זה היה בוקר די רגיל,
שמש מחיכת, ציפורים שרות בגיל,
מר "סתם" טייל ברחוב,
אומר לשבים "בוקר טוב".
מרחוק ראה את חברו "דוקא",
שהילך גם כן להנאתו,
והכין בפה ברכת שלום,
לכשיפגוש אותו.
"בוקר נפלא", מר דוקא,
"אכן, בוקר נפלא, ידידי, סתם",
כך שוחחו על דא ועל הא,
ליד עץ הזית החכם.
"טוב, שיהיה לך יום טוב",סיים סתם,
"ד"ש בביתך".
"בסדר גמור, תודה רבה,
גם לך".
פנו הם ללכת כל אחד לדרכו,
מליד עץ הזית החכם,
לפתע הסתובב דוקא,
"הי, רק רגע, סתם".
ניגש דוקא לחברו בחיוך רחב,
"אפשר להראות לך משהו עכשיו?"
ולפני שסתם ענה תשובה,
הרים דוקא ידו, וסטר בחזקה בפניו.
"איה, זה כואב, מה קרה לך ?
מדוע הכיתני כך?" תמה סתם,
"מה זאת אומרת מדוע", השיב דוקא,
"סתם, פשוט סתם".
חמת סתם בערה בו,
ומיד הסתובב ופנה לדרכו,
'כזו חוצפה לא ראיתי מימי',
הרהר סתם, 'לא מתאים לו'.
למחרת סתם שוב טייל ברחוב,
לפתע זיהה מרחוק אדם,
כן כן , זה היה דוקא,
שהמתין ליד עץ הזית החכם.
אולי רוצה הוא לבקש סליחה?
אולי הבין טעותו?
אמחול לו בודאי,
בתנאי שלא ישוב על מעשהו.
"התחרטת, מר דוקא ?"
"על מה?" תמה החבר,
"אתמול היכיתני, בחיי,
אתה ולא אחר !"
חייך דוקא חיוך נעים,
ולפתע הרים שוב ידו,
פלאק, שוב סתירה חזקה,
בלחי השניה שבפני חברו.
"תגיד לי, אתה בסדר ?
מכה חברך בצורה כה מכוערת ?
מה זה עשיתי לך ?
תאמר מהר, אחרת..."
"סתם, פשוט סתם",
ענה דוקא מכרו,
אמר, "בוקר מעניין",
ופנה לדרכו.
למחרת ליד עץ הזית הזקן והחכם,
שוב המתין מיודעינו המכה,
ושוב הניף ידו על פרצוף חברו,
ושוב נעלב וכעס המוכה.
"חאלס, מספיק, הלא תבוש ?
מדוע זה הכיתני שלוש רגלים ?"
"סתם, פשוט סתם", ענה דוקא,
"לא היו מיקרים מיוחדים".
"אך זה ממש טרוף,
להכות כך בלי סיבה,
מה עשיתי לך ?
ענה מיד תשובה!
העלבתיך ?
פגעתי בך ?
זלזלתי בך ?
מה? מה? מה?"
ומה נענה לו אנו הקוראים?
מדוע, לכל דבר, סיבה וכונה אנו מחפשים ?
מדוע בעולם שנברא ב'פוקס', ובמקרה,
מוכרח להיות מובן כל דבר שנעשה?
מדוע סתם מנסה להבין למה דוקא לו?
מדוע סתם לא מקבל ש... סתם?
האין זה משהו שדוקא טבוע בנו?
שכל דבר שדוקא... הוא דוקא?
ישפטו הקוראים היקרים,
ואל יזלזלו בשאלה,
שעל אף פשטותה החיצונית,
עמוקה היא, עמוקה!
דוקא וסתם עוד יסתדרו,
בל נחשוש לכך,
אך אנו מהמסקנה הפשוטה,
הנתחמק? הנברח ?
איננו סתם, אנו דוקא!
איננו כאילו, אנו באמת!
העולם אינו במקרה, הוא במטרה!
ורק מאיתנו, תצמח זו האמת.
ועץ הזית החכם,
מחייך ואומר,
הדברים שמבחוץ נראים קלים ופשוטים,
הם הם העמוקים ביותר !
תגובות יתקבלו בברכה.
רעיון דומה תמצאו גם ב"זהבה ושלושת הדובים- סיפור לילדים גדולים"