שלום.
אני ובעלי נשואים שנה וחצי. הוא אדם רגיש ומקסים, אך ישנם לעיתים ויכוחים בבית ולמרות שבסוף אנחנו מגיעים לאיזו הסכמה ועושים שלום, אני לא ממש מרגישה שלמה.
אני חושבת שבעלי לא מספיק מדבר אלי ברגישות, למרות שהוא יודע שאני מאד רגישה. גם ביקשתי את זה בפירוש מספר פעמים.
ברור לי שהוא לא תמיד צריך להתייחס אלי כאילו אני עשויה מסוכר, אבל לעיתים הוא מדבר אלי ממש בקרירות.
אני באה מבית מעט יותר פתוח ו"חמים" כזה, הוא לא בדיוק אחד שיודע "איך לדבר עם בנות", מה שנקרא.
אומר לי עובדות וזהו. שנינו גדלנו בחברה נפרדת, אבל אני מצפה למעט יותר. אני מבינה שכך הוא גדל, אבל אני גם מצפה מאיתנו, כזוג צעיר, שנרצה את הכי טוב אחד בשביל השני. עד היום שמעתי המון על זוגיות ואני עדיין ממשיכה לקרוא וללכת לשיעורים בעניין, אבל אני לא יודעת עד כמה הוא מתעניין בנושא. הוא גם ממש לא מתלהב ללמוד ביחד על הנושא. אני לא חושבת שאני מושלמת, אבל הנושא הזה תמיד בראש מעייני, איך לגרום לו להיות מאושר ושלם, ומשתדלת לדבר איתו ברכות בנושאים רגישים אצלו.
איך אוכל לגרום לו לנהוג בי מעט אחרת? או שמא אני צריכה להשתנות בעצמי?
אני מאמינה שיותר קל ללמוד לדבר לאדם ברכות, כי דיבור זהו משהו חיצוני, בהתחלה לא חייבים מהלב ומתוך שלא לשמה, בא לשמה. לעומת לנסות ולא לקחת ללב את זה שהוא לא מדבר איתי יותר ברגישות, כי זה האדם הכי קרוב לי ואני לוקחת ברצינות כל מה שהוא אומר.
אשמח לעצה טובה.
תודה.
תשובה
שלום
לדעתי הסביבה בה בעלך גדל אינה הדבר היחיד. אולי הוא משפיע אבל הוא בהחלט לא הדבר המכריע.
עצם העובדה שבעלך מדבר "בקרירות" נובע מכך שהוא פשוט גבר. לגברים קשה להתעסק עם הבעת רגשות ודיבור עליהם.
הם נוטים במקרה כזה לברוח ל"מערה" שלהם.
וזה בעצם תרופה מקדימה, כי אם הם לא יברחו למערה אז יש סיכוי גבוה שהרגשות שלהם יציפו אותם והם ירגישו פגועים ומתוסכלים. ולוקח להם הרבה זמן לצאת מהמצב הזה. אז זאת אם תרצי "תרופה מונעת".
לכן כדאי מאוד שבעלך ילך לשיעורים ב"שלום בית" או על זוגיות, או יקרא כמה ספרים בנושא. אולי תקני לא ספר מעניין בתחום או תקליטורים שהוא יוכל לשמוע תוך כדי נהיגה.
אולי את תקראי ספר ותלכי לשיעורים וכו' בנושא והוא מתוך סקרנות יחליט שגם הוא רוצה לראות עם מה יש פה עסק. את כבר עושה את זה, אז רציתי לדעת מה דעתו בעניין? הוא לא מביע שום התעניינות?
דיבור הוא לא דבר חיצוני בכלל. זאת דרך ההבעה של פנימיות האדם. אבל זה משהו שבהחלט צריך ואפשר ללמוד. אבל זה לא דבר שמשתנה מעצמו ללא כל מאמץ ועבודה עצמית.
כל מה שנאמר כאן נכון לגבי כולנו. בעלך הוא לא יוצא מהכלל. כולנו צריכים יותר ללמוד לדבר יותר יפה אבל גם להקשיב ומתוך כך לדבר ברגישות. וזה לא תמיד דבר קל כלל ועיקר. במיוחד אם עבר עליך יום לא קל בעבודה או עם הילדים.
צריך גם ללמוד לעשות "קצר" בין היחסים הבין-אישיים בעבודה או עם הילדים. לבין היחסים הבין-אישיים הזוגיים. אפילו אם היה יום קשה בעבודה וקיבלת תלונות וביקורת קשה במשך כל היום עדיין חובה להגיע הביתה רגוע ולדבר יפה עם הילדים ועם בן הזוג. זה דבר קשה!
בהצלחה
שמואל, כולנו שדכנים