"ואז חבורת בנות דיברה על בוטוקס אצלי בגינה": מיומנו של אבא

בן השנה וחצי הספיק לצבור חסך בזמן שהייתי במילואים, אז נדרשתי לפצות עליו ולבלות איתו אחר הצהריים שלמים בדרכים יצירתיות עם כמה אורחות לא צפויות | טור שבועי מבית אבא

חדשות כיפה חדשות כיפה, גילעד גולדברג 25/07/24 21:01 יט בתמוז התשפד

"ואז חבורת בנות דיברה על בוטוקס אצלי בגינה": מיומנו של אבא
ילדים בבריכה, צילום: Karoli,Shutterstock

בהתחלה הנשים רצו שוויון זכויות וזה היה נראה לי לגיטימי. בהמשך הן גם ביקשו את היכולת להצביע, אמרתי אוקיי, מתבקש אפילו. אח"כ הן נתנו לזה שם וקראו לזה פמיניזם ופה כבר התחלתי לחשוד. באחד השלבים העדכניים של התהליך מצאתי את עצמי צריך להעביר אחר-צהרים שלמים לבד עם הבן שלי, וזה גרם לי לחשוב שאולי מישהו צריך לעצור את כל התנועה הזו לפני שיקרה אסון.

רק גבר יבין את המצוקה

אבל לא אותי תוכלו לשבור רבותיי, אני אבא אוהב ודואג. ומעל הכל: אבא יצירתי. ידעתי על הזמן שלי עם הילד מספיק מראש, אז הלכתי לסניף של שילב הקרוב לביתי, ניגשתי למוכר (רק גבר יבין את המצוקה) ולחשתי באוזנו את הלחש הידוע. הלסת שלו נשמטה, ולאחר חיבוק שהסאב-טקסט שלו היה "אתה אבא נורא אמיץ", הוא הביא לי את החומר שהייתי זקוק לו. הרגשתי שהוא יודע בדיוק מה הוא מביא. זה היה מכל הלב. המינונים היו מדויקים, זו הייתה המידה שהייתי צריך. יצאתי משם שמח וטוב לב, מבסוט על כל אחד מהשקלים ששילמתי על הבריכה המתנפחת.

אין ילד שיוכל לסרב

חזרתי לבית, ובשלב הראשון גיליתי שצריך מבעוד מועד להירשם לשיעורים של הגדלת ריאות כדי להגיע מוכן לדבר הזה. לי היה ברור שאקבל גם משאבה עם הדבר הזה, מסתבר שלמוכר זה לא היה מובן מאליו. חבל. מכל מקום, אחרי כמה עצירות ולא מעט סחרחורות הגענו ליעד: הבריכה עמדה. מילאנו אותה בצינור המים, ואז נשאר רק עוד שלב אחד אך החשוב מכולם- לקרוא לחברים. הילד אמנם עוד לא מציין שנה וחצי על כדור הארץ, כך שהוא עוד לא ממש יודע לדבר, אבל העיניים הכובשות שלו והחיוך המתוק תמיד יצליחו להזמין אלינו חברים. טוב, וגם העובדה שמדובר בבריכה צבעונית מנופחת ומלאה, לא ממש משהו אפשר לסרב לו.

רשימת המוזמנים מפתיעה

אם יש משהו שהקטנצ'יק לא חשב עליו כשהוא ערך את רשימת המוזמנים, הייתה המין של ההורה המלווה. לדאבוני, עוד לא הגעתי איתו לשיעור על הפמיניזם. הוא פשוט עדיין לא ממש רץ על השיעורים. בעיקר מתרגל הליכה. כיוון שאבא אחד במילואים, השני בלימודים והשלישי בעבודה, יצא שהעברתי את אחר הצהרים המדובר עם כל נשות השכונה מסביב לבריכה החדשה של הבן שלי. שלא תטעו, הבריכה תפקדה יפה מאוד. פשוט השיחה על שפת הבריכה. היא, איך לומר. כל הזמן גלשה למחוזות הנשיים. בהתחלה הלק ג'ל היה על הפרק, אחר כך הן החליפו את המתכון לעוגת בראוניז כמובן. בשיחה על הבוטוקס הרגשתי שאני נשאר קצת בצד. כשהן הגיעו לדבר על המשאבת חלב הדיגטילית החדשנית כבר ממש שתקתי. מה יכולתי לומר, הרי ברור שבלי להחזיק זה הרבה פחות נוח.