אני מרגיש שיש לי בעיה, שמתי לב לכך שכל פעם שאני חוזר הביתה, ובעיקר כאשר אני לבד בבית יש לי צורך לפתוח טלויזיה או רדיו, אפילו שאני לא צופה בה או ממש מקשיב, אלא העיקר שיהיה איזה משהו ברקע. אני לא יודע מה הסיבה לכך. גם כאשר אני יושב בתחנת אוטובוס ומחכה אז אני ישר מוציא את הפלאפון ומתחיל לשחק, וזה משגע אותי אני מרגיש שאני לא מסוגל להיות עם עצמי. ואני רוצה לשאול אותך מה את חושבת- האם זה נורמטיבי? האם זו בעיה של סוג של פחד לא מודע כלשהו? מה את חושבת? אשמח לתשובה בקרוב.
תשובה
שלום רב לך.
ראשית אני מוכרחה לציין את ההתפעלות שלי מהמודעות שלך לעניין. אנשים רבים, בייחוד בדור שלנו מתקשים "לשבת בשקט", להיום עם עצמם בנחת מבלי אמצעי נוסף ברקע (מחשב, מוזיקה וכדו'). עם זאת, לא הרבה מרגישים שיש בכך בעיה או משהו חריג. זה כבר הפך להיות נורמה.
אני מאמינה, כמו שאתה מתאר בדברייך, שיש בכך בעיה. כאשר אדם לא מסוגל להיות עם עצמו בשקט, בלי אמצעי נוסף ברקע, זה עלול להעיד על איזו חסימה או קושי לפגוש את הפנימיות שלנו. להתחבר לעצמי, להרגיש, מבלי לחשוש.
אינני יודעת מהיכן קושי זה נובע אצלך. ייתכן וזה נובע מכך שלא הורגלת להיות עם עצמך בשקט ובלי מסיחי דעת, ייתכן גם שזה נובע מחשש פנימי להיות עם עצמך, ואולי לגלות או להרגיש תחושות שאינך רוצה להרגיש. תחושות שאתה חושש לפגוש בעצמך.
האינטרנט, המוזיקה או הטלוויזיה שמסביב נותנת לנו תחושות מדומות של מלאות, התרגשות ושל חיות. אלו הן תחושות מדומות כיוון שהן לא נובעות מתוכך. החיות באה מתוך אמצעים חיצונים שמביאים להתרגשות, אך לא מתוך התרגשות, שמחה או חיות פנימית בנפשך.
כתבת כי הקושי להיות עם עצמך, מפריע לך. וממילא אני מבינה מדבריך שיש לך רצון לחולל שינוי, ולהצליח להיות עם עצמך, ללא צורך במשהו שיעסיק את מחשבותיך.
בהקשר לכך, אני מאמינה כי עצם הרצון הוא פתח לחיבור חדש שלך עם עצמך. מעבר לכך, וכשלב נוסף בחיבור הפנימי שלך, הייתי מציעה לך להקדיש באופן מודע, כרבע שעה ביום, בה אתה יושב בשקט בסלון, במרפסת או במקום אחר, ולא עושה דבר. אתה יכול להתבונן בנוף, אתה יכול לנשום בשקט, ואתה מוזמן גם לשאול את עצמך שאלות של התעניינות, ממש כמו ששואלים חבר.
"איך עבר עליך היום? איך הרגשת היום? האם הייתה איזו חוויה מיוחדת? מה אתה רוצה ומקווה שיהיה מחר?" וכדומה. ככל שתחזק את היכולת שלך ליצור שיח פנימי עם עצמך, כך בעז"ה יצטמצם הצורך שלך באמצעי חיצוניים, ותתפתח בתוכך תחושת חיות חדשה ואמיתית.
החיבור שלנו אל עצמנו הוא כלי נפלא להתקדמות. החיבור הפנימי, הקשר של עם עצמנו מאפשר לנו לגלות את הכוחות שלנו, ליצור, לפעול, ולצמוח מתוך מקום אמיתי ושלם.
ברכה רבה בדרכך החדשה,
מתפללת להצלחתך,
אודליה.
אודליה מימון (MA), מנהלת מרכז "אוצרות פנימיים" מטפלת זוגית ואישית ומנחת קבוצות.
www.otsarpnimi.co.il