מנוסת התבונה

מה משותף להארי פוטר, לקריאה בקפה ול"חזון המזרח התיכון החדש"? <BR>האם יש קשר בין כל אלו לתופעות של מיסטיקה, סגולות, קמיעות וקבלה להמונים?<BR> האם העולם שלנו לא מתחיל "לאבד את השכל"?<BR>

חדשות כיפה יוני אלטמן, חברים מקשיבים 03/02/05 00:00 כד בשבט התשסה


מי לא מכיר את הארי פוטר? ללא ספק, הילד עם המשקפיים העגולים והמטאטא כבש את העולם! אין כמעט ילד בעולם (ואולי גם אף מבוגר) שלא שמע על הילד שחי לו בעולם קסום של מכשפות, שדים ויצורים דמיוניים, ועושה כישופים וקסמים כדי לפתור כל בעיה. תוך זמן קצר ביותר הספר נמכר בעשרות מליוני עותקים בכל רחבי העולם, תורגם לעשרות שפות, וכעת כבר הופיע הספר הרביעי בסידרה.
אך בכל העניין הזה יש דבר מוזר. אם היינו חיים בימי הביניים, בהם אנשים עוד האמינו בכשפים ובכל מיני אמונות טפלות, אולי היה אפשר להבין את ההיסטריה סביב הספר הזה. אבל איך ייתכן שבמאה העשרים ואחת, עם כל ההתקדמות הטכנולוגית, כשהאדם כבר הניח את רגלו על הירח, מצא תרופה לאיידס, והאינטרנט מצוי בכל בית, תהיה הצלחה כזו לספר על כשפים ויצורים לא מציאותיים?!
_____________________________________
בביקורי האחרון בשבוע הספר כשהסתובבתי בין הדוכנים, שמתי לב לדבר מעניין. ספרי הקבלה שבעבר היו חסויים מעין כל, והוחזקו בידם של יחידי סגולה, הפכו להיות מצרך נפוץ מאד בשוק. ספרים כמו "הדרך הקלה – לקבלה", "קמיעות, סגולות ולחשים", וכל מיני דברים כאלו שמטרתם להגיש קבלה להמונים צצים כמו פטריות אחרי הגשם. מכונים ללימוד קבלה ותורת הנסתר להמון מפרסמים את עצמם בכל מקום, ואנשים רבים, יהודים, ואפילו גויים, נוהים אחריהם בשטף. מה ההסבר לזה?
___________________________________
מי שמשוטט קצת באינטרנט, יגלה כמות נכבדה מאד של פורומים וצ'טים שעיסוקם המוצהר הוא אחד:"רוחניות" – טארות, העין השלישית, קוראים בקפה, והרשימה ארוכה...
אין כמעט עיתון שלא תמצאו בו מדור נרחב לאסטרולוגיה, שבו יחזו את עתידכם ואת הצפוי לקרות לכם, על פי הכוכבים. בעיתונים או במודעות בקרנות רחוב תוכלו למצוא מודעות על כל מיני אנשים בעלי כוחות שנותנים "יעוץ והכוונה בכל תחומי החיים", ומחלקים קמיעות וסגולות (תמורת תשלום מסויים, כמובן...).
אנשים חולים מחפשים מזור אצל כל מיני "בעלי כוחות", "מקובלים" ועושי נפלאות למיניהם, וכן הלאה וכן הלאה.
____________________________________
יכולתי להמשיך עוד ועוד, אך נדמה שהכיוון ברור. משהו מוזר קורה כאן. כבר אי אפשר לפתור זאת באמירה שמדובר בכמה 'תמהונים יוצאי דופן'. מדובר בתופעה חברתית רחבת היקף, החובקת את העולם כולו. לכל התופעות הללו, ולעוד רבות אחרות, יש מכנה משותף אחד. במקום להתמודד בצורה רציונלית מול קשיי החיים, להשתמש בשכל ובהגיון, להתמודד ולהילחם ולחפש פתרונות, אנשים מחפשים את הדרך הקלה. זונחים את הדרך הקשה של עמידה בגבורה והתמודדות, ומחפשים קיצורי דרך.
למה זה קורה? בואו נתחיל מהתחלה.

במשך אלפי שנים התקדמה האנושות צעד אחר צעד. בני האדם לחמו נגד כל מיני אמונות טפלות ושטויות, והצליחו ליצור מבנה של חשיבה הגיונית, שמצריך להתאמץ ולהתמודד עם הבעיות פנים מול פנים. צריך להפעיל את השכל וההגיון ולמצוא פתרון לבעיות.
אך בתקופה האחרונה חל בעולם מה שמכונה אצל הוגי דעות "מנוסת התבונה" - הבינה האנושית הולכת ונסוגה, ואנשים, במקום להפעיל את השכל ולהתמודד פנים מול פנים מול הבעיות, מחפשים ניסים בכל התחומים. אנשים מאוכזבים מכך שהחברה המודרנית אינה מסוגלת לפתור את כל הבעיות, ובמקום לנסות ולפתור את הבעיות בשכל ובכלים שעומדים לרשותם, הם מנסים לפעול בעזרת טריקים ופטנטים, תחבולות וסגולות.
אפילו בקריאה של ספרים מסוימים יש חלק בתהליך הזה. אתם שואלים: "מה, וכי יש משהו מזיק בקריאה של ספר ילדים תמים כמו 'הארי פוטר'?" התשובה היא: כן! ספרים כמו הארי פוטר ודומיהם יוצרים אצל הקוראים, במודע, או בתת מודע, מין תפיסת עולם האומרת שאין צורך להתמודד עם בעיות החיים, אלא אפשר לפתור אותן על ידי תחבולות. הדבר יוצר אצל האנשים מין ראש כזה שיש תחבולות וקיצורי דרך, שלא הכל מבוסס על עמל ועבודה, של התייצבות רצינית מול הבעיות, אלא כביכול אפשר לפתור בעיות בין רגע בדרך מופלאה. הרי החיים רצופי בעיות, בחיי הפרט, בחיי המשפחה ובחיי האומה. במקום לעמוד באומץ ובגבורה מול הקשיים ולהילחם בהם, לדעת שלא תמיד יש פתרון לכל בעיה, ואף על פי כן להמשיך ולהילחם, יחפשו פתרונות פלא מיידיים, וכיוון שלא ימצאו אותם, יתקפלו וישקעו בעצב וביאוש. מתרחש כאן תהליך של נסיון לדלג על שלבים, למצוא קיצורי דרך, לחפש פתרונות בדרך קלה של קסמים, סגולות וקמיעות, בריחה לעולמות רוחניים כדי להימלט מהקשיים של העולם הזה.
אך למרבה הצער הדרך הזו אינה פותרת בעיות, היא רק מובילה לאכזבות וליאוש. מליארדים של כספים זורמים לכיסם של כל מיני בעלי מיסטיקה שקרית ומסולפת, למנבאים, לאסטרולוגים, לקוראים בקפה, לאדמו"רים מזוייפים ושקרנים, לכל מיני מרפאים בשיטות אקזוטיות שאינן מרפאות מאומה, ורק גורמות לנזקים ולמליוני אומללים. יש אפילו שמשתמשים באיצטלא של דברים שנודף מהם ריח של יהדות (קבלה, קמיעות, סגולות וכדו') כדי למשוך אנשים שמקוים שמכאן יבוא מזור לרפואתם. הדמיון שולט בעולם. אנשים חיים בדמיונות וזה מזיק להם מאד. כמובן, יש גם דמיון יוצר ובריא, אך יש גם דמיונות שווא המזיקים מאד בכל התחומים, בתחום הפרט ובתחום הכלל. בתחום המדיני למשל, יש אנשים מבוגרים ומכובדים המדמיינים שאפשר לעשות שלום עם מחבלים ורוצחים, ואם רק ניתן להם ונוותר להם עוד קצת, הם יהפכו את עורם ונזכה פה ל"מזרח תיכון חדש". את הנזקים של הדמיונות הלללו אנחנו חווים על בשרנו עד היום... גם לפני מלחמת העולם השניה, צ'מברליין, ראש ממשלת אנגליה, דמיין שהיטלר ימ"ש, הוא פרטנר לשלום. מה שיצא מזה הוא, כידוע, נורא ואיום. הדמיון עלול להפוך לאוייב המין האנושי.
הרמב"ם כותב דבר מעניין מאד. לשיטתו כישוף אינו קיים באמת במציאות. אי אפשר לכשף. לא היה ולא נברא. הכל שקרים. יש אמנם דעות אחרות בין רבותינו, אך על כל פנים זו דעת הרמב"ם, הכל שקר וכזב. אך אם כן למה התורה מחייבת מכשף במיתה? הרי בסך הכל הוא אינו אלא שקרן? אם נתחיל להוציא להורג כל שקרן, להיכן נגיע?!
אלא יש שקרן סתם, ויש מכשף שהוא שקרן מסוכן. שקרו של הכישוף עלול לטמטם לגמרי את כל המין האנושי, ולגרום לנזקים רבים. לא נשלול כל טיפת דמיון, אך צריך לזכור שמנות גדושות של דמיון אינן לטובתנו. העולם צריך להתעשת, לחזור לעצמו, ולהשליט שוב את השכל, ההיגיון, הרציונליות. התורה מרחיקה אותנו מכל מיני דברים דמיוניים ולא מציאותיים. הבורא נתן לנו שכל כדי שנשתמש בו (השכל הוא "צלם אלוהים" שבאדם, לפי הרמב"ם!), הוא נתן לנו טכנולוגיה כדי שנעזר בה, נפנה לרופאים, נתייעץ עם החכמים, ולא ניסחף אחרי כל מיני שיטות מיסטיות-רוחניות המנותקות מהחיים. צריך להגדיל את השכל האנושי, את השכל של תורה, כדי לגרש את ענני החושך הללו. נצחון השכל על השקר ועל כל ההבל. השכל הוא זה שצריך להוביל ולהנחות, וכך להביא אור לעולם.


הערה:
חלק מהדברים מבוסס על מאמר שכתב הרב שלמה אבינר ופורסם בעלון "באהבה ואמונה". אשמח מאד לתגובות, כאן, או בפורום אמונה, בכתובת:
http://www.maale.org.il/community/all.asp?id=18