תוצאות האסון הכבד: 76 הרוגים ישראלים
לאורך השנים שחלפו מאז האסון הועלו טענות והשערות על-ידי גורמים שונים, על פיהן האסון נגרם בפעילות חבלנית עוינת, בשונה ממסקנת ועדת זורע. 40 שנים לאחר האסוןהוקם צוות בדיקה חדש על מנת להכריע בשאלה.
הגילויים שהביאו להקמת הוועדה
צוות הבדיקה ביצע איסוף מידע, תחקורים, ראיונות ומודלים, ומצא כי קיים מידע מחדש המצדיק עריכת בחינה נוספת ביחס למסקנות שנקבעו בוועדת זורע למיצוי חקירת נסיבות התמוטטות מבנה הממשל. להמלצה זו הצטרפו ראש השב"כ והמפכ"ל והיא אושרה על ידי הרמטכ"ל.
אסון צור הראשון, 76 הרוגים, צילום: Yossi Zamir/Flash90
במהלך 2023 הוקמה ועדת החקירה המשלימה שערכה בחינה מקיפה ויסודית של כלל הממצאים והפרטים הנוגעים לאירוע. במסגרת עבודת הוועדה הוקמו שלושה צוותים מקצועיים בתחום ההנדסה והחבלה, בתחום איתור הנעדרים, הזיהוי והקבורה ובתחום המודיעין. הצוותים הסתמכו על נתונים שנאספו בעבר ועל מידע חדש תוך שימוש בכלים מקצועיים, עדכניים ומתקדמים אשר לא עמדו לרשות ועדת זורע ויתר הגורמים שבחנו את נסיבות התמוטטות המבנה לאחר התרחשותה. מסקנות הוועדה נתמכות, בין היתר, במכון הלאומי לרפואה משפטית.
ראש השב"כ והרמטכ"ל הלוי, צילום: דוברות שב"כ
ההמלצה: ההתייחסות לאירוע תהיה כאל פיגוע
מסקנות הוועדה מעלות כי בסבירות גבוהה, בבוקר ה-11 בנובמבר 1982, נהג מחבל מתאבד במכונית תופת מסוג פז'ו 504 בכביש מול בניין הממשל, לכיוון דרום. עם הגעת המכונית אל מול פתח הבניין, פנתה המכונית לכיוון הבניין ונכנסה לתוכו דרך פתח הכניסה הראשי, עד להגעה סמוך לפיר המעלית שבקומת הקרקע – שם התפוצצה. המטען שהתפוצץ היה במשקל 50 ק"ג לפחות, וככל הנראה כלל חומרי בעירה נוספים, לרבות מכלי גז. כתוצאה מהפיצוץ נפגעו לפחות ארבעה עמודים בקומת הקרקע, באופן שהוביל ל'התמוטטות בשרשרת' של המבנה כולו.
הוועדה המליצה, כי מעתה ואילך, ההתייחסות לאירוע טראגי זה תהיה כאל אירוע שנגרם מפעילות חבלנית עוינת. בוועדה אומרים כי במסקנותיהבכדי להטיל דופי בבדיקות קודמות שבוצעו. בתוך כך, הוועדה ציינה כי לרשותה עמד מידע חדש רב ומשמעותי שנצבר לאחר תום עבודת ועדת זורע, וכן כלים מקצועיים חדשים שלא עמדו לרשות ועדת זורע.