מי בא לכרמל?
"כרמל - הזדמנות לציונות", "כרמל, בית בהר", זעקה פרסומת באחד העלונים, קוראת לנו לבנות את ביתנו בכרמל - היישוב בדרום הר חברון, למה, על מה אתם חשבתם?
מלאים מצוות כרימון?
דמיינו את הסיטואציה הבאה: תנועת נוער מוציאה עלון שבת, המוקדש כולו לחשיבות הבריאות ביהדות. העלון עמוס ציטוטים של הרמב"ם והרב קוק, ורבני התנועה כותבים על נפש בריאה בגוף בריא. אה, שכחתי לציין: העלון מופק בשיתוף חברת דגני בוקר, שכותבת על חשיבות צריכת דגני בוקר בריאים - של אותה חברה, כמובן. זהו, פחות או יותר, סיפורו של העלון שהוציאה השבת תנועת עזרא.
מי אני שאקלקל את השמחה. התכוונתי להפליג באיחולים לתנועה החותמת זה עתה חודש שלם, בו עסקו החניכים בנושא קשרים בין-אישיים בעידן הטכנולוגי - נושא חשוב, ראוי, ובעל משמעות חינוכית רבה. אך קשה שלא להתקומם על כך שהעלון החגיגי שהוציאה התנועה הופק בשיתוף עם אינטרנט רימון. ובשיתוף פעולה כמו בשיתוף פעולה, ספקית האינטרנט טרחה לשתול את שמה ולוגואה בכל עמוד, ואף תרמה מאמר פרסומת. חבל מאוד ששבת הארגון, אירוע השיא של תנועת נוער מכובדת, נצבעת בצבעי חברה מסחרית, טובה והגונה ככל שתהיה.
עזרא ראשונה
שבת הארגון של עזרא נחגגה גם ב"עולם קטן", שם הופיע מאמר מצוין של המזכ"ל, בני פרינץ. בשער העלון נכתב: "שבת שלום מיוחדת לחניכי תנועת עזרה". קוראים יקרים - אלו מכם שמנוסים בהגהה, "עולם קטן" צריכים עזרא.
הנשים הנעלמות
מדיניות צנזור פרצופי הנשים ב"מעייני הישועה" הצליחה לבלבל אותי. השבת צורף לעלון מוסף חגיגי ורב-עמודים שפירט את פעילותה של תנועת "מעייני הישועה". בכל עמוד הופיעה סקירה קצרה של הפעילות, פרי עטו של אחד מן הפעילים. לצד כל כתבה - תמונה של הפעיל, מלבד בכתבתה של אורטל עטיה, שבמקום פרצופה הופיעה צללית כחולה. אך למרבה ההפתעה, המוסף דווקא היה מלא בתמונות רבות של נשים: נשים בדוכנים, נשים בהרצאות; נשים מחלקות סטיקרים, נשים מחלקות חוברות. מה קורה כאן? האם מדובר בפאדיחה של המערכת? האם המדיניות השתנתה ומותר כעת לפרסם תמונות של נשים? למה לא הוזהרנו מראש?!
איך נראה דתל"ש?
ואם כבר "מעייני הישועה", מערכת העלון נאלצה לפרסם השבת התנצלות מעט מביכה. בשבת שעברה כתב רן שריד במדור התרבות על ביקורו בהופעה של קבוצת מחול. אחד הרקדנים בקבוצה, התרשם שריד, הוא "דתל"ש לפי מראהו". למרות ה"מראה הדתל"שי" (?), מסתבר שלא היו דברים מעולם, ומדובר ברקדן שומר מצוות. "ברוך ה כנראה חלה טעות, ואנו מאחלים לו אריכות ימים ביראת ה", נכתב השבת בשם מערכת העלון, החורת על דגלו את הסיסמה "יהדות מכל הלב". אנו מברכים על ההתנצלות, ומקווים ליתר זהירות בעתיד.
פרס השער ההזוי
שני גברים חובשי כיפה. האחד, בבגדי מאבטח, נראה כשהוא פותח את תיקו של השני. זו התמונה שנמרחה השבת על השער של "גילוי דעת", הזוכה בפרס המעלעל בקטגוריית השערים ההזויים. אם פספסתם את השערים הקודמים, נעדכן כי בשבת שעברה הופיעה על השער תמונה כעורה שבמרכזה שורשים של עץ כלשהו (התירוץ: פסוק מההפטרה שמדבר על שורשים); לפני שבועיים הופיעה תמונה של מה שנראה כמו שוק פשפשים, והשיא - פרשת וירא, שבה הופיעה על השער תמונה של גושים חומים ענקיים, שהתבררו כעוגת בראוניז ("לושי ועשי עוגות", קלטתם?). אין ספק שאם זה לא היה כל כך הזוי, זה היה יכול להיות חמוד. אם המטרה היא להפחיד את הקוראים, "גילוי דעת" עושים יופי של עבודה.
צל"ש השבוע
צל"ש השבוע בקטגוריית פתיחות מוענק ל"שבתון", שאירחו בשער העלון, לא פחות, את ח"כ יעקב כ"ץ (כצלה), מספר 1 באיחוד הלאומי. במאמרו קישר כצלה בין יוסף, ה"שפת אמת" והקפאת הבנייה. האם בשבתות הקרובות נראה את השר הרשקוביץ ב"יש"ע שלנו"?
חטאותינו הוא ימחול
במוצאי שבת, כשאנחנו חוזרים מתפילת ערבית, נר ההבדלה מובא אל השולחן ואני ניגש לחפש עיתון שעליו ניתן יהיה לטפטף את השעווה של הנר. בדרך כלל נטפטף את נר ההבדלה על עיתון ספורט ישן או על פלאייר שהגיע בדואר, אך השבת לא היה צריך לחפש הרבה: את השעווה טפטפנו על דף כרומו שחולק השבת יחד עם העלונים, וכותרתו: "החלטת מועצת חכמי התורה", ובמילים אחרות - עמוד שלם של גינויים והשמצות מצד צמרת ש"ס נגד ח"כ הרב חיים אמסלם. כך, בעודנו מברכים את המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך, נחתו נטפי שעווה כחולים על הגינויים המכוערים, שמישהו החליט שיש לצרפם לעלוני השבת ולהרבות שנאה ושמצה. שיהיה רק טוב.
לתגובות ולהדלפות: mealel@kipa.co.il