אשמח לקבל מידע הלבתי/מחשבתי (מאמרים קימים?) לגבי נטילת חלק ממשי של האם בטקסים בשולחן השבת (קידוש/ ברכה על החלות)
ואם יש אז גם הערך החינוכי בכך.
תשובה
שלום נטע
אני מצטערת על האיחור במענה לשאלתך, הייתי בנסיעה והתעכבתי מלהכנס לאתר.
אינני מכירה ספרות אקדמית בתחום, אני כן מכירה את הנושא בשטח, היינו בעשיה של נשים רבות שלוקחות חלק פעיל גם בתחומים הרוחניים של ניהול שולחן השבת.
אני נוהגת לבצוע את החלות ולברך עליהן, יש לי חברות שנוהגות לעשות את הקידוש ויש לכך גם יתרון הלכתי, שכן בליל שבת במיוחד יתכן שחובת האשה, שלא התפללה ערבית גדולה מחובת האיש שכבר קידש בתפילת ערבית של שבת, ורבות מאד אומרות דברי תורה, וכמובן מברכות את הילדים.
יש לעניין זה ערך חינוכי גדול. הילדים והילדות לומדים שאמא היא אישיות חינוכית ומחנכת ולא רק משרתת את הסועדים, לכן גם במקביל - שיתוף של גברים ובנים בחלק הגשמי של סעודת השבת, הגשה הורדה וניקוי נראים לי חשובים ביותר, כולם טורחים עבור השבת, גם נשים גם אנשים גם בנות וגם בנים וכולם גם לומדים תורה ומתעלים ביחד בסעודות אלו, ללא הבדל על רקע מגדרי.