כשאבא של ליאור נפטר, כולם בכו. גם הבנות הכי קשוחות. היו הרבה בנות שלא הכירו אותו, בקושי את ליאור הכירו, שבכו יותר ממני- החברה הכי טובה שלה. מכיתה ב' אנחנו חברות, ואני מכירה כל פרט ופרט ממנה.
בלוויה הייתי כל הזמן לצדה, גם בשבעה לא עזבתי אותה לרגע, אבל היא אפילו דמעה לא הוציאה. להפך, כשבאו כל מיני דודות וסבתות והתחילו לבכות, היא ברחה לקומה למעלה. כל השבעה היא צחקה, סיפרה בדיחות וכו'. אבל אני ראיתי כמה קשה לה! למרות שעד היום היא לא מודה שהיה לה קשה, קשה מאד!
אבל מאז היא התחילה להיות מוזרה.
למשל היא התחילה להיות מגעילה. מגעילה כ"כ שאם לא הייתי מכירה אותה קודם, הייתי חושבת שהשטן ברא את הבן אדם הזה! כלפי חוץ היא התנהגה הכי מגעיל שבן אדם יכול להתנהג, אבל היא לא הייתה כזאת, ממש לא! למשל דוגמא: הלכנו לבקר בהוסטל לילדים עם תסמונת דאון, בהתחלה היא אמרה איכס, וזה זעזע המון אנשים. אבל אח"כ שכולם כבר רצו ללכת הביתה, רק היא רצתה להישאר עוד ועוד...
או שהיא התחילה לבכות על שטויות, עד שזה ממש הזכיר ילדים בגן. היא בכתה כי לקחו לה סרגל, או דברים טיפשיים כאלה שאף אחת לא יכל להאמין שזאת שבוכה היא בכיתה ז' או יותר.
או שהיא התחילה להגיד דברים, שממש היה נראה שהיא חסרת טאקט ללא תקנה. היא הייתה אומרת משפטים כאלה שהתפדחתי לעמוד לידה, שאנשים לא יחשבו שאני קשורה אליה.
או שהיא מתחצפת נוראות לאמא שלה, היא יכולה כמעט להרביץ לה. ומי שישמע איך היא מדברת לאמא שלה, יזדעזע, ויחשוב שלא אכפת לה מאמא שלה. אבל בשקט, כשאמא שלה לא היתה בסביבה, היא אמרה לי שהיא פוחדת, פוחדת מאד. היא מאוד פוחדת על אמא שלה. פעם אפילו היא לא נתנה לה לצאת לטיול לגולן, כי יום קודם נהרגו כמה מטיילים שם. כמובן שלאמא שלה היא לא אמרה שבגלל זה, אלא מנעה ממנה את היציאה בדרך מאוד מגעילה ומכוערת (מי שהבין קצת את ההתנהגות שלה, ומנסה לשער מה היא עשתה, אז שיכפיל פי מליון את המחשבה שלו, כי כשהיא רוצה, מכשפה לא יכולה להתחרות בה.)
אולי מי שקורא את זה עכשיו חושב שזה התנהגות מוגזמת, יכול להיות- אבל אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו. הגסיסה של
אני לא מאחלת לאף אחד לעבור חוויה נוראית כזאת, אבל אם אתם רואים משהו שנראה לכם השטן בהתגלמותו, תחשבו קצת על ליאור, ואנשים שחוו חוויות דומות, ותשתדלו לדון לכף זכות.