יראה הקהל וישפוט

א. יראה הקהל וישפוט: ביסוד הדברים כתבנו את אותו הדבר. עמדת הרב קנייבסקי הי"ו אינה העמדה המקובלת בהלכה. טיפולי הפריה מותרים על פי ההלכה.

ב. מה שכתב הרב יואל על הכנסת הזעקה לפרי בטן לתוך ההלכה אינו עומד בסתירה כלשהי למה שכתבתי אני. לא כתבתי שזה לא שיקול הלכתי. כתבתי שזה שיקול שיש לו ממדים נוספים, והוא אכן חורג בהרבה מתחום ההלכה.

ג. הרב יואל כתב דבר מה חמור ביותר, ויצא נגד "דרכי העקבית להכניס שיקולים חוץ הלכתיים". הוא גם טען שפוסקי דורנו מצאו תקדימים בספרות חז"ל והראשונים, ולא הביא אפילו דוגמה אחת לכך ! לא זו בלבד, אלא שהוא עצמו כתב שהם לא ישירים ולא תקדימים "קונבנציונליים", והלוא זה בדיוק מה שאני כתבתי - אין מקורות הלכתיים קדומים! לא זו בלבד, אלא שהוא סותר את עצמו - רק בסעיף הקודם הוא מדבר על הלכה בלבד, ואילו עכשיו הוא מכשיר מקורות שאינם "קונבנציונליים" - ומה זה אם לא מה שאני כתבתי. מדובר אפוא בהתקפה מעליבה, שאין לה כל בסיס, ובכתיבה מכוערת. אני שב על דבריי וטוען שאין ולו מקור הלכתי אחד קדום העוסק בטכנולוגיות הפריה (והבאתי בסוגריים את המקורות שמשתמשים בהם תוך טענה שאלה אינם מקורות מהסוג המקובל), ומעתה חובת ההוכחה מוטלת על הרב יואל. כיוון שכאמור אין בידו להביא ולו מקור אחד - טוב יהיה אם יחזור בו מהדברים הנ"ל.

ד. דרכי העקבית היא אכן להכניס לתוך הדיון ההלכתי שיקולים חוץ הלכתיים. אין פוסק הלכה אחד שלא עשה זאת, כולל הרב יואל עצמו.

ה. אני לא מתעלם משום בעיה קשה מאוד של פונדקאות ותרומת ביציות. אני עוסק בכך יום יום, גם בתפקידי הרשמי כחבר וועדת הפונדקאות, וגם כפוסק הלכה בתחומים אלה בהיקפים רבים מאוד. למעשה, הרב יואל כותב שוב בדיוק את אותו הדבר שאני כתבתי, שכן לא מופיע בו ולו איסור אחד או טענה אחת כנגד העיסוק בתחומי הפריון. אדרבא, יכתוב הרב יואל את מה הוא מגביל ומה אסור, ואז לפחות יהיה ברור כנגד מה הוא יוצא. הכנסת שאלת ההשגחה היא נכונה מאוד, אולם לא על כך היה הדיון. הדיון היה על האם מותר או אסור ברמה העקרונית לעבור טיפולי פוריות, והעובדה שהרב יואל הכניס לדיון את נושאי ההשגחה ולא שום נושא ברמה העקרונית - מוכיחה שוב את טענתי כי ההשתלחות שלו אינה במקומה.

ו. הרב יואל העיז לכתוב כי אני פרצתי לגמרי את גבולות הלכה ("אחרי שהוא עצמו פרץ לגמרי קודם לכן את אותם גבולות בדיוק"). כל זה כאמור, בלי הוכחה אחת שפרצתי את גבולות ההלכה, ולא זו בלבד אלא שלמעשה הוא כתב את אותם הדברים שאני כתבתי. לא זו בלבד, אלא שהוא מאשים אותי כי אני עושה את ההלכה קרדום לחפור בה. האם אפשר לקיים דיון הלכתי אמיתי בצורה זו ? הזה הסגנון והתוכן שראוי לדבר בו ?

ז. טענתו של הרב יואל נגד דבריי על גבולות הפונדקאות בגיל מבוגר, או ברירת מין העובר, מחייבות אותי לבאר את עמדתי טוב יותר. אעשה זאת, אך לא במסגרת זאת. אדגיש רק כי אכן לדעתי לא ניתן לאסור פונדקאות מבוגרת וברירת מין עובר בכלים הלכתיים, וכאמור אין לרב יואל ולו מקור אחד לעשות זאת. אף על פי כן, אני סובר שישנה עמדה על-הלכתית ביחס לטיפולים אלה, ושיש להגביל אותם במצבים אלה. איני כותב דברים לאור השאלה האם ישמעו לי אם לא, אלא בשל העובדה שאני סובר שהם נכונים. ברם, באותה פיסקה עצמה כותב שוב הרב יואל "הרב שרלו התיר הכל", ולא כתב מה לדעתו יש לאסור. אני שב על טענתי כי טיפולי הפוריות ברמה העקרונית מותרים; אני שב על עמדתי כי אף הרב יואל סובר כך, ואם לא - הוא לא הביא שום הוכחה לאסור; ואני שב על עמדתי כי כך לא כותבים.

ח. הביקורת על עירוב עמדות ערכיות והלכתיות היא היתממות לשמה. אין פוסק הלכה אחד הדן בנושא משמעותי אחד שעולמו הערכי אינו חלק מפסיקת ההלכה. גם הרב יואל. כלי ההלכה יוצרים את גבולות הגיזרה, ואלא נעשים בעזרת כלים הלכתיים בלבד, אולם השאלה היכן למתוח את הקו, בנושאים מעין אלה, היא אכן שאלה הנוגעת לעמדות ערכיות. זה בדיוק מקור פסיקתו של הרב קייינבסקי הי"ו, זה מקור פסיקתו של כל פוסק הלכה, וזה המקום בו גם בונים את החבית וגם שומרים את יינה.

ט. זו אינה הפעם הראשונה שבה אני מתקומם על כתיבתו האלימה של הרב יואל, שלדעתי פעמים רבות היא חסרת אחריות, פורצת גבולות, ומשאירה בעקבותיה שדות חרוכים ואנשים חרוכים - בשל סגנונה ובשל תוכנה. אין המלים "לפי עניות דעתי" מכפרות על סגנון כתיבה כזה ועל השתלחות כזו. כואב לי שהוא העלה מחדש את מכתבו של הרב שפירא זצ"ל נגדי, וזו לעצמה סיבה ראויה לכאוב על סגנון דבריו ועל תוכן דבריו של הרב יואל. לא זו בלבד שמכתבים מעין אלה לא יגרמו לי לשנות את דעתי, אלא להפך - הם רק מחזקים את דעתי שאם זו הביקורת וזו דרכה, הדרך נכונה היא. לא כך צריך לדון בשאלות העומדות בפנינו.

י. בעיקר אין לנו לנהוג כך בשעה שלא רק ההלכה עומדת לדיון. מולנו עומדות משפחות כואבות, זוגות הנמצאים בעיצומם של טיפולי הפריה קשים, שמי כמו הרב יואל יודע על כך. גם משפחות אלה צריכות לעמוד לנגד עינינו בשעה שאנו דנים בשאלות הלכתיות (ואני מקווה שהרב יואל יסכים שזה שיקול חוץ הלכתי לגיטימי). ולו רק לצורך מניעת הכאב שלהם היה ויכוח זה צריך להתנהל אחרת.