כבכל שנה אלפי בתים בישראל חגגו אמש את המימונה, המסמלת בעיני רבים את סיומו של חג הפסח. חג המימונה - חג האמונה שהגאולה לעם ישראל בוא תבוא. השירים במרוקאית הושמעו בתחנות הרדיו, ריחות המופלטות עלו מהבתים ותמונות הפוליטיקאים באשקלון, שדרות, וערים ויישובים ברחבי הארץ, הופיעו בכל ערוץ אפשרי. ובכל זאת, קיימת לצערי תחושת החמצה קשה כאשר חגיגות המימונה חוטאות למהותו האמיתית של החג שהיא שיתוף ותחושת שייכות לכולם.
באופן אבסורדי, את השיח הרדוד והשטחי סביב המימונה, מובילים דווקא פוליטיקאים רבים. אין לי דבר כנגד הפסטיבל התקשורתי- פוליטי הסובב את חגיגות המימונה, שהרי גם אני בעצמי לוקח חלק באירועים אלו וקורא לעם ישראל ליהנות מהתרבות האותנטית המדברת על אחווה ורעות.
אם לא נכיר את התרבות והתרומה של כל קהילה בישראל, יימשכו ויעמיקו השסעים בחברה והחגיגה הסטריאוטיפית תמשך. צריך לקרב את הלבבות בין הקבוצות השונות בעם, והקירוב הזה יבוא לידי ביטוי, לא רק על ידי מאכלים וסעודות משותפות, אלא על ידי מתן מקום לתרבותה של כל קהילה בכל המערך התרבותי ההולך, נוצר ומתגבש בהוויה התרבותית של מדינת ישראל.
חוגגים מימונהצילום: יחצ
לפני כשלוש שנים הוקמה ועדת ביטון להעצמת הזהות של יהדות ספרד והמזרח במערכת החינוך, בה זכיתי לקחת חלק. את הוועדה סיימנו עם מסקנות רבות שעדיין לא זכו ליישום במערכת החינוך. אחת ממסקנותיה העיקריות היא פתיחתם המחודשת של מכוני המחקר לחקר יהדות המזרח שנסגרו בשל מחסור כרוני בתקציבים. ללא מחקר, לא ניתן לייצר חומרי לימוד ראויים שיתקנו את העוול ההיסטורי שנעשה לתרבות יהדות המזרח במערכת החינוך.
האתגר הגדול של מערכת החינוך בישראל הוא לא רק לימוד של אנגלית ומתמטיקה ברמת 5 יח"ל, אלא בלימוד ההיסטוריה והתרבות של כלל קהילות ישראל, מה שעשוי לתרום ללכידותה של החברה בישראל ולתחושת שייכות עמוקה.
המימונה היא מקרה הבוחן בו אנו נבחנים כחברה. האם כ- 70 שנה לאחר קום מדינת ישראל אנו מסתפקים בחגיגות רדודות ללא מהות אמיתית, או שמא אנו מעמיקים בתרבותה של כל עדה ועדה, מתוך כבוד והכלה לכלל קהילות ישראל.
ד"ר שמעון אוחיון הוא ח"כ לשעבר מטעם ישראל ביתנו, מנהל מרכז דהאן ויו"ר ברית יוצאי מרוקו בישראל