגנית-השר לאזרחים ותיקים. בנוסף, ב"מצב הרוח" התפרסמה כתבה חצי-ייחצ"נית בשם "לאה מול ציון קבר לאה", במסגרתה דאג הכתב, אבי עמית, לעדכן את ציבור הקוראים כי סגנית-השר לאה התפללה במערת המכפלה, מול ציון קברה של לאה אימנו. על הדרך דאג עמית לשבח את סגנית השר על פועלה במסגרת המשרד הממשלתי שהיא חלק ממנו.

איזה קטעים, לאה הח"כית התפללה אצל לאה אמנו. גדול! בטוח שווה כתבה, לא? לי זה נראה יותר כמו תעמולת בחירות מוקדמת.

מי מפחד ממיחזור?

ב"עולם קטן" חוגגים אוטוטו חצי שנה למגזין החודשי שלהם, ונראה שהגבולות בין המגזין לעלון מתחילים להתערער. השבת התפרסמה בעלון כתבה על בנות אולפנה מ"ישורון" שהתחלפו ליומיים עם שתי אולפניסטיות מ"מעלה לבונה". חמוד בסך-הכל. הנקודה היא שאותה הכתבה, בגרסה שונה וארוכה יותר, התפרסמה במגזין של "עולם קטן" לפני שבועיים. נראה שבמערכת העלון נתקעו כמה שעות לפני הדד-ליין עם חור של 800 מילה, ובחרו למלא אותו בכתבה שכבר התפרסמה בעבר, במגזין שלהם. להבא - כדאי לעשות עוד מאמץ קטן להכניס תוכן מקורי. כך יותר מכובד.

הגם אתם בממחזרים?

נגע המיחזור בעלוני השבת לא פסח גם על "ארץ ישראל שלנו": השבת הופיע בעלון טור של הרב שמואל אליהו, בו הוא מספר מחוויותיו בביקור שערך אצל יהונתן פולארד בכלא בצפון-קרוליינה. כמו שכבר ניחשתם, הטור כבר התפרסם בעבר בבמות אחרות.

צל"ש השבוע - דרום תחת אש

כמעט שלא היה עלון השבוע שהשמיט דיון בנושא הדרום המותקף. תפילות צורפו ל"בראש יהודי", ראיונות עם דרומיים התפרסמו ב"גילוי דעת" וגם "עולם קטן" פרסמו מאמר פרי-עטו של תושב שדרות. את החידוש המעניין בנושא הביא אלישיב רייכנר ב"מצב הרוח", תושב ירוחם ובעל הבלוג "דרומי" באתר כיפה, שהאיר נקודות שלא חשבנו עליהם קודם בנוגע למערכה הדרומית. הטור של רייכנר מצליח ליצור עניין ומחשבה וטוב לקרוא אותו מדי שבוע, ועל זה מוענק לו השבוע אות הצל"ש היוקרתי.

למה לא אדיס-אבבה?

הודעה שהתקבלה ממש עכשיו במערכת - למדינת ישראל יש שר חוץ ממוצא רוסי. וגם שר תקשורת מרוקאי. וגם שר תעשייה, מסחר ותעסוקה שעלה מעיראק. מה, לא רלוונטי?

ב"מצב הרוח" התפרסמה כתבה תחת הכותרת הבאה: "לראשונה, ילדה אתיופית העפילה לגמר החידון הארצי בפרקי אבות בחמ"ד". הביקורת הפעם היא לא על עורכי העלון, אלא עלנו הקוראים. הלוואי ונגיע ליום בו זכייה של ילדה אתיופית בתחרות כלשהי לא תהיה בגדר חדשות.

פספסנו משהו? רוצים להגיב? אל תהססו לשלוח: Mealel@kipa.co.il. ועכשיו - גם בפייסבוק!