שלום רב! ביתי בת ה3 החלה לפני מס שבועות לבקר בגן ילדים ומאז מראה קושי גדול להפרד ממני-מאמה, זוהי שנה שלישית שלה במסגרת(היתה במעון) ובשנים הקודמות לא הראתה קושי דומה. בנוסף אינה מתחברת כמעט לילדים בגן(דבר שלא היה קיים קודם לכן) ומסרבת לצאת מהבית אחה"צ למקומות בהם ישנם ילדים (כמו גן משחקים). (*אנו חושבים שאולי קשור לחוויות בזמן המלחמה*). כיצד עלינו להתמודד עם קושי זה?
תשובה
שלום רב לך
הרבה הרבה סבלנות והרבה הרבה אהבה!!
לא פירטת מה היו חוויותיה בזמן המלחמה ויש לך השלכה חשובה מאד.
כמו כן אין להשוות אותה לשנים קודמות משום שילדה בת שלוש "חכמה" הרבה יותר מקטנטונת בת שנה או שנתיים.
האם היא משתפת פעולה בגן? מתי מפסיקה לבכות? מה אומרת הגננת? האם חזרה להרטיב?
מעבר לתשובות לשאלות הנ"ל היא זקוקה להרבה תמיכה מצדכם. אל תכריחו אותה לצאת לגינה ובלו עימה הרבה בזמן איכות: סיפורים ומשחקים. העדיפו משחקי דמיון כדי שתוכלו קצת יותר ללמוד על המתרחש בעולמה הפנימי.
אם קשה לה הפרידה בבוקר עדיף שמשהו אחר יקח אותה לגן.
צריך להיות עם יד על הדופק ולראות שהמצב במגמת שיפור או לפחות נשאר כמות שהוא.
להשתדל לא להראות לה שאתם לחוצים ודרוכים אלא דווקא רגועים ובטוחים בעצמכם ובה.
אשמח להתעדכן
נחמה קירשנבאום אבינר, מכון שילה