זו אחת ממערכות הבחירות הכי רדודות שראיתי. הדוקטרינה היא תקיפת האחר ולא הצגת מצע.
"תצביע לי! למה? כי אחרת תקבל אותו".
מצטער, לא השתכנעתי...
הערכים נעלמו מכל צדדיה של המפה הפוליטית. לדוגמא: פעם מר"צ היו נאמנים לערכים. אמנם לא הסכמתי איתם, אבל לפחות היה על מה להתווכח. היום הקמפיין שלהם הוא מסיבה בפאב... לאן הדרדרנו?
ניתן להצביע על מספר גורמים שהביאו למצב זה, אולם לדעתי, הגורם המרכזי לשיח הרדוד הוא טשטוש המושגים, הצגת הכל כאפור ולא מוחלט, או במילה אחת: פוסט-מודרניזם1. עד כדי כך, שמפלגה שכולה אנטי ציונות מסבירה למה היא הציונות במיטבה על פי תפיסת עולמה2.
הציונות הישנה מתה כיוון שהיא כבר איבדה את האידיאלים שהיו לה, מכיוון שכבר השיגה את המטרות שהציבה לעצמה3, ועתה נשארה חסרת משמעות.4
התוצאה הישירה של מיצוי הערכים, באה לידי ביטוי במערכת הפוליטית, שברחה לגישה הפוסטמודרנית. אם עד עכשיו הכל היה שחור או לבן - הערכים היו הקמת בית לאומי לעם ישראל בארצו, מתוקף זכותו ההיסטורית, והכל היה ברור - הרי שלאחר השגת הערכים, כדי להיות פופולאריים צריכים לטשטש את המושגים, בכדי להכניס את המטרות החד"שות (על שם המפלגה) תחת המושגים אותם הציבור מכיר, אוהב וגדל עליהם... הציונות היא לא רק השחור-לבן של פעם. התבטאויות כמו - "מדינה יהודית הפכה להיות מושג הגורם לאי-נוחות" (יוסי יונה), והתבטאויות נוספות של "המחנה הציוני"5 אשר לא שערום אבותינו6, הפכו להיות דבר מצוי מאוד. כנראה, לשמר מצב טוב קיים ולפתח אותו זה משעמם...
מר"צ, שראו את המגמה הזאת, במקום להתנגד הצטרפו אליה.
אז אם אין ערכים תצביעו מר"צ, כי הם יודעים לחגוג...
האלטרנטיבות המוצעות למי שעדיין לא נפל בפח המכוסה ב"עלה התאנה" של מושגים אשר רוקנו מתוכנם המקורי, הן מפלגות טרנד מסוגים שונים אשר קמות ונופלות על בסיס מצע מקומי7. (הורדת מחירי הדיור8/ גיוס חרדיםוכו'). אבל מה יקרה אחרי השגת המטרה המקומית? או חמור מזה: מה יקרה אם הם יקבלו הרבה מנדטים ויצטרכו להכריע בעניינים מדיניים9? אוי לו לדור שאלו הם פרנסיו.
תופעה נוספת אותה ניתן לראות היא מעבר וקפיצה ממפלגה למפלגה אפילו אם ערכיהם סותרים... (שהרי לאחר שהתרוקנו מתוכן בעצם אין אמת אובייקטיבית ולכן אין משמעות לסתירה.)
הפתרון לזה הוא לחזור לערכים המוחלטים, לשוב לערכים שלנו. אני תקווה שהמפלגות השונות יתחילו להפנים את העניין וישנו את צורת השיח לשיח ערכי אמיתי ומהותי.
1זרם הדוחה כל מגמה או שאיפה למוחלטות ואחידות, או במילים אחרות: ביטולה של האמת האובייקטיבית.
2 ציונות זה סוציאליזם פלורליזם וכו'.
3 אנחנו במדינה יהודית עם צבא וכלכלה מהטובים בעולם.
4המעוז האחרון בו עוד מוצאים אנשים ערכיים הוא בצבא מכיון ששם הם כל הזמן רואים את תכלית ההגנה על הארץ.
5"התקווה" היא המנון גזעני, ולכן לא נשיר אותו בסיומה של הפגנה על יוקר המחיה (סתיו שפיר); קריאה לאמהות לא לשלוח את בניהם ל"צבא הכיבוש" (מירב מיכאלי); הביטוי "מדינה יהודית" הוא מוטעה לחלוטין (בוז'י הרצוג); התבטאות חמורה שפלסטיני שרוצח חייל אינו מחבל (ציפי לבני); צריך לאחד את יום השואה ויום הנכבה / כל הכבוד לחיילים שמסרבים לשרת בשטחים הכבושים / כל עוד יהיה כיבוש יהיה טרור (שוב, יוסי יונה). דברים אשר לא ראויים להיאמר, אך "מפרסמים את החנפים מפני חילול ה'".
6על בן גוריון צריך לומר: "סבא, מה עשו לך?" (קרדיט לאבי דל).
7המחנה הציוני מנסה לייצר "ערכים" טרנדיים באצטלה ציונית, כי הם מתביישים להתמודד תחת מצע של פתרון בעיה מקומית כמפלגות הנישה.
8נסכים לשבת עם כל ממשלה שתענה לדרישותינו" (כחלון) אנחנו לא שוללים אף אחד (דרעי)- יש עניין מאוד ספציפי בו אנו צריכים לטפל, כל השאר לא רלוונטי.
9זה הערך היחיד בזכותו עלתה "יש עתיד" לשלטון. הם לא דמיינו שהציבור כ"כ מבולבל וחסר כיוון, עד כדי כך שיתן להם 19 מנדטים, ופתאום היה צורך לחשוב מהי דעתם בעניינים מדיניים וכלכליים, וכיוון שהם לא חשבו על כך - התוצאות היו בהתאם.