נטיעות

חדשות כיפה הרב זאב מנסבך 25/01/07 15:29 ו בשבט התשסז

נטיעות

שלום אני מדריך בשבט נבטים! ואני צריך פעולה להלהיב את הילדים לצאת לנטיעות השנה ולכן אני מבקש פעולה בקשר לנטיעות על מה זה נטיעות ולמה יוצאים לזה בכלל

ואם יש רעיון לצ'ופר אז זה יעזור גם תודה רבה

טלפון :

סניף :



תשובה

בס"ד.

נטיעות-לשבט נבטים

לפניך 8 מקורות, בתקווה שאחד מהם או יותר, יועילו.

כדאי לעבד לדיון, או להציג (הבא אתך כמה פריטי תחפושת, זה משכנע אותם לשתף פעולה ולהציג.)

כדי להלהיב אותם לנטיעות אפשר להשוות ביו ילד ישראלי שיכול לנטוע בארץ, ולזכות בכיף+מצווה יחד, עם ילד מחו"ל שגם לא יכול לזכות במצווה, ובכלל אם הוא באירופה או בארה"ב אצלו עכשיו חורף קפוא.

הקטע הוא לעורר אהבה טבעית לארץ על מעלותיה+רצון ליפות אותה יותר ולפארה בנטיעות.

1) מדרשים שונים תנא דבי אליהו זוטא פרשה כה

והיה כעץ שתול על פלגי מים

דרש ר' יוסי אמשול לך משל למה הדבר דומה לאדם שהיה מהלך בבקעה בארץ ציה שאין בה מים (היתה) [והיתה] נפשו מתחלחלת עליו בצמא.

מצא אילן אחד ומעיין (אחד) [של מים תחתיו] ופירותיו מתוקין וצלו נאה ושתה ממימיו וישב בצילו ואכל מפירותיו וחזרה נפשו עליו בשעת פטירתו להלוך אמר אילן [אילן] במה אברכך אם אומר לך יהי מעיינותיך תחתיך כבר מעיינותיך תחתיך אם פירותיך מתוקין הרי פירותיך מתוקין ואם צילך נאה הרי הוא נאה. אלא יהי רצון שכל נטיעותיך שנוטעין ממך יהיו כמותך .

(מתאים מאד לצ'ופר או להכנת מלאכת-יד יחד עם החניכים, למרות שקצת נדוש, כי הם קטנים, אז יש סיכוי שעוד לא נראה להם כמובן מאליו.)

2) מדרש רבה ויקרא פרשה לד

מעשה בחסיד אחד שיצא לתוך כרמו לידע מה היא צריכה ומצא שם פרצה אחת וחישב עליה(עשה בראש חשבון, תכנן) לגודרה (איך כדאי לגדור=לתקן את הפירצה)בשבת .

אמר איני גודרה, על שחשבתי עליה בשבת.

מה עשה הקב"ה ? זימן אילן של נצפה(צלף, עץ קוצני שפירותיו נמכרים לצורך הכנת חמוצים.) , ועמד (עץ הצלף) וגדרה.

והיה מתפרנס ממנו (מן הכרם, וגם מהענפים הקוצניים ופירותיהם היקרים.)כל ימיו.

3) מדרש תנחומא ויקהל סימן ט

ויעש את הקרשים למשכן עצי שטים. אמר רבי תחליפא דקסרין, למד הקדוש ברוך הוא דרך ארץ, שאם בקש אדם לבנות בית מאילן עושה פירות, אומר לו, ומה מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהכל שלו, כשאמר לעשות לו משכן, חס על אילן עושה פירות, אתה על אחת כמה וכמה.

4) בתי מדרשות מדרש תמורה השלם פרק ה

"עת לטעת" כנגדו: "הודו לאדוני האדונים"

שאם נטע אחד נטיעה או פרדס אל יאמר אדם נטיעה שלי ופרדס שלי ,

שאם לא ימטיר הקדוש ברוך הוא להשקות הנטיעה והפרדס היכן נטיעתו ?

אלא הקב"ה הוא אדון לכל דבר.

הרי המקום נקרא אדון . הודו לאדוני האדונים שבחסדו מגדלה, ומרווה את הנטיעה, ובחסדו מעלה פירותיה כי לעולם חסדו:

5) ילקוט שמעוני בראשית פרק ב

אומרים ל(נהר)פרת : למה אין קולך הולך ? א"ל מעשי מודיעין אותי: אדם נוטע בי נטיעה, הוא עולה לשלשים יום זורעין בי זריעה עולה לג' ימים(=בגלל שפע המים, הנטיעות והזריעות עולות וצומחות מהר, הנהר לא צריך לזרום ברעש, כי גם אם הוא זורם בשקט, כולם יודעים כמה הוא טוב.).

אומרים לאילני מאכל: למה אין קולכם נשמע ?א"ל אין אנו צריכין פירותינו מודיעין עלינו. (אותו עיקרון)

אומרים לאילני סרק למה קולכם הולך(ברוח, ענפיכם משמיעים קול רם יותר משל עצי-פרי?) א"ל הלואי נשמיע קולנו ונראה.

רב הונא אמר לא מן הטעם הוא זה אלא אילני מאכל על ידי שכבדין בפרותיהן אין קולן הולך. אילני סרק על ידי שקלין בפירותיהן לפיכך קולן הולך.(גם זה אותו עיקרון)

=מה שיש לו ערך, יכול להתנהל בשקט.

מי שמרעיש מדי, סימן שהוא כלי-ריק.

נכון לעצים, ונכון לבני-אדם.

6) ילקוט שמעוני קהלת פרק ג

אף על פי שתמצאו אותה (את ארץ-ישראל)מלאה כל טוב, הוו זהירים בנטיעה שימצאו בניכם אחריכם.

מעשה באנדרינוס המלך, שהיה עובר למלחמה והיה הולך עם גייסות שלו להלחם על מדינה אחת . ומצא זקן אחד שהיה נוטע נטיעה של תאנים, אמר לו אנדרינוס אתה זקן וטורח ומתיגע לאחרים(שהרי בוודאי תמות לפני שהעץ יתן פרי.)

, אמר לו אדוני המלך הריני נוטע .אם אזכה ואחיה אוכל מפירות נטיעתי, ואם לאו יאכלו בני.

עשה (אדריאנוס) שלש שנים במלחמה וחזר, מה עשה אותו זקן נטל סלסלה ומלאה פירות בכורי תאנים יפות וקדם לפני אנדרינוס, אמר ליה אדוני המלך קבל מן עבדך, הוא הזקן שמצאת בהליכתך, ואמרת לו מה אתה מצטער ומתייגע לאחרים, הרי כבר זיכני הקב"ה לאכול מפירות נטיעותי, ואלו שבתוך הסלסלה מהם.

אמר אנדרינוס לעבדיו טלו אותה ממנו ומלאו לו זהובים, עשו כן(אפשר להביא את הסיפור עד כאן, גם בלי ההמשך.),

נטל הזקן הכלכלה מלאה זהובים והתחיל הולך ומשתבח לאשתו. ולבניו, סח להם מעשה היתה עומדת שם שכנה ושמעה מה שאמר הזקן, אמרה לבעלה כל בני אדם הולכים והקב"ה מזמין להם טובה ואתה יושב חשך באופל הרי שכן שלנו כבד המלך בכלכלה של תאנים ומלאוה לו זהובים, ואתה עמוד וטול סל גדול ומלא אותו מיני מגדים מן תאנים ותפוחים ושאר פירות יפים שהוא אוהב אותם הרבה אולי ימלא אותה לך זהובים, הלך ושמע לאשתו ונטל סל גדול ומלא אותו תאנים ותפוחים וטען על כתפו וטען לפני המלך, אמר ליה אדוני המלך שמעתי עליך שאתה אוהב פירות ובאתי לכבדך בתאנים ותפוחים, אמר המלך לאסטרטיגין שלו טולו אותו וטפחו אותו על פניו, עמדו והפשיטוהו ערום וטפחו אותו על פניו עד שנפלו פניו ונאבדו עיניו ועשאוהו דוגמא, התחיל לילך לביתו כשהוא עשוי דוגמא ובוכה והיא סבורה שהוא בא בסל של זהובים וראתה אותו פניו פצועים וגופו מושבר ובוכה, אמרה לו מה לך, אמר לה שמעתי לך והלכתי וכבדתי את המלך אילולי שמעתי לך ונטלתי באותו סל אתרוגים כבר היו מרגמין את פני ואת כל גופי בהם, (ללמדך שהנשים הרעות מפילות את בעליהן).

לפיכך אל יבטל אדם מן נטיעה אלא כשם שמצא עוד יוסיף:

7) מדרש רבה בראשית פרשה יג

יז אמר רבי אלעזר בר ר"ש אין הארץ שותה אלא לפי חיסומה. א"כ מה יעשו שרשי חרוב ושרשי שקמה ששרשיהם עד תהום? אלא כל אחד ואחד לפי צרכן.

רבי ברכיה בשם ר"י אמר :שרשי חטה בוקעין בארץ ג' אמה, שרשי תאינה בוקעים בצור. אמר רבי לוי …וחרוב ושקמה אחד לשלשים יום תהום עולה ומשקה אותה מאי טעמא (ישעיה כז) "אני ה' נוצרה לרגעים אשקנה" .

אמר רבי יהושע בן לוי בשעה שהמטר יורד הוא עושה פנים לאדמה.

8) ילקוט שמעוני שמואל א פרק ט

"וכאבשלום לא היה איש וגו'", …, ונתלה בשערו. ר' חנינא אמר כחרובית גדולה. ואין את אמר ככידון? והלא בדים בדים (=ענפים-ענפים) היה (עץ החרוב) עשוי. ואין תימר(ואם תאמר) כחרובית קטנה, א"ר חנינא כשעליתי מן הגולה התרי(=2) אזורי (=חגורות) ושל בהמתי

בס"ד.

נטיעות-לשבט נבטים

לפניך 8 מקורות, בתקווה שאחד מהם או יותר, יועילו.

כדאי לעבד לדיון, או להציג (הבא אתך כמה פריטי תחפושת, זה משכנע אותם לשתף פעולה ולהציג.)

כדי להלהיב אותם לנטיעות אפשר להשוות ביו ילד ישראלי שיכול לנטוע בארץ, ולזכות בכיף+מצווה יחד, עם ילד מחו"ל שגם לא יכול לזכות במצווה, ובכלל אם הוא באירופה או בארה"ב אצלו עכשיו חורף קפוא.

הקטע הוא לעורר אהבה טבעית לארץ על מעלותיה+רצון ליפות אותה יותר ולפארה בנטיעות.

1) מדרשים שונים תנא דבי אליהו זוטא פרשה כה

והיה כעץ שתול על פלגי מים

דרש ר' יוסי אמשול לך משל למה הדבר דומה לאדם שהיה מהלך בבקעה בארץ ציה שאין בה מים (היתה) [והיתה] נפשו מתחלחלת עליו בצמא.

מצא אילן אחד ומעיין (אחד) [של מים תחתיו] ופירותיו מתוקין וצלו נאה ושתה ממימיו וישב בצילו ואכל מפירותיו וחזרה נפשו עליו בשעת פטירתו להלוך אמר אילן [אילן] במה אברכך אם אומר לך יהי מעיינותיך תחתיך כבר מעיינותיך תחתיך אם פירותיך מתוקין הרי פירותיך מתוקין ואם צילך נאה הרי הוא נאה. אלא יהי רצון שכל נטיעותיך שנוטעין ממך יהיו כמותך .

(מתאים מאד לצ'ופר או להכנת מלאכת-יד יחד עם החניכים, למרות שקצת נדוש, כי הם קטנים, אז יש סיכוי שעוד לא נראה להם כמובן מאליו.)

2) מדרש רבה ויקרא פרשה לד

מעשה בחסיד אחד שיצא לתוך כרמו לידע מה היא צריכה ומצא שם פרצה אחת וחישב עליה(עשה בראש חשבון, תכנן) לגודרה (איך כדאי לגדור=לתקן את הפירצה)בשבת .

אמר איני גודרה, על שחשבתי עליה בשבת.

מה עשה הקב"ה ? זימן אילן של נצפה(צלף, עץ קוצני שפירותיו נמכרים לצורך הכנת חמוצים.) , ועמד (עץ הצלף) וגדרה.

והיה מתפרנס ממנו (מן הכרם, וגם מהענפים הקוצניים ופירותיהם היקרים.)כל ימיו.

3) מדרש תנחומא ויקהל סימן ט

ויעש את הקרשים למשכן עצי שטים. אמר רבי תחליפא דקסרין, למד הקדוש ברוך הוא דרך ארץ, שאם בקש אדם לבנות בית מאילן עושה פירות, אומר לו, ומה מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהכל שלו, כשאמר לעשות לו משכן, חס על אילן עושה פירות, אתה על אחת כמה וכמה.

4) בתי מדרשות מדרש תמורה השלם פרק ה

"עת לטעת" כנגדו: "הודו לאדוני האדונים"

שאם נטע אחד נטיעה או פרדס אל יאמר אדם נטיעה שלי ופרדס שלי ,

שאם לא ימטיר הקדוש ברוך הוא להשקות הנטיעה והפרדס היכן נטיעתו ?

אלא הקב"ה הוא אדון לכל דבר.

הרי המקום נקרא אדון . הודו לאדוני האדונים שבחסדו מגדלה, ומרווה את הנטיעה, ובחסדו מעלה פירותיה כי לעולם חסדו:

5) ילקוט שמעוני בראשית פרק ב

אומרים ל(נהר)פרת : למה אין קולך הולך ? א"ל מעשי מודיעין אותי: אדם נוטע בי נטיעה, הוא עולה לשלשים יום זורעין בי זריעה עולה לג' ימים(=בגלל שפע המים, הנטיעות והזריעות עולות וצומחות מהר, הנהר לא צריך לזרום ברעש, כי גם אם הוא זורם בשקט, כולם יודעים כמה הוא טוב.).

אומרים לאילני מאכל: למה אין קולכם נשמע ?א"ל אין אנו צריכין פירותינו מודיעין עלינו. (אותו עיקרון)

אומרים לאילני סרק למה קולכם הולך(ברוח, ענפיכם משמיעים קול רם יותר משל עצי-פרי?) א"ל הלואי נשמיע קולנו ונראה.

רב הונא אמר לא מן הטעם הוא זה אלא אילני מאכל על ידי שכבדין בפרותיהן אין קולן הולך. אילני סרק על ידי שקלין בפירותיהן לפיכך קולן הולך.(גם זה אותו עיקרון)

=מה שיש לו ערך, יכול להתנהל בשקט.

מי שמרעיש מדי, סימן שהוא כלי-ריק.

נכון לעצים, ונכון לבני-אדם.

6) ילקוט שמעוני קהלת פרק ג

אף על פי שתמצאו אותה (את ארץ-ישראל)מלאה כל טוב, הוו זהירים בנטיעה שימצאו בניכם אחריכם.

מעשה באנדרינוס המלך, שהיה עובר למלחמה והיה הולך עם גייסות שלו להלחם על מדינה אחת . ומצא זקן אחד שהיה נוטע נטיעה של תאנים, אמר לו אנדרינוס אתה זקן וטורח ומתיגע לאחרים(שהרי בוודאי תמות לפני שהעץ יתן פרי.)

, אמר לו אדוני המלך הריני נוטע .אם אזכה ואחיה אוכל מפירות נטיעתי, ואם לאו יאכלו בני.

עשה (אדריאנוס) שלש שנים במלחמה וחזר, מה עשה אותו זקן נטל סלסלה ומלאה פירות בכורי תאנים יפות וקדם לפני אנדרינוס, אמר ליה אדוני המלך קבל מן עבדך, הוא הזקן שמצאת בהליכתך, ואמרת לו מה אתה מצטער ומתייגע לאחרים, הרי כבר זיכני הקב"ה לאכול מפירות נטיעותי, ואלו שבתוך הסלסלה מהם.

אמר אנדרינוס לעבדיו טלו אותה ממנו ומלאו לו זהובים, עשו כן(אפשר להביא את הסיפור עד כאן, גם בלי ההמשך.),

נטל הזקן הכלכלה מלאה זהובים והתחיל הולך ומשתבח לאשתו. ולבניו, סח להם מעשה היתה עומדת שם שכנה ושמעה מה שאמר הזקן, אמרה לבעלה כל בני אדם הולכים והקב"ה מזמין להם טובה ואתה יושב חשך באופל הרי שכן שלנו כבד המלך בכלכלה של תאנים ומלאוה לו זהובים, ואתה עמוד וטול סל גדול ומלא אותו מיני מגדים מן תאנים ותפוחים ושאר פירות יפים שהוא אוהב אותם הרבה אולי ימלא אותה לך זהובים, הלך ושמע לאשתו ונטל סל גדול ומלא אותו תאנים ותפוחים וטען על כתפו וטען לפני המלך, אמר ליה אדוני המלך שמעתי עליך שאתה אוהב פירות ובאתי לכבדך בתאנים ותפוחים, אמר המלך לאסטרטיגין שלו טולו אותו וטפחו אותו על פניו, עמדו והפשיטוהו ערום וטפחו אותו על פניו עד שנפלו פניו ונאבדו עיניו ועשאוהו דוגמא, התחיל לילך לביתו כשהוא עשוי דוגמא ובוכה והיא סבורה שהוא בא בסל של זהובים וראתה אותו פניו פצועים וגופו מושבר ובוכה, אמרה לו מה לך, אמר לה שמעתי לך והלכתי וכבדתי את המלך אילולי שמעתי לך ונטלתי באותו סל אתרוגים כבר היו מרגמין את פני ואת כל גופי בהם, (ללמדך שהנשים הרעות מפילות את בעליהן).

לפיכך אל יבטל אדם מן נטיעה אלא כשם שמצא עוד יוסיף:

7) מדרש רבה בראשית פרשה יג

יז אמר רבי אלעזר בר ר"ש אין הארץ שותה אלא לפי חיסומה. א"כ מה יעשו שרשי חרוב ושרשי שקמה ששרשיהם עד תהום? אלא כל אחד ואחד לפי צרכן.

רבי ברכיה בשם ר"י אמר :שרשי חטה בוקעין בארץ ג' אמה, שרשי תאינה בוקעים בצור. אמר רבי לוי …וחרוב ושקמה אחד לשלשים יום תהום עולה ומשקה אותה מאי טעמא (ישעיה כז) "אני ה' נוצרה לרגעים אשקנה" .

אמר רבי יהושע בן לוי בשעה שהמטר יורד הוא עושה פנים לאדמה.

8) ילקוט שמעוני שמואל א פרק ט

"וכאבשלום לא היה איש וגו'", …, ונתלה בשערו. ר' חנינא אמר כחרובית גדולה. ואין את אמר ככידון? והלא בדים בדים (=ענפים-ענפים) היה (עץ החרוב) עשוי. ואין תימר(ואם תאמר) כחרובית קטנה, א"ר חנינא כשעליתי מן הגולה התרי(=2) אזורי (=חגורות) ושל בהמתי ושל אבא להקיף קורתו (=גזעו)של חרוב אחד ולא יכולתי, א"ר חנינא כשעליתי מן הגולה (=מצאתי, עץ של) חרוב, ופצעתיו ומשך מלא ידי דבש! ואמר ראה בימינו אשתני עלמא(=השתנה העולם, כי מאז חורבן ביהמ"ק כבר אין עצי-פרי מבורכים עד כדי כך):

ושל אבא להקיף קורתו (=גזעו)של חרוב אחד ולא יכולתי, א"ר חנינא כשעליתי מן הגולה (=מצאתי, עץ של) חרוב, ופצעתיו ומשך מלא ידי דבש! ואמר ראה בימינו אשתני עלמא(=השתנה העולם, כי מאז חורבן ביהמ"ק כבר אין עצי-פרי מבורכים עד כדי כך):