אחרי שנים של מאבק של החניכים נגד מכירת הסניף שלהם והפסדם בקרב, היום פרסם אחד מבוגרי הסניף תמונה מהריסת בית הכנסת של הסניף הותיק.
אומנם הסניף עצמו אמור לקבל מבנה חדש תוך שנתיים אבל לבנתיים הריסות הסניף והתייחסות הקבלן למה שהיה שם מכאיבות להם.
בתמונה שצילם אחד הבוגרים של הסניף, נראו לוחות הברית מבית הכנסת שבורים בין ההריסות. הלוחות ככל הנראה נשברו בלי כוונה תחילה, אך מבחינת הבוגרים מסמלות את שיברו של הסניף.
לפני כחודש ערכו בסניף שבת פרידה מהסניף. הרב יעקב רוז'ה אמר באותו אירוע : "לפני כ-750 שנה נגזר על ספרי התלמוד שיישרפו. היה זה בערב שבת פרשת חוקת, ומאז נקבעה תענית למשך דורות ליום שישי שלפני פרשת חוקת, זכר לגזירה הנוראה. גם על הסניף הזה נגזרה גזירה נוראה שאנחנו לא מבינים, ואולי לא נבין לעולם, וראוי לזכור את היום הזה, שבו אנחנו נפרדים מהסניף.
אבל אסור לשכוח שאמנם שרפו ספרי תלמוד, אבל התלמוד קיים ויישאר קיים לנצח. וכך גם הסניף הזה. גם אם הקירות שלו ייהרסו, את הסניף אי אפשר להרוס. הוא ימשיך ויפעל במקום אחר, ורק ימשיך ויפרח הלאה"
אמיר אוחנה, בוגר הסניף שצילם את התמונה, כותב היום : "יש ניצחון במקום חדש שייבנה בעוד כשנתיים. נו ו ? זה מכפר ? זה מניח את הדעת או את המצפון ? הלב שורף. לא מעכל.
זהו מראה שקשה לעמוד מולו ולישון לצידו. התמונות לא מפסיקות לרוץ. מהעבר, מהתקופה , מעצם המראות האלו...
לראות אותנו כמבוגרים עומדים מול זה ומתקשים לעכל אז מה נאמר על החניכים,המדריכים, על הילדים... על אלו שהמקום הזה בונה אותם כיום ועבורם הוא הכל. כמו שהיה עבור רבים מאיתנו. אז כמו היום."
צור לוי, בוגר נוסף, מתייחס לתמונה שצילם אוחנה וכותב: "קבלתי היום תמונה של שברי לוחות.
הסתכלתי בתמונה שוב ושוב כמה סמלי החלק השבור. אין הלוחות חצויות לשניים צד אחד בלוחות רוסק אותו צד שבימים אלו מתרסק לרסיסים בחברה הישראלית צד הלוחות של בן אדם לחבירו.
אותו צד שכתלמדי רבי עקביא שנינו בילדותנו ואהבת לרעך כמוך, כן בסניף בני עקביא בבת ים
למדו לקבל את אחר את השונה את המסורתי הדתי או החילוניאת העולה מברית המועצות
ואת העולים מאתיופיה את המבוגר והחולה, שם במקום שכרישי הנדל"ן היום משפשפים את ידיהם"
https://www.facebook.com/photo.php?fbid=1884860414890608&set=a.105247729518561.3459.100001000024446&type=3