בעקבות הפיגוע שהיה השבוע בצפון החלטנו כמה חברים בינינו שאנחנו לא מסכימים שיתחילו להתפוצץ כאן אוטובוסים כמו בערי השפלה. אנחנו לא מסכימים שמתאבדים יסתובבו כאן כמו בקניונים באזור המרכז. לא מסכימים לסכינאים כמו ברחובות ירושלים. לא מסכימים שמשפחות יהרגו כאן הורים וילדים כמו בכבישי השומרון. לא מסכימים להתווסף למאות ההרוגים, אלמנים ואלמנות. לא רוצים להתווסף לאלפי היתומים. לא מסכימים להכנס לרשימה הנוראה הזאת. לא מסכימים להיות חלק מאלפי אלפי הפצועים המסתובבים מוכים ערי ישראל.
בכל מקום זה כואב שנרצחים יהודים כמעט בכל שבוע בידי רוצחים שפלים שבשפלים. גם להורים ולילדים של השומרון יש לב ודמעות וכאב. אבל בתור תושבי הצפון אנחנו צריכים להלחם על בתינו בכל הכוח האפשרי.
אם נצליח כאן – נעזור להם שם.
אני כותב בצורה הברורה ביותר. צריך להלחם בכל הכוח שעומד לרשותינו על מנת שהרעה הזאת לא תגיע גם לצפון. צריך להלחם בכל מה שהחוק מתיר לנו. צריך למתוח את החוק עד קצה הגבול שלו כמה שרק אפשר. צריכים לדעת שהשלטון אולי לא יאהב את המחאה שלנו אבל סביר להניח שככל שהמחאה תהיה יותר קולנית ורעשנית הוא ישמח בה. אולי הוא מחכה לה בקוצר רוח על מנת להראות אותנו לכל מי שלוחץ עליו לוותר – ולומר "אי אפשר לוותר לרוצחים. העם מתמרד!!"
צריך לדעת ולקבל עלינו מראש אפשרות לשלם מחיר על המחאה הזאת. לא נורא!! גם אם נטעה ונעבור מעט את גבולות החוק – המחיר הוא לא כל כך נורא. יום או יומים במעצר יכולים להיות "חוויה מענינת". עדיף לשבת בכלא מאשר ללכת להלוויות.
---------
אסור להתרגל לדבר הנורא הזה. צריך לעשות!!
הרוצחים השפלים קיבלו סיוע מאנשים שגרים כאן בגליל!! הם עזרו לרוצחים במקום לינה, באוכל, בכסף ובעידוד פומבי!!
עוזרי הרוצחים "חוגגים" על ההצלחה הגדולה שלהם לטבוח ולערוף ראשים של תשעה בני אדם בצומת מירון. הם לא בוכים על ההרג. הם שמחים בו. הם שמחים על ההצלחה הגדולה שלהם להרוס חיים של עשרות משפחות. הצליחו לעשות עשרות בני אדם נכים או עיורים. אנשים שיאלצו מהיום ללכת עם מקל הליכה. הצליחו לקטוע רגלים של ילדים שיאלצו מהיום להגרר על כסא גלגלים כל ימי חייהם. יאלצו ללכת על קבים לכל מקום.
אל תגיד מה אפשר לעשות!! אפשר להסביר לנכבדי הכפר שממנו יצאו העוזרים של הרוצחים במילים ובמעשים שזה לא משתלם.
--------
אל תגיד מה אפשר לעשות!!
זיכרו שדוברי הממשלה אומרים במפורש שהם מעדיפים להגן על החיים של רוצחים ותומכיהם מאשר להגן על החיים שלנו. הם הפקירו את החיים של חייל צעיר (מדחת יוסוף) בקבר יוסף בשכם. הם בעצמם אמרו שפעמים רבות בוטלה פעולת החיסול המתוכננת של הקצב הרוצח שחאדה. הם התירו לו להסתובב חופשי ולתכנן והוציא לפעול פיגועים רק כדי לא לפגוע בסביבתו הקרובה. הם מעדיפים את החיים של קרובי הרוצח על החיים שלי ושלכם הקוראים. הם נתנו הקלות לרוצחים ולא לנרצחים!!
צריך להבהיר לראשי המדינה שאנחנו לא מתכוונים לשתוק. לא נלך כצאן לטבח. צריך לעצור את המדינה. צריך להפגין. צריך למחות. אם מותר אז נחסום כבישים ונבעיר צמיגים. כאן לא מדובר על תוספת במשכורת – כאן מדובר על חיים.
עדיף לשבת בכלא מאשר ללכת להלוויות
בכל מקום זה כואב שנרצחים יהודים כמעט בכל שבוע בידי רוצחים שפלים שבשפלים. גם להורים ולילדים של השומרון יש לב ודמעות וכאב. אבל בתור תושבי הצפון אנחנו צריכים להלחם על בתינו בכל הכוח האפשרי. אם נצליח כאן – נעזור להם שם
