הקדמה
"חורבנו של מפעל החיים וההתיישבות שבגוש קטיף ובצפון השומרון הותיר רושם עז.. כאנשי אמונה אנחנו מבינים שנקודת המבט שלנו צריכה להיות מופנית כלפי העתיד שעוד מצפה לנו, אל עבר המשימות שניצבות בפנינו עוד ביתר שאת לאחר הקיץ הקשה שעבר על עמ"י.."
(מתוך ההקדמה של חוברת ההדרכה לחודש ארגון, תשס"ו).
ואכן, תקופה קשה אנו עוברים, המשפחות נותקו מביתם ומכל היקר להם. אדמת ארצנו הקדושה ננטשה. חיים שלמים, חיים של חסד, עבודת אדמה,לימוד וקיום תורה ואחדות בין המגזרים השונים נכרתו ברגע. כל אלו לא נותנים מנוח ושאלות רבות ונוקבות חוזרות ועולות. תנועת בנ"ע החליטה לעסוק החודש במבט קדימה, על אף, ואולי דווקא מתוך התקופה הקשה.
ב"נקודת חיבור" ננסה, בעז"ה, להרחיב ולהעמיק בנושא החודשי - "ממשיכים בעז ובאמונה". פינה זו מיועדת בעיקר לכם - המדריכים. המחשבה היא שיש צורך בבירור כללי של הנושא בכדי להביאו לרמת ההעברה לחניכים. הנושאים השבטיים מהווים כל אחד עולם בפני עצמו ולכן לא נוכל לעסוק בכל נושא ונושא,אך אנו מקווים שמתוך הראיה הכוללת, כל נושא ונושא יקבל משמעות רחבה ועמוקה יותר. כמו כן, נשתדל להביא רעיונות מעשיים להעברת המסרים לחניכים. נשמח לקבל תגובות, ואם חלקן יעוררו דיון-מה טוב!
מושג האמונה
ממשיכים בעז ובאמונה. אנו מבינים שצריכים להמשיך,שדווקא הגירוש מלמד אותנו, בצורה כ"כ כואבת שיש עוד הרבה לתקן ושעבודתינו במדינה לא תמה. אבל איך עושים את זה? מאיפה הכוחות? השבוע ננסה לברר את מושג האמונה ואת חשיבותו להמשך הדרך.
בתקופה האחרונה עניין האמונה עלה פעמים רבות -האמנו ביכולת ה' להושיע כהרף עין. אנו מאמינים שההתנתקות התאפשרה ברצונו של ה' למרות שקשה להבין זאת. לאורך כל הדרך קיימת האמונה שאנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך גאולה למרות שלפעמים קשה לראות לאן הוא מוביל.
אמונה וביטחון
ה"חזון איש" בספרו "אמונה וביטחון" יוצא כנגד הגישה שאומרת שהביטחון בה' הוא הביטחון ש"יהיה טוב":
"ואין הוראה זו בביטחון נכונה. שכל שלא נתברר בנבואה גורל העתיד אין העתיד מוכרע, כי מי יודע משפטי ה' וגמולותיו בעולם. אבל עניין הביטחון הוא האמון שאין מקרה בעולם וכל הנעשה תחת השמש, הכל בהכרזה מאיתו יתברך".
אז קיווינו והאמנו ובכל זאת התוכנית התבצעה. האם תקוותינו היו לשווא? האם אנחנו נמצאים בקושי אמוני? אם נבין שאמונתנו לא הייתה צריכה להיות ש"אין סיכוי שתהיה התנתקות", אלא אמונה וביטחון שה' מוליך את העניינים ואליו צריך להתפלל ולקוות, אז לא נימצא בקושי אמוני. עם כל הכאב העצום, ה' גם יכול לענות "לא". אנחנו צריכים להפנים שגם הקשיים הם מאת ה'. שהדרך היא אכן ארוכה ויש בה עליות וירידות. דווקא עכשיו נדרש מאיתנו להתחזק באמונתנו ש"הכל בהכרזה מאיתו יתברך".
כיצד מושגת אמונה?
ננסה אולי לגעת יותר בשורשם של דברים - מהי בעצם האמונה? האם היא דבר שכלי? האם היא דבר רגשי? אולי לא זה ולא זה? אולי שניהם?
ראשית יש להבחין בין האמונה עצמה לבין הדרכים אליה. אם ניקח את אמונתנו הבסיסית בקיומו של ה' נמצא שחכמינו לאורך הדורות הציגו דרכים רבות להגיע אליה ונזכיר כמה מהם:
1. לימוד ועיסוק בתורה. בשמות רבה מובא שלה' היה קשה, כביכול, להיפרד מהתורה ולכן ביקש מבנ"י שיעשו לו דירה (בהקשר זה - ביהמ"ק) וכך יוכל ה' להישאר עם התורה גם כשהיא שייכת לעמ"י. כלומר, עצם הלימוד והעיסוק בתורה, שהיא דבר ה', מקשר אותנו אליו.
2. החקירה השכלית. הרמב"ם, רס"ג ורבנו בחיי הדגישו את חשיבותן של ההוכחות השכליות כביסוס וחיזוק האמונה. (ודאי שנקודת המוצא היא שה' קיים, אך עלינו מוטלת החובה להגיע לכך גם בהוכחות שכליות.)
3. אהבת האדם ומידות מתוקנות. נביא את דבריו הנפלאים של ה"מגיד מדובנא" בספר "אהל יעקב":
"וזהו מאמר הלל אל הגר: ואהבת לרעך כמוך -זוהי כל התורה כולה, כי החלק האחד הוא הסיבה אל החלק השני, והאהבה אשר תהיה בך לרעך תזכך נפשך אל - ואהבת את ה' א-להיך".
4. ההיסטוריה של עמ"י שנמסרה במסורת. "הכוזרי" במאמר הראשון מדגיש את סיפור יציאת מצרים, את הניסים במדבר, את קבלת התורה ואת שאר ההיסטוריה של עמנו כבסיס לאמונתנו. גם הרמב"ם, ב"איגרת תימן", מכנה את מעמד הר סיני "עמוד שהאמונה סובבת עליו".
5. א"י ועבודת האדמה. עצם ההמצאות בא"י מקשרת אותנו לה' ועבודת האדמה מחזקת את האמונה עוד יותר:
"כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים היא..והארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה..למטר השמים תשתה מים..ארץ אשר ה' א-להיך דורש אותה" (דברים י"א).
כלומר, ניגוד למצרים, בא"י אין מים בשפע והתלות בה' שיוריד גשם מחזקת את האמונה ומראה שהכל ממנו.
6. תפילה. בבראשית רבה נאמר שהאמהות היו עקרות מפני ש"הקב"ה מתאוה לתפילתן". כביכול, ה' מתאוה לתפילתן של האמהות ורוצה בקשר עימן ולכן גרם לכך שיהיו עקרות. אם כך, אנו רואים שהתפילה לא באה רק כדי להשיג בריאות/צעצוע/ ציון טוב במבחן וכו' אלא גם כדי לקשר אותנו לה'.
חשוב לציין שהנושאים השבטיים הם, במידה זו או אחרת,דרך לאמונה. כדאי להדגיש לחניכים שאנחנו ממשיכים בדרך התפילה, לדוגמא, לא רק בגלל שזה מה שהיה בגוש ובצפון השומרון, אלא גם מפני שזאת הדרך שלנו להגיע לאמונה ולקבל כוחות כדי להמשיך.
אך כאמור, אלו הן הדרכים לאמונה והן מאפיינות אדם מאמין, אך מהי האמונה כשלעצמה? מה חש אדם מאמין?
מהות האמונה
הגראי"ה קוק ב"אורות האמונה" אומר:
"כשתפיסת הנפש בחוש האמונה היא חזקה ובריאה לגמרי, היא שולחת מתוכה את כל ענפיה ואת כל ציציה ופרחיה,עד שהחיבור הישר אל הטבע, אל החיים ואל העולם נובע מחוש האמונה, ואין צריך לומר שהנחלים מתפצלים וזורמים על כל הפרטים הדקדוקים וההידורים שבמצוות באהבה רבה וחדווה גדולה.."
וכן הוא אומר:
"האמונה היא כוללת הכל כמו האהבה.."
אם נשאל אדם שאוהב את אשתו - באילו איברים אתה אוהב את אשתך? איך תגדיר את אהבתך? כיצד בדיוק האהבה משפיעה על חייך? מן הסתם יהיה קשה לו לענות והתשובות לא יהיו ברורות ומוגדרות. ניתן לומר שכך גם האמונה. אי אפשר לצמצם אותה להגדרות של "שכל","רגש","מסורת" וכו'. אלו אולי הדרכים להגיע אליה אך האמונה עצמה היא כח המקיף את כל התכונות, כוחות, מחשבות ורגשות של האדם.
אלו דברים כלליים, אך כיצד הדבר בא לידי ביטוי בצורה אישית אצל כל אחד?
הצד האישי
כפי שראינו אין דרך אחת נכונה להגיע לאמונה.אדם צריך לנסות להכיר את עצמו ולשים דגש על הדרכים שמתאימות לאופיו ולאישיותו. גם בהבאה לידי ביטוי -כל אדם עוסק בדברים שונים ושם לעצמו מטרות שונות. אך חשוב שכל אדם יבין שבכל פעולה שהוא פועל הוא חלק ממשהו גבוה וכללי יותר, שלפעולותיו הפיזיות יש השפעות רוחניות. כמובן שגם למצב שבו נמצאים יש חשיבות בסוג האמונה שנצרכת. נראה לי שכרגע יש צורך לשים דגש על האמונה שאנחנו נמצאים בתהליך שיש בו עליות וירידות, באמונה שדווקא עכשיו התחזק הצורך באחדות בין כל חלקי העם,בקירוב הלבבות שבא לידי ביטוי כל כך יפה ב"פנים אל פנים".
מתודה
משחקים עם החניכים את "רוצחים בעיירה". למי שלא מכיר, בקצרה - 2 רוצחים שתפקידם לרצוח את אנשי העיירה ע"י בחירת אותו הקורבן ע"י שניהם. אנשי העיירה מחליטים בכל תור, ע"י הצבעה ביניהם, להוציא אחד מהשחקנים בתקווה שהוא הרוצח. עיקר המשחק- הויכוחים והשיכנועים בין אנשי העיירה לגבי זהות הרוצח. המסר - כל אחד שוכנע לגבי זהות הרוצח בגלל סיבה שונה - התנהגות מוזרה של אחד השחקנים, ניסיון לחשוב על החניך שמתאים למנחה לבחור בתור הרוצח וכו'. אך ברגע ששחקן שוכנע הוא יפעל כפי יכולתו להוצאת החשוד. כך גם באמונה - כל אחד מגיע לאמונה בצורה שונה אך כולם צריכים לנסות לפעול ולהשפיע בדרכם על פי אמונתם.