יש לי יום יום יום חג
בתי הכנסת התמלאו והחזנים כחכחו בגרונם, יודעים שכל סלסוליהם לא יצליחו להתחרות בערימת עלוני השבת שנחתה בערב החג על סף מקומנו-השמור-מראש. חבילת הכרומו הייתה עבה מן הרגיל, לאחר שכמה עלונים התכוננו היטב לשלושת ימי החג וסיפקו גיליונות מורחבים: ב"עולם קטן" הופיעו כתבות על שילוב דתיים במשטרה ועל נסיעתו של ר נחמן לארץ ישראל, פלוס כתבה מיוחדת המציעה פתרונות הישרדות בשלושת ימי השבתון; "יש"ע שלנו" צירפו מוסף "תראו מה עשינו לטובת ההתיישבות בשנה האחרונה", ו"שבת בשבתו" הוסיפו עמוד של פרסומות. אווירת ראש השנה השתקפה גם בביקורת המסעדות של שאול יהלום ב"מצב הרוח", שהחליט "ליטול פסק זמן קצר של שבוע ממלאכת הביקורת. נאווה התפנתה למטבח להכנת מעדני החג, ואני התפניתי להרהורים ולחשבון נפש, וגם להשיח עם הקורא הנאמן שלנו בנושא זה". ההרהורים יצאו טוב, יש לקוות שגם מעדני החג.
חלק מן העלונים בחרו לכבד את הדמות הרבנית הנערצת עליהםהבכירה בארץ בכתיבת המאמר הפותח: ב"שבתון" וב"יש"ע שלנו" הופיעו מאמרים מאת הרב מצגר, ב"השבת" הופיע מאמר מאת הרב אריאל וב"מצב הרוח" הופיע דבר תורה של השר דניאל הרשקוביץ, שבדרך כלל מככב במדור הרכילות של העלון יותר מאשר בדברי התורה.
תש"ע שלנו
הכרזתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני כחודשיים, לפיה "לו הדבר היה תלוי בי - הסכם עם הפלסטינים תוך שנה", ככל הנראה גרמה למערכת "יש"ע שלנו" לחשוש מפני שנת תשע"א הבאה עלינו לטובה: בכותרת הגיליון הראשון לשנה החדשה נכתב "תשרי תש"ע", ובתוך העלון, על שער מוסף מיוחד המסכם את פעילותה של מועצת יש"ע בשנה האחרונה, נכתב "מוסף סיכום מיוחד: ראש השנה תש"ע". תש"ע היא כבר היסטוריה, חברה, צריך להמשיך הלאה.
אל תהיו בינוניים
ב"עולם קטן" אמנם זכרו שהשנה החדשה היא תשע"א, אך בכל הקשור לעריכה בסיסית הרשו לעצמם להתעלם. בעמוד 3 התפרסם מאמר על ראש השנה מאת הרב יעקב שפירא, תחת הכותרת "אל תהיה בינוני". עורכי "עולם קטן" התעלמו מן המסר המובע בכותרת, הזניחו את המאמר מכל עריכה שהיא ופרסמו אותו מלא בטעויות מביכות. לא פחות מ-55 שגיאות נספרו לאורך המאמר, שיד עורך לא נגעה בו. מה לא היה שם? משפטים לא מובנים כמו "לפי היסוד שביארנו מון" (מהו מון?); "הרמב"ם לומד מהפסרך"; ואפילו "ביום ראש הש"ה נתן לנ דה את האפשרות לתשובה"; טעויות משעשעות דוגמת "תשובי היא התשתית של העולם" (האם תשובי היא דמות מרחוב סומסום?) או "הבינוניות הזאת אינה נמדדת בכמות הבירות לעומת כמות המצוות" (כמות הבירות??). עורכים יקרים: גם "עולם קטן" המושקע והלעיתים-מעניין אינו פטור מעריכה בסיסית. הדוגמאות שהובאו כאן הן רק עשירית מסך כל השגיאות המבישות שבמאמר, שפרסומו ללא כל עריכה מהווה זלזול בקוראים וזלזול בכותב. לא נורא, יש עד יום כיפור כדי לעשות תשובה.
תו שקר
שמחתי על הנפקת "תו ירוק" לעלוני השבת הייתה מוקדמת מדי. כידוע, העמותה הסביבתית "ירוק עכשיו" יחד עם הרב יעקב אריאל גיבשו שני קריטריונים הלכתיים המאפשרים להשליך את עלוני השבת אל מכלי המחזור, במקום לגנוז אותם, וכך לצמצם את הפגיעה באיכות הסביבה. עלונים שהתחייבו להימנע מכתיבת שם ה או פסוק שלם זכו בתו הירוק הנכסף, אפשרו את מחזור העלון וסייעו במאמצי השמירה על הסביבה.
בדיקת המעלעל מעלה שכל העלונים שקיבלו את התו הירוק (על פי הנכתב באתר עמותת ירוק עכשיו) מצפצפים על הקריטריונים ההלכתיים, ומפרסמים באין מפריע פסוקים שלמים ושם ה. ב"גילוי דעת", המציבים את לוגו התו הירוק בגאווה בעמוד הראשון, מצטטים באופן קבוע פסוקים שלמים על שער העלון - בניגוד לקביעה ההלכתית. עלון השמאל הדתי "שבת שלום", הפר השבת את שני הקריטריונים ופרסם שם ה ופסוקים שלמים; פסוק שלם הופיע גם ב"עולם קטן", שגם הוא חתום על התו הירוק.
הגדילו לעשות ב"השבת" של צהר. לפני כשנה אמר עורך "השבת" לכיפה כי "העלון של צהר כבר היום עומד בקריטריונים, אין פסוקים שלמים ואין שמות ה שאסור לזרוק. מלבד זאת, הרב שהסתמכו על פסיקתו הוא רב של צהר - הרב אריאל. לכן זה רק מתבקש שצהר גם תיקח חלק במהלך". ובכן, השבת, במאמרו של הרב אריאל בעמוד הראשי של "השבת", הופרו שני הקריטריונים ההלכתיים (שם ה ופסוקים שלמים), ובמאמר נוסף בעלון צוטטו ארבעה פסוקים, אחד אחרי השני.
ובכן, קוראים יקרים, לא הלכה ולא נעליים. עורכי העלונים מתהדרים ב"תו הירוק", אך מצפצפים על ההנחיות ההלכתיות ומכשילים את קוראיהם. לא חבל?
תחל שנה ושינוייה
לאחר שבשבוע שעבר תהינו לאן נעלמה פינתו של הרב אבינר ב"מעייני הישועה", השבת הופתענו לקרוא שם את טורו של הרב אריאל, שבעבר היה מן הכותבים הקבועים בעלון. בכך הפך הרב אריאל לשיאן הכותבים בשבת זו, לאחר שהופיע גם ב"השבת", גם ב"גילוי דעת" וגם ב"מעייני הישועה".
"זרעים", עלונה החביב של תנועת בני עקיבא, עובר לפורמט גדול יותר, המזכיר מעט את הימים שבהם "זרעים" היה מגזין חודשי ולא עלון בית כנסת. בתפריט: פינת פעולות וצופרים (כנראה למדריכים שנתקעו בלי פעולה בשבת בצהריים), סיפורים וראיונות. בעוז קדימה לכם עם הפורמט החדש.
פסיקה ידידותית?
מה קורה בשו"ת הסלולרי? השבת נזף הרב אבינר בשני שואלים שכנראה עברו את הגבול. ב"מעייני הישועה" נשאל הרב אבינר "למה הקב"ה מרשה שאישה תיהרג בתאונת דרכים ותשאיר יתומים?", והשיב: "נביאים שאלו למה יש צדיק ורע לו, אבל לא בסמ"ס. קשה להבין איך רוצה לברר שאלות עמוקות כאלה בסמ"ס". הנזיפה הרכה הזו - יחד עם הגילוי המרעיש לפיו הנביאים לא נהגו לשאול שאלות בסלולרי - היה רק פרומו לנזיפה הבאה: "למה ד עזב אותנו בשואה?", נשאל הרב אבינר, והתשובה לא איחרה לבוא: "זו יריקה על שישה מיליון יהודים לדון בזה בסמ"ס. אפשר להתקשר אליי או לעיין בספרי על זה אורות מאופל". האם שתי הנזיפות מעידות על שחיקה במעמדו של השו"ת הסלולרי? האם אחרי כמה שנים טובות של שאלות בסמס, בהן ראינו כבר כמעט הכל (כולל ספר פסקים סלולריים), המשיבים מרגישים שזה כבר מיצה את עצמו? האם השואלים מתחילים להשתעמם? נחיה ונראה.
המדור מודה ליצחק שיזגל על עזרתו.
לתגובות ולהדלפות: mealel@kipa.co.il