בשבוע שעבר הודיעה רשת בתי הקולנוע 'אורלנדו', כי תקרין סרטים בסופי שבוע במתחם בית שמואל בירושלים. מדובר בבשורה לעיר הבירה שנאבקת כבר שנים על ערכי החופש והשוויון. כאדם דתי, אני מבין שמדובר בצעד בעל חשיבות עצומה לעיר. אולם בכך אין מספיק, השיח עדין כולל בתוכו כפיה רבה, שגם אותה יש לשחרר.
בשיח סביב פתיחת מקומות בשבת נהוג לחלק בין מקומות מסחר למקומות בילוי. נראה שמסיבה כלשהיא, חילול השבת הנובע מבילוי הוא פחות חמור מחילול שבת הנובע ממסחר. כמובן שלחלוקה זו אין כל בסיס בהלכה ובמסורת היהודית. חלוקה זו, מהווה דוגמה לכפיה החמורה לפחות כמו כפיה דתית - כפיה תרבותית. נראה שלפי מאן דהוא, ניתן לאפשר חילול שבת לצורך צפייה בסרט או ישיבה בבית קפה אבל חלילה לא לצורך קניית פיצוחים, טיטולים או בגדים. חלוקה זו משמשת את אלו המעוניינים 'לחנך' אחרים להתנהג בצורה תרבותית מסוימת, אך אין שוני גדול בין חינוך תרבותי מעין זה לבין חינוך לשמירת שבת.
מקובל לטעון, שחלוקה זו היא מעין פשרה, על מנת לשמור על יום מנוחה מטעמים סוציאליים, אלא שניתן לפתור זאת באמצעות מתן יום מנוחה שבועי שאינו חייב להיות בשבת. גם כאן, משמשת השבת קרדום לחפור בו בידי המעוניינים בכך.
ירושלים, דווקא היא, מחייבת את הציבור הדתי להפנים את הצורך בחירות דתית. כבר שנים שהמסלול הדמוגרפי עליו נעה ירושלים מסתיים בצד החרדי והדתי. במגמה זו, לא ירחק היום, בו ירושלים תהפוך לבירת חצי העם היהודי - החצי הדתי. אם ברצוננו לשמור על ירושלים בה "כל ישראל חברים", עלינו ללמוד לקבל את הצורך של האחר במרחב ציבורי שונה בשבת. מעבר לכך, צריך וחשוב לזכור - כפייה הינה חרב פיפיות. בכל מקום ובכל שעה, רוב כופה את דעתו על מיעוט אחר, בירושלים הציבור הדתי והחרדי מהווים רוב ויכולים לכפות את עמדתם, אולם בתמונה הכוללת, אין ספק שהדבר עלול לפגוע במיעוט הדתי בארץ.
מעל לכל אלו מהדהדת שאלה: אם צביונה היהודי של המדינה נקבע באמצעות חקיקה וכפיה - איזה ערך יש לו? כאשר 97% מהציבור מלים את ילדיהם ללא שום חוק - אין ספק שיש לכך משמעות כבירה ביחס לצביונה היהודי של מדינת ישראל. כך גם לגבי אחוז האנשים המציינים את יום הכיפורים וחגי ישראל. צביון יהודי אמיתי נקבע בהכרח באמצעות חופש ובחירה, כך משקפת החברה כולה את הצביון היהודי של הפרטים בה. גם בירושלים, סביר להניח שלא כל העיר תהיה פתוחה בשבתות - פשוט בגלל שאין לכך ביקוש. מספר מקומות הפתוחים בשבת ישקף את הצביון היהודי של תושבי העיר - הן בתחום התרבות והבילוי והן בתחום המסחר והפנאי.
כותב המאמר הינו אלעד מלכא, חבר מועצת העיר ירושלים ומחזיק תיק הנוער מטעם סיעת "התעוררות".