שלום, יש לי בעיה של מצבי רוח. אני אמא לשתי ילדים קטנים, בעל סביר פלוס.יש לי תלונות עליו, אבל מסתדרים. מה שרציתי לשאול, זה מה אפשר לעשות כשאני נתפסת למצב רוח רע, ואין לי חשק לילדים לבעלי כל רצוני לישון.. דיכאון כזה, אבל זה עובר ועוד באותו יום אני שמחה.
האם אני צריכה טיפול כלשהו? או שזה דבר נורמאלי?
כשאני במצב הזה, אני מה שנקרא בעולם "עצבנית" על הילדים, אין לי סבלנות, עצובה וממורמרת, בלי סיבה.
יש לציין שאני מרוצה מהחיים שלי, מהעבודה שלי, מהילדים ומהבעל שלי.
זה משהו פיזיולוגי המעברים האלו?
למה אני מרגישה שכשאני במצב הזה, אני לא יכולה להוציא את עצמי, רק איזה גירוי חדש כמו חברה/חילוף המצב, יכולים לעזור לי?
בתודה
תשובה
שלום רב,
ניתן לומר בהומור שמצבך נע ונד מסביר פלוס לסביר מינוס, ובס"ה את מרוצה מהחיים, ואז מה הבעייה.
לעתים התשובה לשאלה אם זה נורמלי, או צריך טיפול היא חדה וברורה, אבל לרוב התמונה לא חד משמעית,והיא אישית לכל אחד. השאלה עד כמה מצבי רוח אלו מטרידים אותך, האם תמיד חשת כך, האם יש משהו פנימי או חיצוני שיכול להסביר, ולעתים גם משהו פיזיולוגי משפיע. המציאות בה גירוי חדש עוזר לך נותנת לך את היכולת להתמודד ע"י זה שתחפשי שינוי כזה, וזה לא נורא שאת בכוח שכנוע עצמי פנימי לא מצליחה, כרגע, לעזור לעצמך.
במידה ומדובר במצב מתמשך שמפריע לך ניתן לפנות ליעוץ פסיכולוגי קצר, ולשקול את הצורך בטיפול.
בהצלחה.