• "היום שלפני"

    הם אומרים לנו שאנחנו צריכים לעמוד בצד ולשתוק כי "צריך לחשוב איך נסתדר אח"כ". ואני אומר במקום שאנחנו נחשוב על היום שאחרי, הגיע הזמן שהם יתחילו לחשוב על היום שלפני!

    גדעון דוקוב

    18/07/05 00:00

  • "..מהריסייך ומחריבייך ממך יצאו.."

    רוצים לנהל וויכוח על ההיגיון שבתכנית? בבקשה. רק אל תצאו מתוך נקודת הנחה שלא ייתכן שהצד השני צודק, אל תניחו שהדרך שלכם היא יחידה ואין בלתה.

    שילה קם

    08/07/05 00:00

  • "אהוב את המלאכה ושנא..."? - על תעודות השגחה ותעודות כשרות

    אולי דווקא התפתחות מוקדי כוח מתחרים שפועלים למתן כשרות אלטרנטיבית תגרום להתנערות האבק ושימון גלגליה העצלים והמכזיבים של הרבנות? אולי הגיעה העת שדווקא התחרות היא זו שתלמד את הרבנות שיש ציבור שעליה לשרת, ושאם לא תשרת - יהיו חלופות?

    אופיר פיקהולץ

    28/06/05 00:00

  • מימד שלילי

    למימדניקים מאוד חשוב לומר דווקא עכשיו שלא כל הכיפות כתומות,(כאילו שמישהו טען זאת). האמירה הזאת היא האמירה שהכי חשוב להם לומר בשעה הקשה הזאת, וזה לא מפליא...

    אלישיב רייכנר

    26/06/05 00:00

  • שירות צבאי אזרחי

    החברה הישראלית בימינו מעניקה לשירות הצבאי ערך משמעותי כמגדיר זהות ישראלית וכמדד להערכת הפרט. השתמטות משירות, במיוחד אם הדבר נעשה מסיבות דתיות, גוררת ביקורת חריפה וגורמת לשסע חברתי עמוק..

    חמי אבנרי**

    10/06/05 00:00

  • בלי מילה על התנתקות

    מתי לאחרונה צעדו אלפי דתיים וחילוניים, צפוניים ודרומיים, מתנחלים ותושבי עיירות, על אותו ציר במטרה להגיע לאותו היעד?. מתי לאחרונה נפגשו ילדים והוריהם, מבתי ספר דתיים וחילוניים באירוע משותף?

    אלישיב רייכנר, ירוחם.

    09/06/05 00:00

  • שלום לך בת יקרה.

    אני שמח, שיש נוער שרואה באידיאל חלק משמעותי מחייו ומוכן להקריב מעצמו למען מטרות קדושות. אני יודע שיש ציניקנים רבים, המזלזלים בך. הם חושבים שאת שטחית ורדודה, מדקלמת סיסמאות ולא מודעת למורכבות. רואים שהם לא היו בשולחן שבת אחד אצלנו בבית כדי לשמוע את הויכוחים והדעות המגוונות. אבל אני – שמח.

    הרב שי פירון

    03/06/05 00:00

  • פקק עצבים

    כשמגיע שר החוץ של זימבבואה לביקור, שיירת המכוניות שלו חוסמת את ירושלים. כשמכבי תל אביב זוכה בעוד גביע, תל אביב פקוקה. אז גם כשעומדים לעקור חבל ארץ שלם, התנועה יכולה לעמוד כמה דקות.

    אלישיב רייכנר

    27/05/05 00:00

  • נחפשה דרכנו...

    דעו נא רבותינו, כי הצבור שלנו לא רק מוכן, אלא צמא לשמוע, משתוקק לקבל עצות, הוראות והנחיות, גם מעשיות. הצבור רוצה הנהגה* הצבור ראוי וצמא להנהגה תורנית, שתאמר לו מה לפעול ומה לתקן, במה להועיל ובמה להשתדל...

    יעקב בן שלמה

    23/05/05 00:00

  • נרדמנו בשמירה

    שנים ארוכות כבר חלפו מאז מלחמת ששת הימים. מאז חזרה ירושלים להיות "העיר שחוברה לה יחדיו". מאז חזרנו לחברון, לגוש עציון, לבית אל ולשילה – ולגוש קטיף - הרהורים בעקבות יום העצמאות ולקראת יום ירושלים.

    ד"ר רינה אזולאי

    23/05/05 00:00

  • רעבים לאמת

    ביום שלישי זה יהיה כבר עשרה ימים. חילונים ודתיים, כבר עשרה ימים באוהל כתום אחד וכל אחד מיוחד

    חמוטל אריאל

    23/05/05 00:00

  • סירוב פקודה – כל השאלות והתשובות

    כיצד הקריאה לסירוב פקודה משתלבת עם אהבתינו למדינה, לצבא ולעם ישראל? האם אין בכך משום מעשה חסר אחריות שעלול לפרק את הצבא ולפגוע קשות באחדות העם? הרב זלמן מלמד משיב על כל השאלות הבוערות

    הרב זלמן מלמד

    16/05/05 00:00

  • "שאני אונסא דנפשיה מאונסא דאחריני"

    ישנו הבדל משמעותי ועקרוני בין מעשה הנעשה כל-כולו תחת כפיה של גורמים חיצוניים, לבין מעשה המתבצע בעקבות החלטתו האישית של האדם המבצע וזאת חרף האילוצים שהוא נתון בהם.

    נועם צוקר

    10/05/05 00:00

  • היינו כחולמים

    "בהתחלה סיפרתי לה על מלחמת השחרור, ואמרתי שעד היום אנחנו חוגגים את יום הקמת המדינה בחג מיוחד שנקרא יום העצמאות. אחר כך סיפרתי על מלחמת ששת הימים. תיארתי באריכות איך שוחררה העיר העתיקה, ואיך שוחררו חברון וגוש עציון. דודה גיטל התרגשה עד דמעות..."

    אלישיב רייכנר

    08/05/05 00:00

  • ניו יורק וירושלים

    גאוותנו הייתה על ההנגדה בין "אתונה וירושלים", והיום, כך נראה, אנחנו צריכים להוביל הנגדה בין "ניו יורק וירושלים": לא לקבל את תרבות הסגידה לאלוהי הכסף ולעגל הזהב, המוכתבת מה"וול סטריט", הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית, אלא לדבוק בתרבות שהאדם וכבודו במרכזה.

    יאיר שלג

    08/05/05 00:00

  • האמנם דיני עבדות יכולים לשמש מודל ליחסי עובד-מעביד?

    יחסים תקינים בין עובד למעבידו מהווים היום אחד מהמוקדים החשובים בדיון הציבורי על אודות מהותה של חברה צודקת בישראל. בתשתית ההתייחסות התורנית לתחום זה קיים פרדוקס חשוב. מתקופת המקרא ועד סוף השלטון הרומאי, כלומר לאורך כל התקופה של עיצוב מושגי היסוד התורניים, התבססו כלכלות משגשגות בעיקר על מערכת רחבה של שליטה בעובדים, מקומיים וזרים.

    הרב דב ברקוביץ´

    06/05/05 00:00