שלום!
אני בת 25 ויש לי אח בן 24 ואח בן 27. כשהיינו ילדים קטנים אני בכיתה א', אחי הקטן בגן והגדול בכיתה ג' אני ואחי הקטן סיימנו את בית הספר ואחי הקטן רצה ללכת להביא משהו מחבר ואני לא רציתי שילך לבד אז הלכתי איתו, כשאחי הגדול סיים את לימודיו הוא בא לקחת אותנו מבית הספר ולא מצא אותנו וחזר הביתה לבד, ההורים המתינו לנו מעט ואז הלכו שוב לבית הספר והשרת אמר כי כולם הלכו. אחרי כמה זמן חזרנו הבית. מיד אחרי אירוע זה אחי הגדול שעכשיו בן 27 ועובד, התחיל תמיד לדאוג בהתחלה כששמע אמבולנסים נלחץ ועם השנים דאג לנו בצורה מוגזמת וקישר זאת לאירועים כמו חטיפה, חבלנים, תאונה וכדומה הוא נלחץ, מזיע ונכנס לפאניקה רצינית גם בימים אלו. הוא לא חושב על עצמו ורק רוצה לדבר איתנו ולשאול איפה אנחנו ואם אנו במקרה לא עונים אז הוא נלחץ עוד יותר, הוא עצמו לא יכול למנוע זאת אפילו שההורים אמרו לו לא לחשוב על דברים כאלו, הוא לא מסוגל. הוא מאוד רוצה לפתור את הבעיה וכך גם כולנו שרוצים לפתור יחד את הבעיה בעזרתכם ובעזרת היעוץ הפסיכולוגי שלכם בלי שנצטרך לפנות לפסיכולוג חיצוני.
בתודה ובברכת חג סוכות שמח
תשובה
מועדים לשמחה,
לא פרטת האם מעבר לבעיית הפחד הכל בסדר, האם הוא מתפקד בעבודה או בלימודים, האם הוא התחתן או לא, האם מדובר בפחד נקודתי או משהו שמשתק אותו ואת יכולתו לתפקד. קשה על סמך מה שכתבת להבין מה הבעייה ומה היקפה. לא ברור למה אם הבעייה רצינית ומטרידה אתם לא רוצים לפנות לפסיכולוג חיצוני, ממה אתם חוששים.
קשה להניח שאירוע טראומתי כזה, ישפיע עד כדי כך, וסביר להניח שיש גורמים נוספים. תשקלו שוב את הפנייה לגורם מקצועי שיראה אותו פנים אל פנים, יתרשם ויעריך את הבעייה ויצע דרכי התמודדות.
בהצלחה.