בס"ד
שלום!
אני ממש זקוקה לעזרה ואין לי חברות שאפשר לדבר איתן על דברים כאלו...
הייתי בקשר עם בחור יותר משנה (אני דתיה לאומית בת 19)
ותמיד דיברנו על חתונה ואהבנו מאוד והיתה בייננו התאמה ,תמיד יש לי התלבטויות לגביו,לפעמים אני מרגישה שהוא לא אוהב אותי באמת וכל האהבה שהוא מפגין כלפיי זה כדי שאחזיר לו בחזרה וזה תמיד הפחיד אותי...כך היינו בקשר עם עליות ומורדות במשך שנה ויותר ותמיד היו לנו ויכוחים בנושאים עיקרוניים כמו ציונות..שניינו הרגשנו צעירים מדיי להתחתן אז אמרתי לו שאני מעדיפה להמשיך להיות בקשר אבל של ידידות כי זה רק גורם לי כאב וכך עשינו רק שקשה לשמור על קשר מסוג כזה כשמרגישים רגשות אחד כלפי השני...
לאחרונה הוא אמר לי שהוא ממש לא מוכן לחתונה והוא רוצה להיות רווק לפחות עוד שנה,שנה וחצי..וממש נפגעתי,אני מרגישה ממש מנוצלת..
אני -הבחורה ששמרה על עצמה כל החיים בשביל האחד שלה והסכימה לצאת רק כשתיהיה בגיל פחות או יותר מתאים לחתונה-לי זה קרה...
אני גם בהתלבטות אם לנתק איתו את הקשר,אני בכלל לא בטוחה שהוא האחד..אבל אני כ"כ בררנית ואני פוחדת שאני לא אמצא את הזיווג שלי...חשוב לי מאוד שיהיה בחור שיש לו השכלה כי אני רוצה שימצא עבודה טובה,הורגלתי לבית שיש בו כסף ואני ממש רוצה בית כזה גם לעצמי(כמובן שהערכים המרכזיים זה התורה) ואני שוללת בחורים אם הם היו מזלזלים בבגרויות ואין להם ציונים טובים כי לפי דעתי זה משקף משהו.כל השנה וחצי האחרונות היה בילבול אחד גדול בשבילי,אני מאוד מתוסבכת.בש"ל היה לי ממש קשה השנה לעזוב את הבית ואני פוחדת לעשות עוד טעויות,נמאס לי לטעות כל הזמן...בתיכון תמיד הייתי בחורה מצליחה ,שהכל הולך לה,ציונים טובים,הכל תמיד מסתדר,עם יראת שמיים והכל..
גם עכשיו אני עם יראת שמיים מאוד,אבל אני מאוד לא יציבה,זה לא שאני פתאום הולכת עם מכנסיים ,אלא שלפעמים אני מאוד מאוד רוחנית ודוסית ולפעמים הילדה הכי חומרית בעולם...וזה כ"כ מפריע לי...זה פשוט כל הדברים מציקים לי ביחד..ואני לא יודעת מה לעשות עם הבחור הזה,אני לא יודעת מה כדאי...
אני מצטערת על זה שהארכתי ...פשוט אין לי ממש עם מי לדבר על זה...
תודה מראש...
תשובה
שלום וברכה לך ותודה שטרחת לשתף אותי לספר לי באריכות אודות הקורה איתך.
בואי נפריד את המחשבות.
את מתארת בלבול אישי שמעורבים בו כסף, תחושות חטא, חוסר יכולת להחליט לגבי ההמשך שלך וכן מן הרגשה שהדברים לא סגורים אצלך ואת מכנה זאת בשם בלבול.
מהצד השני עומד הקשר הלא מסודר עם ההבחור שמתובלים בו רגשות ומחשבות.
בואי נתחיל דוקא מהבחור. הוא טוען שרצונו להיות רווק עוד שנה או שנה וחצי, ואילו את לא בטוחה לגבי הקשר איתו. עולה מכאן שאולי הוא לא בדיוק עונה על הציפיות שלך לגבי מקומו התורני וכן לגבי מחשבותיו על בניית בית.
יתכן שגם השהות המשותפת שלכם בכל זאת היותה לגביו מצע נח לפיתוח רגשות אולם עד הגבול האישי שהוא יצר לעצמו. הוא לא חש שום מחויבות לקשר ואף זו לא נידרשה ממנו בכלל. זה בעצם אומר שהשהיה שלך איתו היתה ארוכה אולם לא הותוו בה שום ציוני דרך לגבי עתיד משותף.אם יורשה לי להיות מעט חדה הרי שגם את אולי ניצלת את השהות איתו על מנת להעביר את הזמן לא לבד ובכל זאת לקבל את החמימות הנחמדה של להיות בקשר זוגי. אני בהחלט מבינה ששמרת על גבולות לפחות מה זאת מגדירה ככאהל בתחומים שניראו לך חשובים.
ראי נא, בקשר ארוך אין לנו טענות לבעלי הקשר. משום שאורך הזמן וחוסר הכיוון יכול להוביל למקומות שלא חשבנו עליהם וזו הסיבה שאנחנו משתדלים להכיר ולתכנן חתונה כדי שמהות הקשר תתפתח בתוך מוסד הנישואין ולא מחוצה לו. ברגע שמתפתח קשר רגשי הפכפך מחוץ למסגרת ברורה של נישואין השמים או הקרקע הם הגבול. אין חוקים אין כללים ולכן יש גם אפשרות ברורוה לכל אחד להגיד "פוס" לסיפור הזה.
מה עושים איפה?
אולי מציבים כללים ברורים לעמך קודם האם האיש הזה אכן ראוי לקשר איתך ויכול להקים איתך בית יהודי נכון. האם הוא האיש שיוכל לבנות איתך חיי משפחה ולגדל איתך ילדים אלה שאלות שנכון שתתני לעצמך תשובות עליהם ובעקבות התשובות תצטרכי לנקטו בצעדים הנכונים.
לגבי הבלבול הכללי שלך ,ניראה שהישענותך הבלעדית על אותו בחור קצת הרחיקה אותך מעצמך,אולי אפילו ממשפחתך וגם מחברותייך וסביבתך המורחבת מורות מדריכות וכ'. רצוי וחשוב שתמצאי את המרכז החזק של עצמך בתוכך. חזרי להיות גם עם חברות טובת והגונות יראות שמיים כפי שאת מבקשת להיות ,חשוב שתעשי דברים שאת אוהבת ותתני מקום ליצירתיות בחייך לספורט ואהבת החיים והחסד. כל אלה יחזירו אותך בראש ובראשונה לעצמך ואחר כך תוכלי למצוא תוכן חדש בחיים ולפתחו לכדי עשיה אמיתית למרות היותך בהתלבטות זוגית.
בכל מקרה גם בנישואין חשוב לכל אחד לשמור על אישיותו ומוקדי כוחו הבראשיתיים.
הצלחה וברכה
שלך רינה פלד
יועצת אישית וזוגית