ו-1 לשנה הבאה
בחצות הלילה, בדיוק כששעון השבת נכבה, נפתחה שנת 2011. הסילבסטר לא הותיר את חותמו על עלוני השבת, שגם ככה בוחרים להשתמש בתאריך העברי בלבד. העלון היחיד שמציין גם את התאריך הלועזי הוא "שבת בשבתו", שם נטען כי התאריך הוא ה-1 בינואר 2010. חברה, להתעורר שם.
קצב איטי
אחת לכמה זמן זה קורה: ביום חמישי או שישי מתחולל אירוע דרמטי, עיתוני סוף השבוע מלאים בפרשנויות ובניתוחים, ומתפללי בית הכנסת עוטים על עצמם עננה קודרת. עורכי העלונים, שמכבים את האור במשרדם כבר ביום שלישי בצהריים, לא מספיקים להתייחס לאירוע הדרמטי בעלוניהם, וכך אנו מקבלים עלונים שנראו כאילו הודפסו בעידן אחר. זה קרה בפעם האחרונה לפני כמה שבועות, כשעלוני השבת התייחסו לשריפה בכרמל זמן רב אחרי שזו כבר דעכה.
כך היה גם השבת: בעוד שכל עיתוני סוף השבוע (וגם שולחנות השבת, מן הסתם) דשו באישומים החמורים נגד הנשיא לשעבר קצב, הרי שעלוני השבת לא נגעו בפרשה המביכה, פשוט משום שפסק הדין ניתן ביום חמישי, אחרי שהעלונים כבר הודפסו. צריך להודות שיש בזה משהו מרענן: היכולת להתנתק קצת ממאמרי העיתונים ומשיחות הסלון, לשקוע בתוך העלונים שעוד לא הספיקו לעסוק גם הם בסערה, ולדמיין לרגע שמדובר בסך הכל בחלום רע.
קחו נשימה
כל אדם שעוסק בכתיבה מכיר את הסיטואציה הבאה: משהו נורא מרגיז אתכם, ובעודכם זועמים וכועסים אתם מתיישבים לכתוב מאמר, מפרסמים אותו, ואחר כך, אחרי שנרגעתם, אתם מתחרטים שכתבתם מתוך כעס. נדמה שזה בדיוק מה שקרה למערכת "מעייני הישועה": בשבוע שעבר, הזדרז כותב מאמר המערכת (נריה רוזנברג? אביחי בוארון? הרב שמואל אליהו?) להכתיר את הרבנים שהתנגדו ל"מכתב הרבנים" כ"פקידים" ו"רבני פוליטיקלי-קורקט", ותהה כיצד הם יגיבו כאשר ניאלץ, ביום מן הימים, לרכז עמלקים במחנות השמדה.
וכמו אחרי כל מאמר נסער ואמוציונאלי שנכתב מתוך כעס, מגיע היום שאחרי, יום הרוגע, ההתקררות, ההתפכחות, וכמובן - ההתנצלות הנבוכה: "הרינו מתנצלים בפני מי שנפגע מהדברים וכן מבהירים כי אין ולא הייתה חלילה כל כוונה לפגוע באדם ספציפי, וודאי שלא הייתה כוונה לפגוע בתלמידי חכמים או ברב מסוים" (בשבוע שעבר תהינו האם הכינוי "פקיד" כוון גם נגד הרב יעקב אריאל, היושב בנשיאות "מעייני הישועה"). כדי למנוע בעתיד את הישנותו של המחזה-הידוע-מראש הזה, הנה עצה חינם מסחבק: לא לכתוב כשכועסים. שתו כוס מים, הירגעו, לכו לישון, ותכתבו בבוקר. תחסכו לעצמכם הרבה כאבי ראש, עלבונות לא מכוונים והתנצלויות מתפתלות.
זקוקים לישועה
מרוב מאמרים, הבהרות והתנצלויות, נראה שמערכת "מעייני הישועה" קצת שוכחת למלא את תפקידה. במדור "כרטיס ביקור" שבעמוד האחורי מופיע בכל שבוע ראיון קצר עם פעיל או פעילה ב"מעייני הישועה". השבת התארח במדור הרב יעקב שטרן, ר"מ בגרעין התורני בנתניה ופעיל בתנועה. השאלות, אפעס, נשארו בלשון נקבה, והרב שטרן בן ה-47 נשאל מה הוא "לוקחת לפעילות". פאדיחה נוספת נרשמה בפינת סיפורי הרב אליהו, שנפתחה במילים: "ידוע הוא ששעון עונדים על יד ימין. אולם הרב זצ"ל היה נוהג לענוד את שעונו דווקא על ידו הימנית". אהה.
20,000, מי סופר
"ארץ ישראל שלנו", חשבנו שראינו הכל: ידיעות במדור "אקטואליה" המדווחות על דברים שאמר הרבי מלובביץ לפני 16 שנה; עדכונים שוטפים על כל אדם שעבר ליד "מוזיאון גוש קטיף", ומדור פרשת שבוע שמצליח לשאוב תובנות על המאבק על ארץ ישראל גם מפרשת תזריע-מצורע. אבל השבת נרשם הישג חדש בתולדות העלון הכתום: העלון כולו הוקדש להפגנה של "המטה להצלת העם והארץ", שהתקיימה לפני כשבוע בכיכר ציון בירושלים. 20,000 איש השתתפו בהפגנה (התקשורת טענה שהיו שם "אלפים"), וכל הנאומים שנישאו בה הובאו ככתבם וכלשונם בעלון. לאורך ארבעה עמודים נפרסו נאומיהם הארוכים והדומים-למדי של הרב וולפא, הרב ישראל אריאל ושאר החברה. אם פעם היה "ארץ ישראל שלנו" מצליח לעורר ויכוח בין חברים או דיון מעניין בשולחן השבת, היום גם זה כבר לא קורה: לאט לאט הופך העלון לבמת פרסום למוזיאון גוש קטיף ולפועלו של ח"כ מיכאל בן ארי. חבל. באמת חבל.
שטו"ת השבוע: בא לשכונה עלון חדש
באיחור אופנתי מצטרף "בראש יהודי" לטרנד השו"ת הסלולרי. השבת הופיעה הפינה בפעם הראשונה, ובה תשובותיו של הרב אבינר בנושא "צבא" - חלקן הופיעו כבר בעלונים אחרים (כגון הפסיקה לגבי שירת נשים בטקסים צה"ליים, שדווח עליה גם בכיפה). ההחלטה להתמקד בכל שבוע בנושא אחר היא מקורית, ויש לקוות שתגענה שאלות מעניינות (בשבוע הבא הנושא הוא "ברכות"). הצטרפותו של "בראש יהודי" לחגיגת השו"ת הסלולרי הופכת את הרב אבינר לשיאן המשיבים המסמסים: לא פחות מארבעה עלוני שבת מפרסמים תשובות סלולריות שניתנו על ידי הרב אבינר. המדור מבקש לחזק את ידי הרב, ולבקש מהציבור היקר לחוס עליו ועל אצבעותיו המסמסות במרץ.
תהייה
לא ממש ברור למה, אבל "גילוי דעת" ממשיכים לדוש באמירתו של מח"ט הצנחנים חליווה נגד החיילים ההסדרניקים. השבת הופיע מאמר של ר"מ בישיבת הסדר שסירב להזדהות בשמו (כפי שנהוג בעמוד האחורי של "עולם קטן"), ובו הוא מגן על המסלול המקוצר, וכראיה מביא את דברי הרב קוק על לימוד תורה וכנסת ישראל. בחייכם, עדיף כבר לקרוא על מכתב הרבנים.
לתגובות ולהדלפות: mealel@kipa.co.il