אנשי מחאות האוהלים אשר מוחים כנגד המדיניות הכלכלית של הממשלה ודורשים צדק חברתי מעמידים במרכז טענותיהם, ובצדק, את החזירות השלטונית ויוצאים כנגדה. יוצאים כנגד החזירות שאינה מבטלת את הריכוזיות במשק. כנגד החזירות שדואגת לבעלי הממון על חשבון המעמד הנמוך. כנגד החזירות שבפערי המעמדות והפרשי המשכורות במדינה. כנגד החזירות שיצרה כרישי נדל"ן לצד משפחות צעירות שאין באפשרותן להשיג דיור הולם. המחאות היוצאות כנגד המדיניות הכלכלית הקפיטליסטית של מדינת ישראל, אם נתעלם מהפוליטיקה, מעלות על נס את הבעיה המוסרית הקשה שבמדיניות, חיזוק החזק ודריכה על החלש.
ימינו הם ימי בין המצרים בהם חרב בית המקדש עד לתשע באב בו ניגר דמו האחרון של בית האלוהים. הגמרא במסכת גיטין מביאה שרשרת סיפורי חורבן המתארים את חורבן ירושלים, חורבן ביתר וחורבן מרכזי יהדות שונים באותה התקופה. הסיפורים, המכונים "אגדות החורבן", הם סיפורי זוועה מצמררים המתארים את מאורעות אותם הימים. כדור שני ושלישי לשואה תיאורי הגמרא מזכירים את שעברו הסבים והסבתות שלנו.
חורבן מרכזי אותו מתארת הגמרא הוא חורבנה של העיר היהדות סכניא שבמצרים. חכמי התלמוד מונים מעלתם של יהודי העיר ומספרים אודותיהם. אחד הסיפורים המעניינים ואולי המעניינים ביותר מקבל משמעות אחרת בימי המהפכה החברתית כלכלית של ימינו. מספרת הגמרא על עלייתו החדה של שער המטבע במצרים של אותם הימים. תושביה היהודים של העיר סכניא, שלא עמדו בגובה שער המטבע, פנו וחיפשו מזור למצוקתם הכלכלית. מי שקורא את הסיפור מצפה כי אנשי העיר ידנו בקפיטליזם מול סוציאליזם ויציעו עמדות כלכליות חדשות למצב המשק של אותם זמנים ולו לפחות שיקימו מאהלי מחאה, אך לא. "בדקו ומצאו אב ובנו שבאו על נערה מאורסה ביום הכפורים" מספרת מסכת גיטין ומוסיפה "והביאום לבית דין וסקלום וחזר השער למקומו". תושבי העיר שסבלו ממצוקתם הכלכלית מצאו אב ובנו המקיימים יחסי מין עם נערה העומדת טרם חתונתה לאדם אחר, יש להניח כי יחסים אלו נעשה בכפייה ובאונס. תושבי העיר הבהילו את האב ובנו לבין הדין שחרץ את דינם והענישם בחומרה ורק לאחר מכן חזר שער המטבע למצבו הנורמטיבי.
היהדות מדגישה כי בעיות כלכליות בחברה הישראלית מעידות בעיקר על בעיות מוסריות ורוחניות בחברה. במקומות רבים בתנ"ך מותנה הגשם בארץ ישראל במצבו הרוחני של העם. אב ובנו מחריבים את אמת המוסר הטריוויאלית ביותר ואונסים נערה בברוטאליות, נערה רגעים לפני נישואיה לבחיר ליבה. רק כשבני העיר מוחים כנגד הבעיה המוסרית והמזעזעת בעירם ופועלים לשינוי, חוזר המטבע לשערו. רק לאחר פתירת הבעיה המוסרית נפטרה גם הבעיה הכלכלית.
בני העיר יכלו להתריס ולמחות כנגד השלטון המצרי. הם יכלו לצאת לרחובות ולשבות עד שיקום מנהיג שיוביל למהפכה אך הם בחרו בחיפוש העצמי. חיפוש בעומקה של החברה חיפוש המסמן את הבעיות המוסריות שבה, חיפוש שמשמעו בדיקת העצמי ורק אח"כ בדיקת האחר.
רבים מתושבי מדינת ישראל חיים כיום מתחת לקו העוני כיוון שסדר עדיפויות הכלכלי שלהם הוא סדר עדיפויות פושע. פשע שמעדיף את הפאר החיצוני כמו קניית מותגים בניגוד ליכולת הכלכלית ומזניח את החינוך ורפואה הכל כך האלמנטריים. לא פעם יצא לי לראות בתים כמעט ללא אוכל במקרר ומינוס תהומי בבנק ולמרות הכל מסך פלאזמה ענק במרכז ביתם. זו תרבות המשחיתה את המוסר הכלכלי על מנת שהאדם ירגיש "שווה" בעיני עצמו. הוא יהיה "שווה" בזכות רכב הספורט שרכש והאייפוד החדש. התרבות התל אביבית של בתי קפה, מסעדות ובילויים יקרים הם פשע מוסרי כלכלי. האם אנחנו לא מתנהגים בחזירות בתרבות הבילויים שלנו? האם אנחנו לא מתנהגים בחזירות בתרבות הצריכה שלנו? האם איננו מתנהגים בחזירות לעצמנו? האם אנחנו לא מתנהגים בחזירות ביחסנו לדעותיו של האחר והשונה?
בימים אלו, ימי החורבן, עלינו לבדוק שבעתיים את אמות המוסר שלנו. ירושלים חרבה בגלל שנאת חינם ובגלל הפשעים המוסריים שנעשו באותה תקופה. חכמי התלמוד חשים צורך לסנגר על תושבי העיר סכניא שחרבה ונשתפה בדם יהודי ומונים את מעלותיהם המוסריות. חורבנם של האימפריות הגדולות ביותר נגרם בעקבות שחיתות המנהיגים ושחיתותה המוסרית של החברה. נראה כי החברה הישראלית מעדיפה לקשות אחרים ולא לקשות את עצמה. טרם שמעתי על התאגדות בעלי בתים להורדת מחירי השכרת הדירות שברשותם. תביעה חברתית לצדק חברתי היא קודם כל תביעה מוסרית מהחברה עצמה ותשעה באב מזמין אותנו לכך. אנשי מחאת האוהלים, צודקים ככל שיהיו, העדיפו להתרכז בחורבן שהביאו עלינו המנהיגים ולהזניח את החורבן המוסרי שכל אחד מאתנו מביא. מנהיגים הם שיקופה של החברה, תסתכלו עליהם ותראו אותנו.