שלום!
אני בת 20 ומתחילה לחשוב באופן רציני על נישואין, אם כי אני לא "בלחץ" כיוון שעוד אין לי כיוון לגמרי ברור בקשר ללימודים.
בשנתיים האחרונות התחזק הקשר ביני לבין חבר וחברת ילדות בעקבות מחלתה של חברה משותפת. בשל הדאגה לחברתנו דיברנו אני והבחור על בסיס קבוע ונוצר בינינו קשר קרוב.
ב"ה חברתנו במצב טוב יותר כרגע אך הקשר החזק ביני לבין הבחור נמשך ואנחנו מדברים ונפגשים המון. (אנחנו נפגשים בעיקר כשארבעתנו מבלים יחד, אך בשנה האחרונה קורה לא מעט שאנחנו נפגשים לבד ובד"כ הוא זה שיוזם את המפגשים.)
בשל הקרבה שנוצרה בינינו התחלתי לפתח רגשות כלפיו, אך לא נראה לי שהרגשות הדדיים. לפעמים נדמה לי להוא מרגיש כלפיי משהו אבל הוא אדם מאוד נחמד וחברותי וקשה לי לדעת אם הוא מתייחס אלי כך בגלל שהוא כזה. בנוסף על כך, הוא איחל לי כמה פעמים ש"אמצא את בחיר ליבי" ואפילו רוצה להכיר לי מישהו.
אני מעריכה אותו מאוד ויש בו הרבה תכונות טובות בעיניי, תכונות שחשוב לי שיהיו בבעלי בע"ה אבל אני חושבת שהוא לא מעוניין. האם עלי לדבר איתו על כך? מה לעשות? אני מפחדת שהוא ידחה אותי ושהקשר בינינו (ובין ארבעתנו) ייהרס.
תודה רבה על העזרה!
תשובה
שלום
כן, צריך לשאול אותו, כי אולי הוא חושש גם לעלות את הנושא בגלל הקשר בין ארבעתכם.
אבל קשר זוגי יותר חשוב מקשר בין חברים.
וגם אין טעם ממש להמשיך להיות בקשר עם בחור שלא מעוניין בך באופן רציני.
את לא צריכה ידיד את צריכה בעל. ידידות זה תמיד טוב אבל אחרי שכל הידידות יתחתנו יהיה לכולם פחות זמן אחד לשני ויותר קשה להיפגש. אבל תמיד טוב לשמור קשרים עם ידידות.
בהצלחה
שמואל, כולנו שדכנים