ביום ירושלים תשע"ט, יום ראשון ה-2 ביוני 2019, התקיים בניו יורק מצעד ההצדעה השנתי לכבוד מדינת ישראל. אירוע זה נחגג לראשונה בשנת 1965, וזכה לתנופה משמעותית בשנת 1967, אז התקיים ב-4 ביוני, יום קודם פרוץ מלחמת ששת הימים, ולאור ההזדהות רבת ההיקף עם ישראל, בהשתתפות כרבע מיליון בני אדם. המצעד הפך מני אז לאירוע רב רושם ומרובה משתתפים. השנה נטלו בו חלק כ-40,000 תומכים, שכללו את אנדרו קואומו מושל מדינת ניו יורק, ראש עיריית ניו יורק, השגריר דני דיין ורבים נוספים. המצעד השנה היה בסימן "רק בישראל". הוא התקיים בשעות 11:00–16:00 לפי שעון ניו יורק, וחלקו המרכזי, מהשעות 12:00–15:00, שודר בשידור ישיר. את עיקרי דברינו נייחד עתה להידרשות לנקודות אחדות בעלות עניין הקשורות למפגן הזדהות זה.
מועד המצעד הראשון
הכתב היהודי ברוך שם טוב, מערוץ הטלוויזיה פוקס בניו יורק, ראיין במהלך המצעד את אחד ממייסדי הצעדה, טד קומט, שלאחרונה מלאו לו תשעים וחמש שנים. שם טוב סבר בתחילה כי המצעד הראשון התקיים בשנת 1964, ואולם קומט תיקנו באומרו שהתקיים לראשונה בשנת 1965. ממסמך עבודה מפורט באנגלית שהוכן בידי מאריסה גרוס ואשר נמצא באתר של "המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה", עולה שבשנת 1964 התקיים במנהטן מצעד מצומצם בהיקפו בלבד של תלמידי בית הספר היהודי היסודי במנהטן (Manhattan Day School), והמצעד למען ישראל נוסד בשנת 1965. עם זאת בערך "מצעד ההצדעה לישראל" בוויקיפדיה מופיעה שנת 1964 כשנת הייסוד, וכן הוא בערך המקביל באנגלית, ומכאן ככל הנראה נוהגים לאזכר את שנת הייסוד כ-1964.
גיסיו היהודים של מושל מדינת ניו יורק
נקודה בעלת עניין במצעד קשורה לראיון שהעניק מושל מדינת ניו יורק אנדרו קואומו לכתב ברוך שם טוב. נקדים ונציין כי קואומו נבחר לכהן בתפקידו זה מטעם המפלגה הדמוקרטית בנובמבר 2010, והוא הושבע בראשית 2011. הוא ממוצא איטלקי, וקתולי על פי דתו.
קואומו נשאל מדוע כה חשוב לו להצטרף מדי שנה למצעד הסולידריות למען מדינת ישראל. הוא ציין כי הוא שמח ליטול חלק במצעד כנציג של כל תושבי מדינת ניו יורק. לדבריו, הקהילה היהודית מהווה חלק משמעותי של ניו יורק, מאז היווסדה, וקהילת ניו יורק לא הייתה ניו יורק בלי העם היהודי. הוא אמר כי הצורך להזדהות הוא בעל משנה חשיבות השנה על רקע העלייה במספר התקריות האנטישמיות בכל רחבי ארה"ב, לרבות במדינת ניו יורק ששם ניכרה עלייה של למעלה משמונים ושלושה אחוזים באירועים מסוג זה, וזה חלק מהשנאה הגואה ברחבי ארה"ב. קואומו הדגיש שאין לזה מקום בניו יורק, ואין לזה מקום כלפי הקהילה היהודית. הוא הזכיר שהוא נמצא במצעד עם משפחתו וכי יש לו שני גיסים שהם יהודים, ואמר: "אנחנו לוקחים את זה באופן אישי". הוא סיפר שכולם עונדים תגים שעליהם כתוב "אנחנו יהודים". מדינת ניו יורק כולה ניצבת בסולידריות עם הקהילה היהודית, אמר, וציין כי בעוד שבועות אחדים הוא עומד לבקר בישראל כאות נוספת להזדהותו עמה. לדבריו, התקריות האנטישמיות חייבות להסתיים, והבטיח שהאנטישמיות תמוגר במדינת ניו יורק.
והנה, ראוי לנו להתייחס לדבריו אלה. למרות גישתו החיובית של קואומו כלפי העם היהודי, הרי שהדוגמה של משפחתו האישית, היא בדיוק דוגמה נאותה לטרגדיה החולפת על יהודי ארה"ב בנושא ההתבוללות. קואומו סיפר אפילו בגאווה לא מוסתרת על כך שיש לו שני גיסים יהודים, ואולם מנקודת מבט יהודית זו התגלמות ותמצית הטרגדיה הקשורה לנישואי התערובת המצויים בממדים כה גבוהים בקרב יהודי ארה"ב. גם תיאורו לפיו כל בני המשפחה עונדים תגים הנושאים את המילים "אנחנו יהודים" אינו מרנין מבחינה תפיסתית, שכן ההימנות עם העם היהודי כרוכה במחויבות שמתבטאת גם בשמירת מצוות, ולא בענידת סמלים חיצוניים, או באמצעות חבירה ליהודים בקשרי משפחה.
"מיסמס" - טעויות ניקוד
במהלך המצעד צעדה קבוצה שלבשה חולצות טי ועליהן הכיתוב "אם מישהו שואל – אני מישראל". כיתוב זה היה מנוקד. לאחר שהקבוצה חלפה הוציאו כל אחד משני המנחים חולצות שנמסרו להם עם כיתוב זה, שאותן הניפו והראו לצופים, ובין היתר ציינו שהן הוכנו על ידי "מיסמס". את "חטאי" אני מזכירה היום; זו הייתה הפעם הראשונה שנחשפתי למותג זה. בעקבות זאת באתי לבדוק מידע על מפעל זה ויוצרו, והתוודעתי לפרויקט "משפט אחד ביום" שאותו הגה עידו גרינברג בתשעה באב 2017. הקונסוליה הישראלית במנהטן היא שפנתה אליו במטרה ליצור חולצות מיוחדות עבור הצעדה.
החולצה החדשה שהושקה לקראת מפגן ההזדהות ביום ירושלים טרם הופיעה באתר האינטרנט של "מיסמס" שאליו הגעתי, שבו מצוי מגוון רחב של עשרות טי שירטים עם כיתובים שונים. ואולם בעוברי על הכיתובים באתר, מצאתי שורה של פריטים שבכל אחד מהם טעות ניקוד. אזכיר אחדים מהם. אחד המשפטים הוא "טוב לעוף בעד עצמנו". המילה "בעד" מנוקדת עם קמץ מתחת לאות עין, אולם אפשרות הניקוד התקנית היחידה היא עם פתח מתחת לאות זו. באחד הכיתובים מופיעה המילה "הסרט" המנוקדת בתור "הַסֵּרֶט", במקום "הַסֶּרֶט". המילה "טעויות" המופיעה באחד הכיתובים מנוקדת בכתיב מלא, בעוד שצורתה הנכונה היא "טָעֻיּוֹת". המילה "חיים" מופיעה על גבי אחת החולצות בלי דגש באות יוד הראשונה, כפי שמתבקש. המילה "אדריכלית" מנוקדת בהיגד "אדריכלית פנים" בצורת הנפרד, ולא בצורת הנסמך. המילה "אַתְּ" מנוקדת פעם אחת בצורה חלקית, עם ניקוד באות הראשונה בלבד. וכן ישנן הערות להעיר לגבי שני כיתובים נוספים.
יש לציין במאמר מוסגר כי חלק מהכיתובים של "מיסמס" מתאימים מבחינה תוכנית לציבור הדתי, ולעומתם ישנן אף אימרות שאינן מתאימות בעליל.
המחאה של אורן חזן נגד נטורי קרתא
בשידור החי נראה חבר הכנסת לשעבר אורן חזן חולף על פני קבוצה קטנה של אנשי נטורי קרתא שהפגינה בצידי הדרך באוחזה שלטים נגד המדינה הציונית. אורן חזן נקלט בעדשת המצלמה בהצביעו עליהם באומרו שהם קומץ שאינו מייצג את הכלל, ולעומתם הצביע על הצועדים שחלפו על פניו באותה עת ושיבחם. דבריו נאמרו לעניות דעתי בצורה מתונה יחסית, אולם בעקבותיהם נתבקש בידי שוטר מקומי להזדהות. הוא עשה כן, הראה תעודה מזהה והמשיך בדרכו. יש לציין כי לצד אנשי נטורי קרתא אלה, ניצבו בני אדם אחדים, ככל הנראה לא יהודים, שביקשו להביע את מחאתם, ויכולתי לראות אחד מהם מחזיק שלט הנושא את הכיתוב "ג'נוסייד".
למחרת המצעד ביקשתי לצפות בסצנות אחדות מתוכו בשנית. כל הקישורים שאליהם אפשר היה להיכנס ולצפות בשידור החי בזמן אמת לא פעלו. זכור היה לי משנים קודמות שלינקים מעין אלה אמנם עבדו אף לאחר סיום השידור החי. לבסוף הצלחתי למצוא וידיאו שלם אחד באתר הרשמי של המצעד. והנה, התברר לי כי כל החומר עם אורן חזן הוצא ולא נכלל בגרסה הרשמית של תיעוד המצעד. בשעת חתימת מאמר זה היה בעמוד הפייסבוק של חזן סרטון מהחלק האחרון של המצעד. הוא הזכיר בו קצרות את המפגש עם אותם אנשי נטורי קרתא, ואמר שיעלה בהמשך את הסרטון עמם.