יש לי בע"ה ארבעה ילדים שלוש בנות ובן. הקטנה שלי מעל גיל שנתיים וכרגע אני לא מרגישה עדיין מוכנה להרות שוב. עד לפני כמה שנים הייתי בדעה שאני רוצה שתהיה לי משפחה ברוכת ילדים. פתאום,בשלב זה של חיי, כשהילדים גדלו העומס הפיזי פחת אמנם, אך צצו להם בעיות בחינוך הילדים ולעתים קרובות אני מוצאת את עצמי ממורמרת, כעוסה וללא כוחות. בעקבות כך, פניתי השנה ללימודי חינוך ילדים שיתחילו הע"ה בחשון.כעת יש לי מספר שאלות בוערות:
א. האם מותר לי ע"פ ההלכה להמשיך למנוע הריון למרות שעברו יותר משנתיים מהלידה האחרונה.
ב. שאלה מהותית- מדוע בציבור שלנו קיים לחץ להביא הרבה ילדים, האם יש מקום להתחשבות בכל אחת ומצבה הפיזי, הנפשי. למה אי אפשר לגדל את הילדים אחד אחד בנחת בהפסקות גדולות, למי זה טוב? (אמנם אני מכירה משפחות מעטות שהאמא היא אשת חיל רצינית והצליחה להביא לעולם הרבה ילדים טובים ומאושרים). האם זו מצוה אועניין של אידיאל?
תשובה
שלום וברכה,
אחת המצוות היסודיות שניתנו לנו, ולא בכדי אולי היא המצווה הראשונה הינה מצוות פרו ורבו, שמתעטרת בעוד שני ציווים מצוות מדברי נביאים וקבלה, האחת לא תוהו בראה והשניה לשבת יצרה, ואמרו חכמים כי שקולה מצווה זו כנגד כל המצוות, והרי אדם מתדמה לבורא עולם ונעשה עימו שותף במעשה הבריאה שכן אמרו חזל שלושה שותפים באדם, הקב"ה אביו ואימו.
בדבריך העלת באופן תמציתי קשיים, שאני מניח כי משפחות רבות יכולו להזהות עימם, אלא שאולי בשונה מאחרים, את אף נקטת צעדים על מנת שלא לשקוד על שמריך ולהתקדם ולעלות מעלה מעלה, עי לימוד הנושא באופן מקצועי ולמידת כלים על מנת להשכיל ולהתמודד עם המציאות הקיימת ונדמה לי כי על כך מגיע לך ישר כוח גדול.
מניעת הריון אומנם תלויה בגדרים מסויימים אבל אינה נוסחה שניתן לפלוט, לאחר הריון אחד ניתן למנוע X ולאחר 4 ילדים ניתן למנוע Y, אלא יש לבחון כל מקרה לגופו, ומקובלני מרבותי כי שאלת היתר מניעה נכון ונצרך כי תינתן באופן אישי תוך שיחה ודיבור בינכם לבין הרב, יבורר הנושא ביחד, תוך ניפוי וחיזוק הנושאים השונים.
לחץ חברתי של החברה אין ספק כי הוא דבר קיים, בכל רבדי חיינו, ונדמה לי כי פעמים רבות אנו יכולים להחליט ולבחור לאן הלחץ יקח אותנו האם לחזק בנו צדדים או ללחוץ אותנו למה שאינו מתאים.
אתן דוגמא מתחום זה, האמונה והרצון למשפחות גדולות, דבר שלעיתים גורם ללחץ חברתי פסול ושגוי, שיש ללמוג ולהשכיל לעמוד כנגדו, לעיתים יכול להיות גם זה הנותן לזוג ומשפחה את התחושה כי אף שכעת קשה אנו אכן יכולים לעמוד בזה, וזוכים בהמשך אף לקצור את הפירות, פעמים ולולי הלחץ בתחומים רבים היינו מוותרים לעצמנו מהר יותר.
אלא שאין ספק, כי בפרט בתחום זה משפחה צריכה לעשות את הבירור שלה עם הרב שלה, ולאור זאת לכוון את צעדיה ולא לאור הסובב, ודאי שאין כל לגיטימציה לאחרים להתערב בנעשה בבית זה או אחר, ועלינו להבין כי אנשים מתמודדים עם דברים רבים, נפשיים, פיזיים בריאותיים ועוד.
לכן, כאמור אין דרכי לתת מענה לשאלת מניעה בדרך זו, ונדמה לי כי הדבר הנכון הוא לפתוח את השאלה ההלכתית והרחבה יותר בעניין עם הרב שלכם (אם הוא עונה בשאלות אלו) ולאור זאת לכוון את צעדיכם בשמחה הלאה
בהצלחה רבה
אודי רט
רב משיב מכון פועה