אחת הסוגיות הכי נפיצות ביישובים במגזר מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל היא סוגיית הפועלים הפלסטיניים. מצד אחד, כל בר דעת מבין את חומרת האירוע ואת גודל המצב להכניס אל תוך הבית שלנו פועלים שבמקרה הטוב לא מאוד מתחברים למה שעשו מחבלי הנוח'בה בשביעי באוקטובר, ובמקרה הפחות טוב הם שמחים על הנעשה. מהצד השני, ברור לכל מה המחיר של הפסקת ההיקשרות איתם, החל מהעלויות הכרוכות במעבר לבנייה יהודית, משך הזמן שהעבודה תיקח בהתאם לביקוש הגבוה של תחום העבודה עברית בשגרה ובטח בתקופה כזאת, והמחיר המשפחתי של ההמתנה. כל זמן שהמדינה לא מספקת לבונים פיתרון אחר, הדיון הבוער הושלך מידיהם של הצבא לתחום האחירות של הרשויות המקומיות, ובהיעדר החלטה גם בגזרתם היישובים נאלצו להחליט בעצמם.
המסמך הצבאי
גם יישובי גוש עציון נדרשו לקבל החלטות בנושא הזה, וגם שם המאבקים העיקשים בין הצדדים היו מלאי רגשות. במסמך שפירסמו במפקדת חטיבת עציון ב-11 למרץ, שחל על כל היישובים כולם, הם פתחו בכך שלב כניסת הפועלים ליישוב מחויב באבטחה. נוסף על כך, "הימצאות הפועלים ביישוב באתרי הבנייה ובתנועה בין האתר לכניסה לישוב וכו' מחייבת אבטחה רציפה וצמודה ותיעוד עדכני בשער הכניסה ליישוב ע"י הפקדת התעודה המתאימה לפי אתר / תיעוד שמי בטבלה מסדרת לשליטה ובקרה".
את שעות הפעילות הקציב הצבא לשעות 06:30-18:00 בימי חול בשעון קיץ, ובשעון חורף עד 17:00. ובימי שישי כניסת הפועלים תחל ב06:30 ותסתיים לא מאוחר מ-15:00 בשעון קיץ וב-14:00 בשעון חורף. בשבתות וחגים לא תותר כניסה כמובן. יחסי השומרים על הפועלים על-פי המסמך הם: "עד 10 פועלים - חמוש מאבטח 1, בין 10 ל-30 פועלים - 2 חמושים מאבטחים, 30 פועלים עד 60 פועלים - 4 חמושים, ומ-60 פועלים ומעלה - 5 חמושים". עוד מוזכר במסמך כי באחריות המעסיק לדאוג לאבטחה, וצה"ל לא יקצה סד"כ לנושא בכלל. לא תותר אף כניסה של רכבים פלסטיניים ליישובים, וגיל הפועלים חייב להיות מעל 25 במידה ומדובר בבחור נשוי, אם הפועל הוא רווק- לא מתחת לגיל 30.
אילוסטרציה צילום: Gorodenkoff,Shutterstock
לא מכניסים בכלל
לצד ההחלטות הללו, חלק מיישובי הגוש גיבשו לעצמם עמדה מחמירה יותר מזו המופיעה במסמך. כך למשל באפרת הוחלט שלא להכניס פועלים פלסטיניים בכלל, ותושבי היישוב הבונים בימים אלה נותרו באוויר. כך גם ביישוב הצעיר פני קדם, שגיבש החלטה לא להכניס כעת פועלים בכלל.
מכניסים רק לפרויקטים קיימים
בתקוע, לאחר לא מעט דיונים והצבעות של חברי היישוב, הוחלט להתיר למי שפרויקט הבנייה שלו התחיל לפני המלחמה לסיים את עבודתו, אך הוקפאה כל החלטה להתחיל פרויקטים חדשים. בהודעה שנמסרה לתושבי היישוב בתקופה האחרונה נכתב כי ההחלטה של ועדת "בונים מחוץ לקופסא" בתקוע היא: "משפחות שקיבלו אישור החרגה לצורך סיום עבודות שיפוץ ותוספות בנייה למבנה קיים יוכלו לבנות עם פלסטינים עד להשלמת הפרויקט ולכל המאוחר עד 30/6/2052. משפחות שקיבלו החרגה לצורך בניית מבנה חדש- יוכלו לבנות עם פלסטינים עד להשלמת הפרויקט ולכל המאוחר עד 31/12/2025 יש להדגיש כי לאחר מועדים אלו, לא ניתן יהיה להמשיך להכניס פלסטינים לישוב, גם לא לצרכי בדק בית". כלומר, מי שבונה בית חדש ייאלץ לסיים אותו לכל המאוחר עד סוף השנה הבאה, ומי שמשפץ את ביתו יצטרך לסיים עד אמצע שנה הבאה, פחות משנה מהיום.
אילוסטרציה צילום: Owlie Productions,Shutterstock
מכניסים במתווה יישובי
באיבי הנח"ל, יישוב קטן ששוכן גם הוא במזרח הגוש ובו רוב תושבי היישוב בונים את בתיהם ממש בימים אלו, הוחלט לקבל את המתווה של הצבא בתוספת החמרות קלות. כך למשל, הכנסת פועלים תתקיים רק בין השעות 6:00-6:45, ולאחריהן לא תותר כניסה שוב עד לשעה 8:00.
המחלוקת עם היזמים הגדולים
מורכבת נוספת לגביה היו צריכים להחליט בחלק מהיישובים ובתוכם גם באיבי הנח"ל, היא פרויקט של יזם חיצוני כמו אמנה או ערי זהב. ביישובים מסוימים המתווה שפירסם היישוב לא היה מקובל על היזם שבונה ונוצרה מריבה. באיבי הנח"ל הוחלט להחמיר את המתווה של הכנסת הפועלים ביחס לדרישות הצבא, כאשר העלויות יתחלקו חצי-חצי בין תושבי היישוב לבין אמנה. כך במקום 4 שומרים סטטיים ועוד אחד רכוב בכל הפרויקט של אמנה, יציבו באיבי הנח"ל 7 שומרים סטטיים ועוד אחד עם רכב. בנוסף, הוחלט לגדר את הפרויקט בגדר גבוהה ואטומה כדי לחצוץ בין היישוב לבין הפועלים הנכנסים.