בשבוע שעבר, עת פרוץ המלחמה בצפון, קראנו בהפטרה בבית הכנסת את פרק א' בספר ירמיהו ובו האזהרה על המלחמה הצפויה להיפתח בצפון הארץ והשלכותיה על כל יושבי הארץ.
קשה שלא לחשוב על הקשר הכל כך אקטואלי ללחימה בצפון בימים אלו.
ביום רביעי, העיר קריית שמונה ולמעשה , כל יישובי הצפון, התעוררו למציאות חדשה-ישנה.
בשעות הבוקר, עם חטיפת החיילים בגדר הגבול והרעשה מסיבית של החזבאללה בקטיושות ובירי על יישובי הצפון, הבנו שנכנסו למציאות שמעולם לא הכרנו.
לפני כארבע שנים הגעתי לעיר קריית שמונה ללמוד בישיבת ההסדר במסגרת מסלולה 'הסדר' המשלב שירות צבאי עם לימוד תורה בישיבה.
לנו, התלמידים, כל התנהלות הירידה למקלטים זרה לחלוטין.
מעטים מאתנו עוד זוכרים את הימים של מלחמת המפרץ-החדרים האטומים והמסכות.
כאן אנו מתמודדים עם משהו שונה ומאיים לא פחות.
לאורך השבוע האחרון ספגנו ביישובי הצפון נפילות רבות של קטיושות. מדיי יום אנו סופרים את מאות הקטיושות ומודים לקב"ה על הניסים שנגלים אל מול עינינו בהצלתם של רבים אחרים אל מול הכאב והצער עם הפצועים וההרוגים שארצנו ספגה. אנו בעיצומה של המערכה מול אויבינו המבקשים לפגוע ולהרוג בנו ונראה כי מערכה זו עתידה להמשך עוד זמן מה.
ממרפסת הישיבה המשקיפה על איזור הגליל, הגולן והחרמון, צפינו לאורך היום במוקדי הנפילות באזור ובעשן הרב שנוצר כתוצאה משריפות במקום הפגיעה.
מכבי האש כאן בצפון כבר קורסים מעומס העבודה ומייחלים, כמו כולנו, לימים שלווים ושקטים יותר.
ביום רביעי אחה"צ החלו הטלפונים המודאגים מההורים במרכז. "אולי תחזור הביתה", "מסוכן שם" "מה אתה מחפש שם בתקופה כזו" נשמעו בטלפונים שלנו. אווירה טיפה מלחיצה.
בתקשורת האזור מוצג כשטח מלחמה אפוף עשן ופצצות ,אך במציאות הירוק נשאר אותו ירוק והנוף אותו הנוף, רק רעשי הרקע טיפה השתנו... בלילה הרב צפני'ה דרורי, ראש ישיבת ההסדר כינס את כל התלמידים לשיחת הבהרה וחיזוק לאור המצב. בשיחה העלנו את כל השאלות והלבטים העומדות בימים אלו לאור החיים בצל הקטיושות.
מורל התלמידים כאן גבוה מאוד וכולנו מחפשים איך לעזור ולתרום למען תושבים העיר. במהלך 30 שנות קיומה של הישיבה מעולם לא נטשנו ועזבנו את תושבי העיר. מאמינים אנו כי לימוד התורה והשהייה במקום זה הינו שליחות שעלינו למלא. השהות כאן היא חלק מהשירות הצבאי שלנו ואנחנו חייבים להישאר כאן.
תושבי העיר מסתכלים עלינו בתקופה זו ומקבלים עידוד חזק מאוד. אנו יודעים כי קריית שמונה חייבת להתקיים ולחיות על אף כל הסכנות. אם אנחנו נכנס להיסטריה ונברח ולא נהיה נחרצים לגבי מושבנו בצפון הארץ - נפול ונכשל. אנחנו במערכה על המדינה ועומדים בחזית - לא נברח מהאחריות וניסוג לבתינו במרכז הארץ.
לא, אנחנו לא מתאבדים ולא חיים כאן כצאן חסר הגנה. במהלך היום אנחנו נמצאים ב'חדרים מוגנים': בית המדרש והחדרים בישיבה ממוגנים בפני הטילים והמקלטים בישיבה פתוחים תמיד. אנחנו נשמעים להוראות הביטחון ומשתדלים לעזור להם כמה שניתן.
אנשים רבים עזבו את העיר ונראה כלפי חוץ כי המקום דומה לעיירת רפאים, למקום עזוב ומלא ייאוש, אך לא כך הם פני הדברים.
נותרנו בעיר תלמידי הישיבה (כ80 תלמידים) ותושבים רבים שבחרו להישאר על אף הקטיושות.
נחלקנו בישיבה לקבוצות עבודה לקראת הימים הבאים. בד בבד עם לימוד התורה אנו מפעילים את הילדים במקלטים ומציגים בפניהם הצגות במטרה להפיג את הפחד והחשש מפני המצב הביטחוני. אנחנו מחלקים אוכל ומזרונים למשפחות במקלטים השונים, משום שהחנויות בעיר סגורות ומשפחות רבות חיות ללא יכולת הצטיידות במזון. בשיתוף העירייה, אנחנו מנסים לדאוג כמה שיותר לתושבים הן במישור הגשמי והן במישור המוראלי
אנו מסתובבים בין המקלטים בעיר ורואים את הניצוץ. האור שבעיניי הילדים כאן נותן לנו להבין עד כמה חשובה ההישארות והתמיכה באחינו-תושבי העיר. לתושבים שנותרו מאחור החיים קשים מאוד. הילדים כבר חסרי סבלנות ולא מסוגלים להישאר באוויר המחניק של המקלט. והאמהות משוועות למזון ומצרכי יסוד. בבת אחת עיר שלמה הפכה להיות נזקקת ונתונה לחסדי המתנדבים.
המתנדבים כאן רבים. ביום שני האחרון נשים מגוש עציון התארגנו והעלו לקריית שמונה אוטובוס מלא ממתקים ושקיות הפתעה לילדים. אורות החסד אף הם שלחו משאית מלאה מזון וציוד בסיסי למקלטים באזור. עם ישראל בתקופה קשה ומאתגרת זו מתגלה ביופיו ובחסדיו המרובים.
ימים קשים עוד צפויים לנו ואנו נערכים לקראתם. אסור לנו בשום אופן להתייאש ולהישבר אל מול אויבינו. תושבי העיר המכונסים במקלטים מנסים לשדר כל הזמן מורל גבוה ולכידות. כולנו כאן נותנים את כל הקרדיט ואת כל הזמן לצה"ל לבצע את עבודתו, ובטוחים כי הקב"ה יעזור לנו וישמור עלינו מפני אויבינו.
לכם תושבי המרכז, אנו מודים על האכפתיות, על הרצון לעזור ועל המעורבות והלכידות בעם הנגלים בשעה זו.
בזמנים אלו ימין ושמאל, חילוניים ודתיים - כל ההבדלים האלו מטשטשים ואנו מגלים עד כמה חזק העם שלנו ועד כמה אנו רבה עוצמתנו מול האויבים הבאים עלינו להרגנו.
קריית שמונה,
גבול הצפון.
מחזיר את השידור אליכם.
______________________________________
יאיר קראוס הינו תלמיד שיעור ד' בישיבת ההסדר בקריית שמונה- תושב פ"ת.
משמש ככתב וחבר מערכת עיתון 'זרעים' בתנועת בני עקיבא.