"רבי שמעון אומר הוי זהיר בקרית שמע ובתפלה וכשאתה מתפלל אל תעש תפלתך קבע אלא רחמים ותחנונים לפני המקום ברוך הוא שנאמר (יואל ב') כי אל חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה ואל תהי רשע בפני עצמך: רבי אלעזר אומר הוי שקוד ללמוד תורה ודע מה שתשיב לאפיקורוס ודע לפני מי אתה עמל ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך" (אבות ב,יג-יד)
עלינו ללמוד להבחין בין שתי תכונות שונות בין מידות טובות לבין נימוסים הגונים. יש אנשים שנימוסיהם לא באים מלב טהור וממוסר יחודי ונעלה, הם לא בהכרח עדיני לב ואוהבי אדם. הם הורגלו לנהוג בנימוסים כמצוות אנשים מלומדה. צריך טביעת עיין מיוחדת כדי לדעת מתי מדובר בבעל מידות ומתי מדובר במי שהורגל בנימוסים.
במשנתנו אנו עדים לתופעה דומה. כל המידות שדיברו עליהם תלמידי רבי יוחנן, כולן מתנקזות כלפי הלב ותלויות בו. מי שיש לו לב טוב, ממילא יקנה לעצמו עין טובה להתבונן באמצעותה על המציאות, ומתוך כך הוא ימצא לעצמו חברים ושכנים טובים שיעזרו לו וישפיעו עליו לטובה.
כך גם בכיוון ההפוך - בעלי הלב הרע יהפכו לבעלי מעשים רעים. לפיכך האדם צריך לעבוד על עצמו הרבה כדי להפוך את ליבו ללב טוב ואוהב. להרגיל את עצמו לחפש ולרצות לעשות טוב. כי כאשר ליבו של האדם רוצה בטוב ממילא כבר ימצא את המקומות שמהם ישאב כוחות חיוביים שיעזרו לו להגשים את מטרותיו.
לב טוב
כמה חשוב לכולנו להיות בעלי לב טוב! * מה ההבדל בין בעל לב טוב לבעל נימוסים הגונים?
