מעלעל

תפילת המעלעל לל"ג בעומר (לאומרה לפני הכתיבה)

יהי רצון מלפניך, רבי שמעון בר יוחאי, שייצא טור מעניין, מקורי, מסקרן; שהרבה אנשים יקראו אותו, שהוא יצליח לעצבן, אבל גם לחולל שינוי. הו, רבי שמעון, התנא האלוקי, אלוהיי ואלוהי אבותיי, עשה - בזכות הצ'ק השמן שאשלח לעמותה לעילוי נשמתו של הרשב"י - שאצליח להביע רעיונות במילים, שאדע מתי לעקוץ ומתי גם לפרגן. אתה, שריפאת את י' ממחלת הסרטן והותרת את כל הרופאים המומים, אתה שסידרת לג' זיווג הגון בגיל 38, שעזרת לפ' למכור את הדירה במחיר כפול מהשווי האמיתי - מה זה בשבילך לעזור לי קצת עם הטור, לסדר לי אייטמים, לעזור עם הטוקבקים? בבקשה, רבי שמעון, ל"ג בעומר הוא הצ'אנס שלי, זרוק איזה גלגל הצלה (אני שולח עכשיו את הצ'ק!).

המסחרה האלוקית

כמו בכל שנה לפני ל"ג בעומר, גם השנה נכרתו כמה מאות עצים לטובת עלונים המפארים את אותם המוסדות המיחסים לעצמם את ההילולה, ומבטיחים את ישועתו של רבי שמעון בר יוחאי, תמורת סכום סמלי. לפמפלט המושקע צורפה גם רשימת "הסגולות הבטוחות ליום ל"ג בעומר", ובתוכה גם "חבילת הישועות שתביא לכם ישועה בטוחה", כאילו מדובר בקניית אייפון חדש. בהמשך הופיע עמוד שלם, ובו סיפורים של אנשים שתרמו ונושעו על ידי התנא: "עכשיו נפקדתי בזרע של קיימא בזכות רשב"י הקדוש"; "מאז שתרמתי מצאתי עבודה"; "מכרתי את הדירה"; "הילד לא צריך יותר ריטלין", ועוד שלל סיפורים, מגובים במספרי הטלפון של בעלי הניסים, לטובת הספקנים שבינינו. ולמקרה ששאלתם: אין ישועות חינם. בסוף, כמובן, זה קשור איכשהו לארנק שלכם.

300, מי סופר

בקול ענות חלושה ציינו עורכי "עולם קטן" את העובדה שהנה, גיליון ה-300 הגיע. המספר העגול צוין בכמה משפטים בשער העלון; את ההצגה ב"עולם קטן" גנב השבת הרב ברוך אפרתי, שפרסם מאמר על הרוחות הרפורמיות המתחילות לנשב במגזרנו: 'קולך' תומכות בנישואים חד-מיניים; דמות מן הקהילה הרפורמית מרצה בישיבה תיכונית (הכוונה ככל הנראה לביקורו של יאיר לפיד בישיבה התיכונית פתח תקווה, שדווח עליו בכיפה); מאמרי 'כפירה' ב"מקור ראשון", ועוד היד נטויה. ההימור שלי הוא שה'רפורמים' המותקפים במאמרו של הרב אפרתי יבחרו שלא לשמור על זכות השתיקה, והירייה לתחילתו של פולמוס מעניין נורתה.

ראיון טוב

כל עורך עלון יודע כמה קשה למצוא מרואיין לעלון. דמות מעניינת, לא צפויה, שיהיה לה משהו חדש להגיד. התוצאות, איך לומר, לא תמיד מספקות. מרואייני השבת: ב"שבת בשבתו" ראיין אסף גולן את הרב הושע רבינוביץ, שהוציא ספר חדש על הרב צבי יהודה ופרס את משנתו בדבר שאלת "דעת תורה" - בייגלה עבש במיוחד, בעיקר כי הספר כבר קודם בכל עלון אפשרי (בזכות משרד הפרסום "פרסומי ישראל"). ב"גילוי דעת" הופיע, סתם ככה באמצע החיים, ראיון לא כל כך מעניין עם מנכ"לית צו פיוס, וב"מעייני הישועה" פורסם ראיון עם המוציאים לאור של סידור קורן החדש, מה שהיה יכול להיות רעיון נחמד, אלמלא עמוד אחד קודם לכן הופיעה פרסומת גדולה לסידור קורן, שנותנת הרבה סיבות לחשוד שהראיון נקנה מראש. דווקא "בראש יהודי" לקחו השבת בגדול, ופרסמו ראיון עם שדרן הספורט הדתי אלי סהר, שהצליח להיות גם מעניין, גם מקורי, וגם בלי שום אינטרס לקדם - כן, גם זה קורה לפעמים.

לאן נעלם הרב אריאל?

מזה כמה שבועות שמקומו של הרב יעקב אריאל נפקד מעלוני השבת, ובראשם מ"גילוי דעת", שם נהג לפרסם טור שבועי. לאן נעלם רבה של רמת גן? האם ניאלץ מעתה לקרוא טורים ממוחזרים, רחמנא ליצלן? עורך "גילוי דעת", עפר מעוז, מסר בשיחה עם המעלעל שלשכתו של הרב עמוסה בימים אלה, ובמקום להוציא טורים ישנים מהבוידעם, יתארחו בתקופה הקרובה כותבים מזדמנים, עד שהרב אריאל יחזור לכתוב את טוריו. נמתין בסבלנות.

שטו"ת השבוע: מה תגיד הגננת?

בשבת נפל דבר: אחד המיתוסים של ילדותנו נשבר. ב"באהבה ובאמונה" נשאל הרב אבינר מה המקור לסיפור על שני האחים, הנשוי והרווק, שמעבירים בלילה חיטים אחד לשני, על אדמת הר הבית. הרב אבינר השיב כי הסיפור הידוע, שנדמה שאין בית ספר יסודי אחד שלא אימץ את הסיפור להצגה בטקס עשרה בטבת כלשהו, הוא ממקור לא-יהודי, והפנה לספר "אגדות היהודים" של לוי גינצבורג. הידיעה שמקורו של הסיפור, גיבור פעולות בני עקיבא לתשעה באב ושיעורי גננות לצום גדליה, בתרבות הגויים, דורשת עיכול, ובעיקר מעלה את השאלה - אילו עוד מיתוסים יישברו בקרוב? האם כעת נגלה שפרי עץ הדעת לא היה באמת תפוח? האם החלות לא נעלבות אם לא מכסים אותן בשעת הקידוש? יש דברים שעדיף שלא נדע, באמת.

לתגובות ולהדלפות: mealel@kipa.co.il