אש אש מדורה
הלהבות בהר הכרמל כבר כבו ועלוני השבת התפנו לעסוק בסיפורי היום שאחרי: "מצב הרוח" הביאו תמונה של השריפה שצולמה מיצהר ופרסמו כתבה על אחד מן ההרוגים באסון, הרב אוריאל מלכה ז"ל; ב"עולם קטן" הופיעה כתבתו של ארנון סגל על שירותי הכבאות; מנחם רהט ואלישיב רייכנר בחרו לעסוק בעיקר בהאשמות שהטיחה התקשורת כלפי השר אלי ישי, אשר נובעות, לטענת השניים, בשל העובדה שישי הוא חרדי, ימני ומזרחי. ב"גילוי דעת" וב"מעייני הישועה" הוכיחו שאפשר גם לעסוק בדברים חשובים שקשורים לשריפה, ובחרו להתמקד בסיפורו הטראגי של כפר הנוער "ימין אורד", שנשרף כליל.
גם בעיתון
בשבת, אגב דפדוף ב"מקור ראשון", נחו עיני על מודעה גדולה בה נכתב: "כל שבוע. לדעת. לגלות". מדובר היה בפרסומת ל"גילוי דעת", לא פחות ולא יותר. מה עניינה של פרסומת לעלון שבת שממילא מחולק חינם בבית הכנסת, לצד עשרות עלונים אחרים? האם לפנינו גל של פרסומות לעלוני שבת? נחכה ונראה.
עניין שולי
אמנם הסערות בדבר שירת נשים כבר מאחורינו, בשבת שעברה הופתעתי לראות בכמה עלונים מודעה המזמינה את הציבור לערב בהשתתפות חנן פורת, הרב חיים דרוקמן ועוד. בתחתית המודעה נכתב: "שירה וניגון: שולי נתן". אחרי ששפשפתי את עיניי ובדקתי שוב שאיני טועה ומדובר אולי בשולי רנד, נאלצתי להסיק שמדובר בזמר ששמו שולי נתן; התקשיתי להאמין שהרב דרוקמן ישב וייהנה מסלסולי "אוויר הרים צלול כיין" בלייב. השבת ב"בראש יהודי" הופיעה התנצלות נבוכה: "המודעה התפרסמה ללא ידיעתו של הרב, אשר לא ידע כלל על הופעת זמרת באירוע". שולי, אל תקחי ללב.
זכותי
כשהייתי בכיתה ח חגגו בישיבה התיכונית שבה למדתי את סיום הש"ס בדף היומי. לרגל המאורע הוזמן הרב שלמה אבינר לשאת דברים, וכשהוא קם לשאת את דבריו, התקרבתי וצילמתי אותו במצלמה הדיגיטלית שלי. את התמונה העליתי לוויקיפדיה, תחת סעיף המתיר לאחרים לעשות שימוש בתמונה בתנאי שיזכירו את שמו של הצלם - עבדכם הלא-נאמן.
השבת הופיעה אותה תמונה ממש ב"עולם קטן", בכתבה שעסקה בביקורו של הרב אבינר בתאו של פולארד. התמונה נלקחה מוויקיפדיה, ככל הנראה, ללא ציון שמו של הצלם. לא על כבודי אני מוחה - טוב, בעצם גם על כבודי - אך בעיקר על הזלזול בנושא זכויות היוצרים בעלוני השבת. תמונות רבות מופיעות בעלונים בכל שבוע ללא מתן קרדיט לאנשים היקרים שצילמו אותן, אותם אלו שיצירותיהם מודפסות בפומבי מבלי ששמם מוזכר. לתשומת לבכם, עורכי "עולם קטן": לא מוסרי, לא יפה ולא הגון.
תמיד נשאר "מחר"
"מחר: סדר יום יהודי חדש" הוא שם העלון החדש שנחת השבת בבתי הכנסת. על פי מאמר הפתיחה, העלון יתמקד בשרטוט מתווה למדינה היהודית העתידית. הגיליון הראשון עסק בנושא "אחווה", וכינס לתוכו נושאים ואנשים כגון אחווה בתרבויות שונות, קפיטליזם, עמנואל לוינס וסיינפלד. מדובר בעלון ברמה הגבוהה ביותר מבין העלונים הקיימים כיום, וצירופו לעלוני השבת הוא ברכה, ובעיקר הוכחה לכך שאפשר לכתוב מילים כמו "המדינה היהודית העתידית" ולהישאר אינטליגנט, עמוק ורציני. אגב, שמתם לב מי המוציא לאור? תודו שגם אתם הרמתם גבה. (ורק למקרה שפספסתם מדובר בתנועתו של משה פייגלין "מנהיגות יהודית")
שטו"ת השבוע: אין לך טפח מגולה מזה
כמה טוב לדעת שגם כשהחברה הישראלית עוברת תקופות קשות, תמיד ניתן לסמוך על כך שבשו"ת הסלולרי תופענה השאלות הקריטיות בעת הזאת. השבת ב"עולם קטן" הופיעה דילמה כבדת משקל: "מצד אחד יש חשיבות לצאת עם אשתי והילדים לטיול או לפארק וכדומה, ומצד שני אי אפשר שלא להיתקל בטפח מגולה, עם כל המאמץ בשמירת העיניים. מה לעשות?". שבוע טוב.
לתגובות ולהדלפות: mealel@kipa.co.il