ביום שני הכנסת שוב סיפקה מופע משפיל ומשעשע. 40 ח"כים אספו חתימות, ובכך חייבו את ראש הממשלה וראש האופוזיציה להגיע לדיון מיוחד בעניין "ראש הממשלה מוביל ממשלה כושלת: כישלון בביטחון, כישלון בכלכלה". כמה מפתיע. אחד אחרי השני הם עלו לדוכן, ניבלו את הפה, ציטטו אנשים מתים ונופפו בידיים. אחלה, פיהקתי ורציתי להמשיך הלאה, אלא שמילותיו של יאיר לפיד משכו את תשומת לבי.
ראש האופוזיציה פנה ליריבו ובגרון ניחר וקול צלול ומרשים הטיח בו את המילים הבאות: "אדוני ראש הממשלה, הדבר המדהים הוא שעדיין לא הבנת. עדיןי לא קלטת. לא ישאר ממך כלום. לא יהיה מוזיאון על שמך, לא יהיה כיכר, לא תהיה מזרקת בנימין נתניהו. יהיה רק דבר אחד - השבעה באוקטובר". במבוכה אני נאלצת להודות שיאיר לפיד, השחקן המרשים והאפסי הזה, לגמרי לגמרי צודק.
מחבלים משתלטים על טנק בגבול בבוקר שמחת תורה | צילום: Abed Rahim Khatib,Flash90
יאיר לפיד שחקן מוכשר אבל הפעם הוא פשוט צודק
כבר שנים שאני רוצה לאהוב את יאיר לפיד ומתקשה בכך. רוצה לאהוב כי איך אפשר שלא. איש תקשורת כזה מוכשר, אמן המילים, משורר וכותב ושחקן נהדר עם חוש הומור. שיר אהובת הספן הוא יצירת מופת שמעלה דמעות בכל האזנה מחדש. ואיך אפשר כן לאהוב, כשהוא מביא אפס תוכן במפלגה השנייה בגודלה בישראל. את היעדר הערכים והאג'נדה הרל"בית הוא מכסה במילים יפות, בציטוטים של ישראליות משובחת כזאת של פעם, בפוסטים באינסטגרם שמתחילים בסיפור אישי קצר, תמונה מרחוק והבטחה שמסתיימת בילדים של כולנו. רוצה לומר, שחקן מוכשר בטירוף, אבל רק שחקן.
אבל הפעם, באחרי צהריים משעמם, בעוד דיון של צעקות ועלבונות מעל הדוכן, יאיר בן שולמית לפיד צדק. כמה שהוא צדק. למעשה, בדבריו, כנראה בלי לשים לב, לפיד כיוון לפירוש רש"י שמביא את הכלל הכי בסיסי בחיים האלה, ואם לצטט את מתנגדי הממשלה נאמר זאת כך, "אתה הראש אתה אשם". בספר דברים פרק כ"ב מופיעה החובה להתקין מעקה בגג, ורש"י מפרש כל כך יפה על הפסוק "כי יפול הנופל", ראוי זה ליפול ואף על פי כן לא תתגלגל מיתתו על ידך שמגלגלין זכות על זכאי וחובה על ידי חייב. כלומר, גם אם אותו אדם היה צריך למצוא כך את מותו, למה שזה יהיה עליך?
נתניהו, לא יזכרו ממנו כלום | צילום: Chaim Goldberg,Flash90
אף אחד לא יזכור לנתניהו את החיסונים
לו רק נתניהו היה מבין את הלוגיקה היהודית והפשוטה הזאת. אתה האיש שישב בבית ראש הממשלה יותר מכל אדם אחר, אתה ישבת בדיונים, אתה חימשת את הצבא. זה עליך ביבי, זה עליך. באמת ובתמים כואב הלב לחשוב על יהודי בן 75 שהקדיש את חייו לעם הישראלי, מתוך תקווה ואמונה שדפי ההיסטוריה ירשמו אותו כ"שומר ביטחון ישראל". והנה, רגע לפני הסוף, עם אישומים פליליים שנראה שרק גרמו לבוחריו לאהוב אותו יותר, האסון הגדול ביותר בתולדותינו קרה דווקא במשמרת שלו. איך זה מרגיש ביבי? לצפות בחלום חייך נשרף מול העיניים, כשאתה יכול להאשים רק את עצמך? גם אם לא העירו אותך בלילה, גם אם הגנרלים היו שבויים בקונספציה, הכל נכון, ועדיין, אתה האחראי הישיר לקטסטרופה המתמשכת הזאת. לא מעניין הסכמי שלום ומערכות הגנה וחיסונים לקורונה וטלפונים לאלברט בורלא באמצע הלילה, לא מעניין. מה שיזכרו ממך הוא רק מחבלים על טיוטה בשדרות. איזה פחד אה.