בימים האחרונים נשמעות בתקשורת התראות מרובות בדבר סכנה קרובה לאישי ציבור ובדבר אפשרות ממשית לניסיון להחרבת מבנים בהר הבית. בין אנשי הציבור המאוימים נמצאים ראש הממשלה, שרים, חברי כנסת וגם עובדי ציבור, ובהם קציני צבא בדרגות שונות ועובדי מנהלת ההתנתקות.
בראיונות בתקשורת נשמעת תביעה גדולה ונמרצת מרבני הציונות הדתית, ובפרט מהרבנים המשפיעים על קבוצות הימין הקיצוני לקום ולהשמיע מחאה ואיסור על ביצוע פעולות אלו. למרבה הפלא, לא מתלוות תביעות אלו בראיונות או בשיחות עם אף אחד מרבני יש"ע או רבני הציבור הדתי הלאומי. יש בתופעה זו המשך של מדיניות ההתעלמות ממצוקות הציבור ביש"ע והמשך המגמה לפיתרון בכוח ולא מתוך הידברות.
הימים עוברים וקריאות של רבנים כנגד התופעה לא מושמעות, מפני שלא ניתנת להם במה. אך השתיקה המאולצת נותנת תנופה לקריאות למעצרים מנהליים המוניים ולפעולות משפטיות / משטרתיות המוניות. בתנאים כאלה תחושת הרדיפה והמצוקה מחמירה והולכת. לא למותר לציין בהקשר זה שערוץ שבע, שהיה צינור התקשורת העיקרי של אנשי הציבור ביש"ע, עדיין לא משדר, וכנראה גם לא יחזור לשדר לפני ביצוע תכנית ההתנתקות.
אף על פי כן, רבני יש"ע ורבנים משפיעים אחרים בציבור הדתי לאומי לפלגיו, אינם יכולים להוציא עצמם פטורים בלא כלום. אפילו הדיווחים בתקשורת, כאשר אין להם תגובה, גורמים נזק בל ישוער למאבק ולהתיישבות. אם חלילה ייעשו ניסיונות אמיתיים לפגוע באנשי ציבור או בהר הבית, תגרום פעולה כזאת לנזק נרחב ובלתי הפיך להתיישבות ביש"ע ולציבור הדתי לאומי בכללו.
על כן צריכים איגודי הרבנים השונים לצאת בקול קורא ברור ותקיף בדבר איסור לפגיעה פיזית ולשליחת איומים על נבחרי העם ועל אנשי ציבור ועל המבנים בהר הבית.
לציבור השומע בקול הרבנים מוכרים מודלים הלכתיים ומחשבתיים שעל פיהם מתיר אדם לעצמו לעשות עבירה מתוך תקווה שתוצאותיה יהיו תועלת גדולה ליחיד או לעם ישראל כולו. דוגמה למודלים אלה הם "גדולה עבירה לשמה" או "עת לעשות לה', הפרו תורתך". על הרבנים להבהיר לציבור בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שלדעתם המודלים האלה אינם תקפים כרגע גם מסיבות פרקטיות (ולפיכך הלכתיות) – וזאת על מנת לשכנע כמה שיותר אנשים.
אם לא תינתן לרבנים האפשרות להשמיע את קולם בתקשורת הכללית, אין הם פטורים מלפרסם קול קורא שכזה בעיתונים הסקטוריאליים – "מקור ראשון", "הצופה", ו"בשבע", וכמו כן לפרסם או לצרף את הפסק והקריאה לעלוני פרשת השבוע המחולקים בבתי הכנסת בכל רחבי הארץ.
ישנה חשיבות מרבית לצרף לקריאה כמה שיותר רבנים, אך בעיקר כאלה המזוהים ומשפיעים על גורמי הימין הקיצוני. לעומת זה יש להימנע מלצרף לקריאה רבנים המזוהים יותר עם הכיוון ה"שמאלי" או ה"מודרני" של הציונות הדתית – והמבין יבין, ולרבנים אלו יש לומר "והמשכיל בעת ההיא ידום".
פעולה נחרצת ומהירה היא צו השעה לעת הזאת.