שלום, אני יודעת ששאלה כזאת אמורים לשאול אמא או חברה, אבל כבר אין לי את מי לשאול ואני מקווה שאוכל להעזר בכם.
אני בת 26 מוכשרת וחמודה אבל לפעמים יש לי חוסר ביטחון לגבי הדרך שבה עלי לנהוג ואם נהגתי בצורה מסוימת ואני לא שלמה איתה, אני חושבת על אנשים שאני מכירה שהם בטח לא היו נוהגים כך, אם במקרה דיברתי עם מישהי והיא דווקא כן אמרה לי שהיא נהגה כך הייתי מרגישה טוב, תמיד אני צריכה חיזוקים מאחרים שאכן ככה נוהגים וזה בסדר, אני חכמה אפילו חריפת שכל אבל לפעמים אני לא מצליחה לקרוא את המציאות ואני נכנסת למצב של בלבול נוראי שמפריע לי.
ולענין: יצאתי עם בחור שהכרתי דרך חבר משותף
הדייט הראשון היה כיף לשנינו, לאחריו הוא אמר שנצא ביום ג, ביום ב שלפניו הוא דחה את זה ליום ד וביום ד לא שמעתי ממנו כלום כשבררתי מה קורה הוא היה די אדיש ואמר שנדבר כבר. בסופו של דבר יצאנו מאוד מאוחר כי היתה אי הבנה ביננו , בכלל הרגשתי שיש משהו ביננו אבל זה לא זורם
עם הזמן המשכנו לדבר, דיברתי איתו על זה שאם הוא לא רוצה אז נחתוך אבל הוא אמר שננסה
אחרי שיחה רצינית שהיתה לנו שלאחריה יצאנו יצא איזה קסם שלא היה קודם ומאז זה נהיה מש נפלא רק שלאחרי אותו יום הוא חלה בשפעת לשבוע והכל התקרר. כשקצת הבריא לאחר 3 ימי העילמות עניתי בקרירות וזה מה שסיים את הקשר. איכשהו לאחר שבוע הייתי צריכה לדבר איתו על משהו מקצועי התקשרתי והייתי עניינית והוא אמר שהתגעגע וגם היה נשמע מאוד נסער ומתרגש. בדיעבד אני יודעת שהלחצתי אותו, פשוט לא זרמתי.
הוא ביקש שננסה את זה שוב לאט ונראה מה קורה
מאז יצאנו פעם אחת במקרה ופעם שניה כי אני יזמתי
אני יודעת ומרגישה שהוא אמין ובן אדם טוב אבל הוא לא מתקשר כל יום ואם הוא מתקשר זה בשעות מאוחרות מידי, הוא לא מציע לצאת ואופי השיחות ידידותי, אבל עדיין יש משהו ביננו שאני מרגישה, עדיין חשוב לו לדבר איתי וכו
מה לעשות? האם להמשיך? האם הוא רציני כלפי? איך לזרום בלי להלחץ ועדיין להיות הבחורה הרצינית שאני? (חשוב לציין שהוא חשוב לי)
תודה רבה רבה על כל תשובה שתיתנו לי שתבהיר לי.
תשובה
שלום וברכה
אני מציע לברר עם זה משהו שיכול להתפתח למשהו רציני או שהוא מחפש רק בחורה לדבר איתה על נושאים שמעניינים אותו ובעצם הוא רוצה אותך כידידה ולא יותר מכך.
אם את יכולה לברר את זה דרך אדם שלישי זה יכול להיות דבר טוב, אחרת פשוט תשאלי אותו ישירות, זה נראה לי הכי טוב.
לגבי העבר, את לא צריכה להרגיש רע. פעלת בסדר גמור.
לגבי הלחץ, תני לזמן לעשות את שלו, בד"כ זה מסתדר לבד. ובכל מה שקשור לרגשות ואהבה מותר גם להיות מבולבלים. למעשה כולנו מבולבלים רק שלא יודעים עד כמה (-:
יועצת אחת אמרה כבר, שאם היו יודעים מה זה להתחתן אף אחד לא היה מתחתן, מזל שיש את ה"אהבה".
כל טוב
נתנאל עמרם