השפעת הרבנים על החלטות פוליטיות: מציאות או מיתוס? "עשה לך רב וקנה לך חבר", המליצו רבותינו בפרקי אבות. ידוע שבפוליטיקה אין חברים; אבל רבנים דווקא יש. התייעצויות עם רבנים הן נוהג מוכר בקרב פוליטיקאים ישראלים. במפלגות החרדיות יש התייעצויות תכופות, והדבר נכון גם לגבי נבחרי ציבור המייצגים - או מתיימרים לייצג - את הציונות הדתית. אפילו ח"כ אלעזר שטרן מ'יש עתיד', כשקידם חקיקה ליברלית בתחום הגיור והכשרות, אמר שהתייעץ עם רב לגבי כל הצעת חוק - אבל לאו דווקא אותו אחד בכל פעם; האם חז"ל התכוונו שיהיה לך חבר אחד? אותו הדבר לגבי רבנים.
ההצגה המחפירה של חמאס- דרשו מהחטופים לנופף להם לשלום.
— Itsik Zuarets איציק זוארץ (@Itsik_zuarets) November 26, 2023
צפו: pic.twitter.com/UKF0rRFcV6
התכנסות בלשכת סמוטריץ': רבנים כמכשירי מדיניות
ועם זאת, לא כל החלטה עוברת דרך לשכת הרב. קחו לדוגמה את הרב חיים דרוקמן זצ"ל, שהיה מוקד העלייה לרגל המרכזי של פוליטיקאים סרוגים בשנים האחרונות – מנפתלי בנט ועד בצלאל סמוטריץ'; אך גם כשהוא היה בחיים, היו החלטות שלא התקבלו בעצה עמו. זה טבען של החלטות קשות שחורצות גורלות או מכתיבות מדיניות בתחומים רגישים – בסופו של דבר, נבחרי הציבור מקבלים אותן.
אורית סטרוק והתמיכה בעסקת החטופים: בין אידיאולוגיה לממלכתיות
יתרה מזאת, על אף התחזקותן הפוליטית של המפלגות החרדיות והחרד"ליות, ניכר שהיקף ההתייעצות עם רבנים דווקא הולך ופוחת. האם למישהו יש ספק שאריה דרעי לא נזקק לעצה רבנית כשהיה שותף להחלטות בקבינט המלחמה? האם לא ברור לנו שאיתמר בן גביר לא מעלה בדעתו להרים טלפון לרב כשהוא עוסק בסוגיות ביטחוניות של המשטרה? גם בצלאל סמוטריץ' אינו מקבל חוות דעת הלכתית על כל החלטה שהוא מקבל במסגרת תפקידו במשרד האוצר – למרות כלכלת "והיה אם שמוע" שהוא מנהל.
האם מפלגות הציונות הדתית עומדות במבחן המוסרי?
ובכל זאת, בצומת אחד מרכזי בתקופה האחרונה דווקא פורסמה התייעצות דחופה עם רבנים. בתחילת חודש יוני, לאחר שנשיא ארה"ב ביידן הציג הצעה חדשה לעסקת חטופים (שהגיעה מהצד הישראלי), התכנסו רבנים בירושלים, בלשכתו של השר סמוטריץ'. לפי הדיווח, הרבנים טענו כי אם תקודם "עסקה מסוכנת", ניתן יהיה לפרוש מהממשלה. בכך הכשירו את עמדתו, שכן הוא ממילא התכוון להתנגד לעסקה. ברור שסמוטריץ' החליט מראש – עסקת חטופים בשלב הזה מבחינתו לא על הפרק; הרבנים היו, לכל היותר, בגדר ועדת קישוט. ועדיין, עדת המכובדים טרחה ונחפזה אל לשכת השר כדי להבהיר את עמדתה הנחרצת בניסיון למנוע את העסקה להשבת החטופים הנמקים בעזה.
שחרור החטופים צילום: דובר צה"ל
קול הרבנים בציונות הדתית: נדרש חזון מוסרי חדש
לאחרונה שמעתי את השרה אורית סטרוק מציינת בגאווה את העובדה שעל אף פעילותה רבת השנים נגד עסקאות מחבלים, היא החליטה, יחד עם שאר חברי סיעתה, לתמוך בעסקת החטופים בנובמבר האחרון (החלטה שהתקבלה לאחר התייעצות, אך לא ברור שכללה רבנים ובכל מקרה לא הייתה התהדרות בהתייעצות עם רבנים). סטרוק נתנה את הדוגמה הזו כהוכחה לכך שפעילותה אינה מסתכמת בהחלטות המיטיבות עם תומכיה הפוליטיים וכעדות לתפיסתה הממלכתית מתוקף תפקידה כשרה בממשלה. נזכיר רק שמפלגתה (שבראשה עומד סמוטריץ') התנגדה בתחילה לעסקה, שעד כה הייתה הדרך המרכזית והמשמעותית ביותר להשבת הישראלים שנחטפו לעזה בידי חמאס בשבעה באוקטובר.
שחרור החטופים צילום: Atia Mohammed/Flash90
לאחר דיון נוסף החליטה המפלגה לתמוך בעסקה, אף כי היה לה רוב בממשלה גם בלעדיהם. לעומתה, מפלגת "עוצמה יהודית" החליטה להפגין עוצמה אכזרית ואנטי יהודית ולהצביע נגד עסקה שהחזירה ילדים רכים ואמותיהם לחיק משפחותיהם. באותו זמן חשף איש התקשורת ג'קי לוי את מאמציו להחתים רבנים על עצומה הקוראת להשבתם בהקדם של החטופים – מאמצים שלא צלחו.
אמילי הנד והילה רותם נפגשות עם בני משפחותיהן:
אמילי הנד והילה רותם נפגשות עם בני משפחותיהן צילום: דובר צה"ל
קשה לאמוד כיום את היכולת לבצע עסקה. הרבנים של סמוטריץ', שהעניקו לו גיבוי בהחלטתו לאיים בפרישה מהקואליציה בשל העסקה שהתרקמה לפני כחודש, ביקשו לחזור ולייעץ כשפרטי העסקה יהיו ידועים באופן ברור. אין ספק שהחלטה על עסקת חטופים אף פעם איננה פשוטה ורצוי לדון בה בכובד ראש וברצינות הראויה. ובכל זאת, איכשהו נוצר מצב שבו מי שמתיימר לייצג את הציונות הדתית כמעט מצא עצמו מתנגד לעסקה שהחזירה חלק מהחטופים, ועוד עושה זאת בהכשרת רבנים ובגיבוי מלא שלהם.
נקווה שבפעם הבאה שתעמוד עסקה על הפרק, יישמע קול צלול וברור בקרב הציונות הדתית
אני לא מאלה הסבורים כי יש רק צד אחד המעוניין בהחזרת החטופים. בטוחני שחזרתם של ארבעת החטופים ששוחררו במבצע צבאי נועז לאחרונה שימחה את כולם. השאלה היא רק כמה משקל ניתן לצו המוסרי המחייב אותנו לעשות כל שביכולתנו להחזיר את אחינו ואחיותינו מבית ישראל הנתונים בצרה ובשביה. נקווה שבפעם הבאה שתעמוד עסקה על הפרק, יישמע קול צלול וברור בקרב הציונות הדתית – הציבור, לא המפלגה שהשתלטה על שמו – ובקרב הרבנים ומנהיגיה הרוחניים, שיקרא עוד לפני הדיונים הביטחוניים: זו חובה מוסרית וחובה יהודית להוציא את החטופים מצרה לרווחה, מאפלה לאורה ומשעבוד לגאולה. השתא בעגלא ובזמן קריב – עכשיו, במהרה ובקרוב.
תני פרנק הוא מנהל המרכז ליהדות ומדינה במכון הרטמן. ביום שני ייערך במכון כינוס "הפרט והאומה" שיציג מבט ציוני-דתי על סוגיית החטופים